חרב המילה בשש עשרה פיות - ו ׳הוא רחום׳ כנגד עון משחית אף וחמה
תיקוני זוהר · תיקון לז - בראשית ברי"ת, קלפות הערלה והפריעה והעברתן בזמן הגאלה · מאמר 34 · פיסקה 3 · דף פא ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אָמַר אָדָם קַדְמָאָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִי מַצִּיל בָּנַי מֵחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, אָמַר לֵיהּ חַרְבָּא דְמִילָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צוּרִים׳ (יהושע ח, ב), וְחַרְבָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא י״ו פִּיפִיּוֹת, לָקֳבֵל מִילָה וּפְרִיעָה וּמְצִיצָה וְי״ג בְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ, וְכֵן אוֹרַיְיתָא שֵׁזִיב לְבַר נַשׁ מִי״ו פִּיּוֹת דְּחַרְבָּא, כְּמָה דְאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ג, יב) עִץ חַיִּים הִי״א דְסָלִיק לְי״ו. וְלָקֳבֵל אִלֵּין תְּרֵין אָמְרַת אוֹרַיְיתָא לֹא תִרְצַח וְלֹא תִנְאָף (שמות כ יג יד), לֹא תִנְאָף לָקֳבֵל נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, לֹא תִרְצַח לָקֳבֵל סמא״ל, וְאָמַר דָּוִד עֲלֵיהּ ׳הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׳ (תהלים כב, כא), ° תְּלַת קְלִיפִין דְּעָרְלָה אִינוּן מַשְׁחִי״ת אַ״ף וְחֵימָ״ה, לָקֳבֵל פְּרִיעָה אִיהוּ עָוֹן, וְהַיְינוּ דְתַקִּינוּ בִצְלוֹתָא לְגַבַּיְיהוּ, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן׳ (שם עח, לח) דָּא עָוֹן, וְלֹא יַשְׁחִית דָּא מַשְׁחִית, ׳וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ׳ דָא אַף, ׳וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׳ דָא חֵמָה, וּמָאן דְּאַעִיל אוֹת בְּרִית בִּרְשׁוּ נוּכְרָאָה אִלֵּין אַרְבָּעָה שָׁלְטִין עֲלֵיהּ, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יט), עַל הָאָרֶץ דָּא גוּפָא דִילֵיהּ, וְאַרְבַּע זִמְנִין אִתְּמַר בְּפַרְשַׁת נֹחַ (שם יח) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, גָּבְרוּ, לְקִבְלַיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהוּ.
תרגום
וְעַל כֵּן אָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי הקב"ה: מִי יַצִּיל אֶת בָּנַי מֵחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת? אָמַר לוֹ: חֶרֶב הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים׳ (יהושע ח, ב), וְחֶרֶב הקב"ה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פִּיּוֹת, כְּנֶגֶד מִילָה וּפְרִיעָה וּמְצִיצָה, וְי״ג בְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ. וְכֵן הַתּוֹרָה הִצִּילָה אֶת הָאָדָם מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה פִּיּוֹת שֶׁל הַחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ׳עֵץ חַיִּים הִיא׳ (משלי ג, יב), שֶׁעוֹלֶה לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. וּכְנֶגֶד שְׁנַיִם אֵלֶּה אָמְרָה הַתּוֹרָה ׳לֹא תִרְצַח וְלֹא תִנְאָף׳ (שמות כ יג יד): ׳לֹא תִנְאָף׳ - כְּנֶגֶד הַנָּחָשׁ, אֵשֶׁת זְנוּנִים, ׳לֹא תִרְצַח׳ - כְּנֶגֶד סמא״ל, וְאָמַר דָּוִד עָלָיו ׳הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׳ (תהלים כב, כא). שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת שֶׁל הָעָרְלָה הֵן מַשְׁחִי״ת אַ״ף וְחֵימָ״ה, כְּנֶגֶד הַפְּרִיעָה - הוּא עָוֹן. וְזֶהוּ שֶׁתִּקְּנוּ בַּתְּפִלָּה כְּנֶגְדָּם, ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן׳ (שם עח, לח) - זֶה עָוֹן, ׳וְלֹא יַשְׁחִית׳ - זֶה מַשְׁחִית, ׳וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ׳ - זֶה אַף, ׳וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׳ - זוֹ חֵמָה. וּמִי שֶׁמַּכְנִיס אוֹת בְּרִית בִּרְשׁוּת נָכְרִית, אַרְבָּעָה אֵלֶּה שׁוֹלְטִים עָלָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יט): ׳עַל הָאָרֶץ׳ - זֶה גּוּפוֹ, וְאַרְבַּע פְּעָמִים נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת נֹחַ ׳וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, גָּבְרוּ׳ (שם יח) - כְּנֶגְדָּם, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אמר אדם קדמאה קמי קודשא בריך הוא, מי מציל בני מחרב המתהפכת, אמר ליה חרבא דמילה, כמה דאת אמר ׳עשה לך חרבות צורים׳ (יהושע ח, ב), וחרבא דקודשא בריך הוא י״ו פיפיות, לקבל מילה ופריעה ומציצה וי״ג בריתות שנכרתו עליה, וכן אורייתא שזיב לבר נש מי״ו פיות דחרבא, כמה דאמר שלמה (משלי ג, יב) עץ חיים הי״א דסליק לי״ו. ולקבל אלין תרין אמרת אורייתא לא תרצח ולא תנאף (שמות כ יג יד), לא תנאף לקבל נחש אשת זנונים, לא תרצח לקבל סמא״ל, ואמר דוד עליה ׳הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׳ (תהלים כב, כא), ° תלת קליפין דערלה אינון משחי״ת א״ף וחימ״ה, לקבל פריעה איהו עון, והיינו דתקינו בצלותא לגבייהו, ׳והוא רחום יכפר עון׳ (שם עח, לח) דא עון, ולא ישחית דא משחית, ׳והרבה להשיב אפו׳ דא אף, ׳ולא יעיר כל חמתו׳ דא חמה, ומאן דאעיל אות ברית ברשו נוכראה אלין ארבעה שלטין עליה, ° הדא הוא דכתיב ׳והמים גברו מאד מאד על הארץ׳ (בראשית ז, יט), על הארץ דא גופא דיליה, וארבע זמנין אתמר בפרשת נח (שם יח) ויגברו המים, גברו, לקבלייהו, והא אוקמוהו.
התרגום: ועל כן אמר אדם הראשון לפני הקב"ה: מי יציל את בני מחרב המתהפכת? אמר לו: חרב המילה, כמו שאתה אומר ׳עשה לך חרבות צרים׳ (יהושע ח, ב), וחרב הקב"ה שש עשרה פיות, כנגד מילה ופריעה ומציצה, וי״ג בריתות שנכרתו עליה. וכן התורה הצילה את האדם משש עשרה פיות של החרב, כמו שאמר שלמה ׳עץ חיים היא׳ (משלי ג, יב), שעולה לשש עשרה. וכנגד שנים אלה אמרה התורה ׳לא תרצח ולא תנאף׳ (שמות כ יג יד): ׳לא תנאף׳ - כנגד הנחש, אשת זנונים, ׳לא תרצח׳ - כנגד סמא״ל, ואמר דוד עליו ׳הצילה מחרב נפשי, מיד כלב יחידתי׳ (תהלים כב, כא). שלש קלפות של הערלה הן משחי״ת א״ף וחימ״ה, כנגד הפריעה - הוא עון. וזהו שתקנו בתפלה כנגדם, ׳והוא רחום יכפר עון׳ (שם עח, לח) - זה עון, ׳ולא ישחית׳ - זה משחית, ׳והרבה להשיב אפו׳ - זה אף, ׳ולא יעיר כל חמתו׳ - זו חמה. ומי שמכניס אות ברית ברשות נכרית, ארבעה אלה שולטים עליו, זהו שכתוב ׳והמים גברו מאד מאד על הארץ׳ (בראשית ז, יט): ׳על הארץ׳ - זה גופו, וארבע פעמים נאמר בפרשת נח ׳ויגברו המים, גברו׳ (שם יח) - כנגדם, והרי בארוהו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ותלת קליפין דערלה אינון משחית כו'. שהן הרוצחים, ג' קליפין דדכורא, והיינו כפי בחינה האחרת, והעון יכפר ויחזור לקדושה והיא שנה הרביעית, רבעי כנ"ל, אבל ג' האחרים יכלו, ולא ירעו ולא ישחיתו כו' (ישעיהו יא ט, סה כה) , ולכן נאמר ולא…