ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 33: תיקון לג - ראשית חכמה יראת ה', ומדרגות היראה והאהבה בשכינה › פיסקה 2 (פ ע"א)

השכינה יראה מצד השמאל ואהבה מן הימין - וסוד אלהי"ם מלא ה"י

תיקוני זוהר · תיקון לג - ראשית חכמה יראת ה', ומדרגות היראה והאהבה בשכינה · מאמר 33 · פיסקה 2 · דף פ ע"א

לשון הזוהר

וּשְׁכִינְתָּא אַמַּאי אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, דְּהָא הִיא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְנְטִילַת, אֶלָּא כְּמָה דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָטִיל מֵרַחֲמֵי וְדִינָא דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, הָכִי אִיהִי נָטְלָא מִתַּרְוַיְיהוּ, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דָּא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה פַּחַד יִצְחָק, דְּמִסִּטְרָא דִימִינָא אַהֲבָ״ה אִתְקְרֵי, ° וְדָא פִּקּוּדָא תִנְיָנָא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיה לא, ב). וּמִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אוֹר ° וְנֵר, וּשְׁכִינְתָּא אוֹרָה, אֲבוּקָה. אוֹרָה, ׳לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה׳ (אסתר ה, טז), אֲבוּקָה, הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין ° דְּצַדִּיקִים קַיְימִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה. מִסִּטְרָא דִימִינָא יהו״ה, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אדנ״י דְּתַמָּן דִּין, ° וּבְגִין דָּא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג), ° בְּגִין דְּחָמֵשׁ אוֹר אִינוּן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן ה' עִלָּאָה וּמִתַּמָּן נַהֲרִין, ° י' בִּשְׂמָאלָא ° וְדָא נֵר, ° וְדָא ה״י מִן אלהי״ם ה' לִימִינָא י' לִשְׂמָאלָא, ° ו' מל״א מִתַּרְוַיְיהוּ עַמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, ° בֶּן י״ה, וְדָא אִיהוּ רַזַא אלהי״ם מל״א ה״י, ° דָּא פְּקוּדָא קַדְמָאָה.

תרגום

וְהַשְּׁכִינָה, מַדּוּעַ נִקְרֵאת יִרְאָה, וַהֲרֵי הִיא נִטֶּלֶת מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נוֹטֵל מֵרַחֲמִים וְדִין שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל, כָּךְ הִיא נוֹטֶלֶת מִשְּׁנֵיהֶם: מִצַּד הַשְּׂמֹאל נִקְרֵאת יִרְאָה, פַּחַד יִצְחָק, שֶׁמִּצַּד הַיָּמִין ׳אַהֲבָ''ה׳ נִקְרֵאת, וְזוֹ הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיה לא, ב). וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הָאֵלֶּה נִקְרָא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אוֹר וָנֵר, וְהַשְּׁכִינָה אוֹרָה, אֲבוּקָה. ׳אוֹרָה׳ - ׳לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה׳ (אסתר ה, טז), ׳אֲבוּקָה׳ - כָּךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה. מִצַּד הַיָּמִין - יהו״ה, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל - אדנ״י שֶׁשָּׁם דִּין. וּמִשּׁוּם כָּךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג), מִשּׁוּם שֶׁחָמֵשׁ פְּעָמִים ׳אוֹר׳ הֵם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵם ה' עֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם מְאִירִים: י' בַּשְּׂמֹאל, וְזֶה נֵר. וְזֶה ה״י מִ ׳אלהי״ם׳: ה' לַיָּמִין, י' לַשְּׂמֹאל, ו' מָלֵא מִשְּׁנֵיהֶם - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בֵּן י״ה, וְזֶהוּ סוֹד ׳אלהי״ם׳ - ׳מָלֵא ה״י׳. זוֹ הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ושכינתא אמאי אתקריאת יראה, דהא היא מסטרא דעמודא דאמצעיתא אתנטילת, אלא כמה דעמודא דאמצעיתא נטיל מרחמי ודינא דאינון ימינא ושמאלא, הכי איהי נטלא מתרוייהו, מסטרא דשמאלא דא אתקריאת יראה פחד יצחק, דמסטרא דימינא אהב״ה אתקרי, ° ודא פקודא תנינא דאתמר בה ׳ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳ (ירמיה לא, ב). ומתרין סטרין אלין אתקרי עמודא דאמצעיתא אור ° ונר, ושכינתא אורה, אבוקה. אורה, ׳ליהודים היתה אורה׳ (אסתר ה, טז), אבוקה, הכי אוקמוהו מארי מתניתין ° דצדיקים קיימין קמי שכינתא כנר לפני האבוקה. מסטרא דימינא יהו״ה, ומסטרא דשמאלא אדנ״י דתמן דין, ° ובגין דא ביומא קדמאה ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳ (בראשית א, ג), ° בגין דחמש אור אינון ביומא קדמאה, ואינון ה' עלאה ומתמן נהרין, ° י' בשמאלא ° ודא נר, ° ודא ה״י מן אלהי״ם ה' לימינא י' לשמאלא, ° ו' מל״א מתרוייהו עמודא דאמצעיתא, ° בן י״ה, ודא איהו רזא אלהי״ם מל״א ה״י, ° דא פקודא קדמאה.

התרגום: והשכינה, מדוע נקראת יראה, והרי היא נטלת מצד עמודא דאמצעיתא? אלא כמו שעמודא דאמצעיתא נוטל מרחמים ודין שהם ימין ושמאל, כך היא נוטלת משניהם: מצד השמאל נקראת יראה, פחד יצחק, שמצד הימין ׳אהב'ה׳ נקראת, וזו המצוה השניה, שנאמר בה ׳ואהבת עולם אהבתיך, על כן משכתיך חסד׳ (ירמיה לא, ב). ומשני הצדדים האלה נקרא עמודא דאמצעיתא אור ונר, והשכינה אורה, אבוקה. ׳אורה׳ - ׳ליהודים היתה אורה׳ (אסתר ה, טז), ׳אבוקה׳ - כך אמרו בעלי המשנה שהצדיקים עומדים לפני השכינה כנר לפני האבוקה. מצד הימין - יהו״ה, ומצד השמאל - אדנ״י ששם דין. ומשום כך ביום הראשון ׳ויאמר אלהי״ם יהי אור׳ (בראשית א, ג), משום שחמש פעמים ׳אור׳ הם ביום הראשון, והם ה' עליונה, ומשם מאירים: י' בשמאל, וזה נר. וזה ה״י מ ׳אלהי״ם׳: ה' לימין, י' לשמאל, ו' מלא משניהם - עמודא דאמצעיתא, בן י״ה, וזהו סוד ׳אלהי״ם׳ - ׳מלא ה״י׳. זו המצוה הראשונה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ונר. דסטרא דשמאלא הוא גוון המאיר מהאור, ודימינא - אור המאיר בגוון:

לכל המפרשים על פיסקה זו