גופות לנשמות הקדושות בארץ החיים - וגוף העולם הזה סנדל לנשמה
תיקוני זוהר · תיקון לא - ׳ותלכנה שתיהם׳, גוף ונפש ונשמה במגלת רות וגורלם בקבר · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף עט ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל מִסְכְּנֵי דְאִינוּן צַדִּיקַיָּא, טוּבָא דִלְהוֹן לְאִינוּן עָלְמִין טָבִין, דִּי בְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ תְּרֵי תּוֹרוֹת אוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְאַגְרָא דִלְהוֹן תַּמָּן וּבְגִין דִּלְתַתָּא דְאֶרֶץ הַחַיִּים, תַּמָּן גּוּפִין לְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּאִתְבְּרִיאוּ בִּשְׁמָא דַיהו״ה, ° וְגוּפָא דְמֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֹא כָהֲתָה עִינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה׳ (דברים לד, ז) מִתַּמָּן הֲוָה, וּבְגִינֵיהּ הֲוָה אִיהוּ בָעָא רַחֲמֵי דְלָא יְמוּת וְיִפּוּק מִנֵּיהּ, ° וְלָא עַל גּוּפָא דְּהַאי עָלְמָא דְאִתְקְרֵי סַנְדָּל לְגַבֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר לֵיהּ ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה). ° וְאָדָם וְחֵיוָן וּבְעִירָן וְעוֹפִין דְּתַמָּן אִינוּן עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְאִינוּן בְּדִיּוֹקְנָא עִלָּאָה דְּאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן בְּמֶרְכַּבְתָּא ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וְגוֹמֵר׳ (יחזקאל א, י), דְּאִינוּן בְּעִירִין עִלָּאִין ° עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג), וְתַמָּן עִץ חַיִּים דְּמָאן דְּאָכִיל מִנֵּיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית ג, יב). וְתַמָּן כָּרְסְיָין דִּי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וְעַרְשִׂין דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וְרַמַ״ח פִּקּוּדִין דְּמַנִּי לוֹן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא, ° לְדַכָּאָה רְמַ״ח אֵבָרִים דְהַהוּא גוּפָא, וְגוּפָא דְהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָא אִיהוּ סַנְדָּל לְנִשְׁמָתָא, דְּאִתְטַנַּף (נ״א ואתטנפת) בְּזוּהֲמָא דְהַאי עָלְמָא.
תרגום
אֲבָל מִסְכְּנֵי הַצַּדִּיקִים, טוֹבָתָם לְאוֹתָם הָעוֹלָמוֹת הַטּוֹבִים, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁשְּׂכָרָם שָׁם, וּמִשּׁוּם שֶׁלְּמַטָּה מֵאֶרֶץ הַחַיִּים - שָׁם גּוּפוֹת לַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם יהו״ה, וְגוּפוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה׳ (דברים לד, ז) - מִשָּׁם הָיָה, וּבִגְלָלוֹ הָיָה הוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יָמוּת וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְלֹא עַל הַגּוּף שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא סַנְדָּל לְגַבָּיו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר לוֹ ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה). וְאָדָם וְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁשָּׁם - הֵם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֵם בְּדִיּוֹקָן הָעֶלְיוֹן שֶׁל אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בַּמֶּרְכָּבָה ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וְגוֹמֵר׳ (יחזקאל א, י), שֶׁהֵן בְּהֵמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג), וְשָׁם עֵץ הַחַיִּים, שֶׁמִּי ׳שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ג, יב) נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳. וְשָׁם כִּסְאוֹת שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּמִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וּרְמַ״ח פִּקּוּדִין שֶׁצִּוָּה אוֹתָם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה לְטַהֵר רְמַ״ח אֵיבָרִים שֶׁל אוֹתוֹ הַגּוּף, וְגוּף הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל הוּא סַנְדָּל לַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּתְטַנֵּף (נוסח אחר: וּמִתְטַנֶּפֶת) בְּזֻהֲמַת הָעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל מסכני דאינון צדיקיא, טובא דלהון לאינון עלמין טבין, די בהון אתבריאו תרי תורות אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה, דאגרא דלהון תמן ובגין דלתתא דארץ החיים, תמן גופין לנשמתין קדישין דאתבריאו בשמא דיהו״ה, ° וגופא דמשה דאתמר ביה ׳לא כהתה עינו ולא נס לחה׳ (דברים לד, ז) מתמן הוה, ובגיניה הוה איהו בעא רחמי דלא ימות ויפוק מניה, ° ולא על גופא דהאי עלמא דאתקרי סנדל לגביה, דעליה אתמר ליה ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה). ° ואדם וחיון ובעירן ועופין דתמן אינון עובדא דבראשית, ואינון בדיוקנא עלאה דאלין דאתמר בהון במרכבתא ׳ודמות פניהם פני אדם וגומר׳ (יחזקאל א, י), דאינון בעירין עלאין ° עלייהו אתמר ׳יעשה למחכה לו׳ (ישעיה סד, ג), ותמן עץ חיים דמאן דאכיל מניה אתמר ביה ׳ואכל וחי לעולם׳ (בראשית ג, יב). ותמן כרסיין די דהבא וכספא ואבנין יקירין, וערשין דכספא ודהבא, ורמ״ח פקודין דמני לון משה לישראל בהאי עלמא, ° לדכאה רמ״ח אברים דההוא גופא, וגופא דהאי עלמא שפלא איהו סנדל לנשמתא, דאתטנף (נ״א ואתטנפת) בזוהמא דהאי עלמא.
התרגום: אבל מסכני הצדיקים, טובתם לאותם העולמות הטובים, שבהם נבראו שתי התורות: תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ששכרם שם, ומשום שלמטה מארץ החיים - שם גופות לנשמות הקדושות שנבראו בשם יהו״ה, וגופו של משה שנאמר בו ׳לא כהתה עינו ולא נס לחה׳ (דברים לד, ז) - משם היה, ובגללו היה הוא מבקש רחמים שלא ימות ויצא ממנו, ולא על הגוף של העולם הזה שנקרא סנדל לגביו, שעליו נאמר לו ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה). ואדם וחיות ובהמות ועופות ששם - הם מעשה בראשית, והם בדיוקן העליון של אותם שנאמר בהם במרכבה ׳ודמות פניהם פני אדם וגומר׳ (יחזקאל א, י), שהן בהמות עליונות, עליהן נאמר ׳יעשה למחכה לו׳ (ישעיה סד, ג), ושם עץ החיים, שמי ׳שאוכל ממנו׳ (בראשית ג, יב) נאמר בו ׳ואכל וחי לעולם׳. ושם כסאות של זהב וכסף ואבנים יקרות, ומטות של כסף וזהב, ורמ״ח פקודין שצוה אותם משה לישראל בעולם הזה לטהר רמ״ח איברים של אותו הגוף, וגוף העולם הזה השפל הוא סנדל לנשמה, שמתטנף (נוסח אחר: ומתטנפת) בזהמת העולם הזה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וגופא דמשה כו'. דהוא זכה בחיים מה שזוכין הצדיקים לאחר מיתה - לגוף של גן עדן:
אור יקר: ודמות פניהם פני אדם, והיינו שסוד המרכבה כולה למטה ארבעה פנים והוא סוד פני אדם על גביהן כאומרו.