רות שנדבקה בה ה' ונעשית תורה - ובעז ב"ו ע"ז התקיף על יצרו
תיקוני זוהר · תיקון לא - ׳ותלכנה שתיהם׳, גוף ונפש ונשמה במגלת רות וגורלם בקבר · מאמר 31 · פיסקה 2 · דף עח ע"ב
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ישעיה נ א) ׳וּבְפִשְׁעִיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳, ׳וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין׳ בְּמִשְׁכָּבָא דִילָךְ בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר ג א) ׳עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת׳, עַמֵּךְ עַמִּי אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, וִאלהי״ך אלה״י דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֱלִימֶלֶךְ דָּא י', נָעֳמִי דָּא ה', מַחְלוֹן ו', רוּת בָּהּ אִתְדַּבְּקַת ה' וְאִתְעֲבִידַת תּוֹרָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שיר ב יב) ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳.עָרְפָּה אִימָּא דְעִרֶב רַב, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות לד ט) ׳כִּי עַם קְשֵׁה עוֹרֶף הוּא׳, דְּחָזְרַת לְסָרְחָנָה, וְחָזְרַת עֹרֶף לְגַבֵּי חֲמוֹתָהּ, כִּלְיוֹן בַּעְלָהּ דְּעָרְפָּה, יֵצֶר הָרָע דְאַתְיָא כְּלָיָיה מִנֵּיהּ לְעָלְמָא, וְאִיהוּ כִּלְיוֹן, וְאִתְּתֵיהּ לִילִית כְּלָיָיה.נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ כַּד בַּר נַשׁ אִיהוּ מְחוּיָיב בְּחוֹבִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל אֵבָרִים, נִשְׁמַת חַיִּים אִסְתַּלְּקַת מִן גּוּפָא, וְנֶפֶשׁ אִשְׁתְּאָרַת תַּמָּן, וְאִתְּמַר בָּהּ (רות ג ז) וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו, לְגַבֵּי מָאן לְגַבֵּי צַדִּיק וְדָא בְרִית מִילָה, דְאִיהוּ בּוֹעַז בּ״וֹ עַ״ז תַּקִּיף עַל יִצְרֵיהּ, ׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ׳ (שם טז), שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שיר ה טז), שַׁוִּאיַת לוֹן עֲלָהָא לְאַגָּנָא עֲלָהּ, וְאוּקְמוּהָ וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (רות ד יז) ׳וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם, לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי׳, דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ד כב) ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳, כַּד חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְאִסְתַּלְקָא שְׁכִינְתָּא עִלָאָהּ אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו (רות ג ז).
תרגום
דָּבָר אַחֵר: ׳בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ׳ - בַּגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ישעיה נ א) ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳. ׳וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין׳ - בְּמִשְׁכָּבֵךְ בַּגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ג א) ׳עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת׳. ׳עַמֵּךְ עַמִּי׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ׳וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי׳ - זֶה הקב"ה. אֱלִימֶלֶךְ - זֶה י', נָעֳמִי - זֶה ה', מַחְלוֹן - ו'. רוּת - נִדְבְּקָה בָּהּ ה' וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שיר ב יב) ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳. עָרְפָּה - אֵם עֵרֶב רַב, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות לד ט) ׳כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא׳, שֶׁחָזְרָה לְסָרְחוֹנָהּ וְהֶחְזִירָה עֹרֶף כְּלַפֵּי חֲמוֹתָהּ. כִּלְיוֹן - בַּעְלָהּ שֶׁל עָרְפָּה, הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמֵּבִיא כִּלָּיוֹן מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְהוּא כִּלְיוֹן, וְאִשְׁתּוֹ לִילִית - כִּלָּיוֹן. נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ: כְּשֶׁהָאָדָם חַיָּב בַּחֲטָאִים וְהֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הָאֵיבָרִים, נִשְׁמַת הַחַיִּים מִסְתַּלֶּקֶת מִן הַגּוּף, וְהַנֶּפֶשׁ נִשְׁאֶרֶת שָׁם, וְנֶאֱמַר בָּהּ (רות ג ז) ׳וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו׳ - אֵצֶל מִי? אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְזֶה בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא בֹּעַז: בּ״וֹ עַ״ז, תַּקִּיף עַל יִצְרוֹ. ׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ׳ (שם טז), ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ (שיר ה טז) - שָׂם אוֹתָם עָלֶיהָ לְהָגֵן עָלֶיהָ, וּפֵרְשׁוּהָ: ׳וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם׳ - בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (רות ד יז) ׳וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ד כב) ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳. כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְהִסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה ׳וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו׳ (רות ג ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר באשר תלכי אלך בגלותא, דאתמר בה (ישעיה נ א) ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳, ׳ובאשר תליני אלין׳ במשכבא דילך בגלותא, הדא הוא דכתיב (שיר ג א) ׳על משכבי בלילות׳, עמך עמי אלין ישראל, ואלהי״ך אלה״י דא קודשא בריך הוא, אלימלך דא י', נעמי דא ה', מחלון ו', רות בה אתדבקת ה' ואתעבידת תורה, ועלה אתמר (שיר ב יב) ׳וקול התור נשמע בארצנו׳.ערפה אימא דערב רב, דאתמר בהון (שמות לד ט) ׳כי עם קשה עורף הוא׳, דחזרת לסרחנה, וחזרת ערף לגבי חמותה, כליון בעלה דערפה, יצר הרע דאתיא כלייה מניה לעלמא, ואיהו כליון, ואתתיה לילית כלייה.נשמה ונפש כד בר נש איהו מחוייב בחובין ומתגברין על אברים, נשמת חיים אסתלקת מן גופא, ונפש אשתארת תמן, ואתמר בה (רות ג ז) ותגל מרגלותיו, לגבי מאן לגבי צדיק ודא ברית מילה, דאיהו בועז ב״ו ע״ז תקיף על יצריה, ׳וימד שש שעורים וישת עליה׳ (שם טז), שוקיו עמודי שש (שיר ה טז), שואית לון עלהא לאגנא עלה, ואוקמוה ותלכנה שתיהם בשכינתא עלאה ותתאה, ועלייהו אתמר (רות ד יז) ׳ותקראנה לו השכנות שם, לאמר ילד בן לנעמי׳, דא עמודא דאמצעיתא דאתמר ביה (שמות ד כב) ׳בני בכרי ישראל׳, כד חאבו ישראל וגרמו לאסתלקא שכינתא עלאה אתמר בשכינתא תתאה ותגל מרגלותיו (רות ג ז).
התרגום: דבר אחר: ׳באשר תלכי אלך׳ - בגלות, שנאמר בה (ישעיה נ א) ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳. ׳ובאשר תליני אלין׳ - במשכבך בגלות, זהו שכתוב (שיר ג א) ׳על משכבי בלילות׳. ׳עמך עמי׳ - אלו ישראל, ׳ואלהיך אלהי׳ - זה הקב"ה. אלימלך - זה י', נעמי - זה ה', מחלון - ו'. רות - נדבקה בה ה' ונעשית תורה, ועליה נאמר (שיר ב יב) ׳וקול התור נשמע בארצנו׳. ערפה - אם ערב רב, שנאמר בהם (שמות לד ט) ׳כי עם קשה ערף הוא׳, שחזרה לסרחונה והחזירה ערף כלפי חמותה. כליון - בעלה של ערפה, היצר הרע שמביא כליון ממנו לעולם, והוא כליון, ואשתו לילית - כליון. נשמה ונפש: כשהאדם חיב בחטאים והם מתגברים על האיברים, נשמת החיים מסתלקת מן הגוף, והנפש נשארת שם, ונאמר בה (רות ג ז) ׳ותגל מרגלתיו׳ - אצל מי? אצל הצדיק, וזה ברית מילה, שהוא בעז: ב״ו ע״ז, תקיף על יצרו. ׳וימד שש שערים וישת עליה׳ (שם טז), ׳שוקיו עמודי שש׳ (שיר ה טז) - שם אותם עליה להגן עליה, ופרשוה: ׳ותלכנה שתיהם׳ - בשכינה העליונה והתחתונה, ועליהן נאמר (רות ד יז) ׳ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי׳ - זה עמודא דאמצעיתא, שנאמר בו (שמות ד כב) ׳בני בכרי ישראל׳. כשחטאו ישראל וגרמו להסתלק השכינה העליונה, נאמר בשכינה התחתונה ׳ותגל מרגלתיו׳ (רות ג ז).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ד"א באשר כו' במשכבא דילך. הן מסטרא דבנים דמנדדין עמה כמו שאומר לעיל א' ב' ואמר שם אבל אפרוחי לית כו' פקודי דעשה כו' ואינון במשכבא כו':