ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 30: תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית › פיסקה 3 (עו ע"ב)

העושים את התורה יבשה בלא חכמת הקבלה - מסלקים את רוח המשיח

תיקוני זוהר · תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף עו ע"ב

לשון הזוהר

וְרָזָא דְמִלָּה ׳קוֹל אוֹמֵר קְרָא׳ (ישעיה מ, ו), ° כְּגוֹן ׳קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה׳ (איוב ח, א), וְהִיא אָמְרַת ׳מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר׳, ° כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין ׳חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׳ (שם), ° כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, ° בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב׳ (תהלים עח, לט) לְעָלְמָא, ° וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ, וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, ° דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה, ° וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא, ° וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק אִיהוּ רוּחַ דְמָּשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר, וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, ° וְאִיהוּ ° ׳רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו''ה׳ (ישעיה יא, ב).

תרגום

וְסוֹד הַדָּבָר: ׳קוֹל אֹמֵר קְרָא׳ (ישעיה מ, ו), כְּגוֹן ׳קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה׳ (איוב ח, א), וְהִיא אָמְרָה: ׳מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה׳ (שם) - כֻּלָּם כִּבְהֵמוֹת הָאוֹכְלוֹת ׳חָצִיר׳: כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם עוֹשִׂים, וַאֲפִלּוּ כָּל אוֹתָם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב׳ (תהלים עח, לט) לָעוֹלָם, וְזוֹ הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם הַגּוֹרְמִים שֶׁתֵּלֵךְ לָהּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא תָּשׁוּב לָעוֹלָם, שֶׁאֵלֶּה הֵם הָעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יְבֵשָׁה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק נְבִיעַת הַחָכְמָה שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם הַגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם. וְרוּחַ זוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא ׳רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו''ה׳ (ישעיה יא, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דמלה ׳קול אומר קרא׳ (ישעיה מ, ו), ° כגון ׳קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה׳ (איוב ח, א), והיא אמרת ׳מה אקרא, כל הבשר חציר׳, ° כלא אינון כבעירן דאכלין ׳חציר, וכל חסדו כציץ השדה׳ (שם), ° כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, ° בההוא זמנא ׳ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׳ (תהלים עח, לט) לעלמא, ° ודא איהו רוחא דמשיח, וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא יתוב לעלמא, ° דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה, דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהי י' מינה, ואשתארת ב' יבישה, ° וי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא, ° והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח כמה דאתמר, ואיהו רוח הקדש, ° ואיהו ° ׳רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו'ה׳ (ישעיה יא, ב).

התרגום: וסוד הדבר: ׳קול אמר קרא׳ (ישעיה מ, ו), כגון ׳קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׳ (איוב ח, א), והיא אמרה: ׳מה אקרא, כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׳ (שם) - כלם כבהמות האוכלות ׳חציר׳: כל חסד שעושים לעצמם עושים, ואפלו כל אותם המשתדלים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים. באותו הזמן ׳ויזכר כי בשר המה, רוח הולך ולא ישוב׳ (תהלים עח, לט) לעולם, וזו היא רוח המשיח. אוי להם לאותם הגורמים שתלך לה מן העולם ולא תשוב לעולם, שאלה הם העושים את התורה יבשה, ואינם רוצים להשתדל בחכמת הקבלה, שגורמים שתסתלק נביעת החכמה שהיא י' ממנה, ונשארת ב' יבשה. אוי להם לאותם הגורמים עניות וחרב ובזה והרג ואבדן בעולם. ורוח זו שמסתלקת היא רוח המשיח, כמו שנאמר, והיא רוח הקדש, והיא ׳רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהו'ה׳ (ישעיה יא, ב).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כגון קרא נא כו'. רוצה לומר דאין עונה לה, והוא בעקבות משיחא שכתוב (ישעיהו סג ה) ואביט ואין עוזר כו', וכמו שאמרו (משנה סוטה ט טו) בעקבות משיחא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: