ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 30: תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית › פיסקה 14 (עח ע"א)

בעלי מקרא פתילה ובעלי קבלה אור - ויש חשך מצד הטהרה

תיקוני זוהר · תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית · מאמר 30 · פיסקה 14 · דף עח ע"א

לשון הזוהר

הָכָא נָתִיב רְבִיעָאָה, ׳וַיַּרְא אלהי״ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד), וְאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה, דְּמָארֵי מִקְרָא אִינוּן פְּתִילָה, וּמָארֵי מִשְׁנָה זַיִת, וּמָארֵי תַלְמוּד דְּאִיהוּ קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, (ס"א ° נֵר) אוֹר. נָתִיב חֲמִשָּׁאָה, ° ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד), מַאי הַבְדָּלָה הָכָא בִּנְבוּאָה, אֶלָּא כַמָּה נְבִיאֵי שִׁקְרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דְחֹשֶׁךְ, דְּאָזְלִין בְּאַוִּירָא לְאַטְעָאָה בְּנֵי נָשָׁא, בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳. נָתִיב שְׁתִיתָאָה ׳וַיִּקְרָא אלהי״ם לָאוֹר יוֹם׳ (שם ה, ה), אוֹר וְחֹשֶׁךְ, דְּכַר וְנוּקְבָא אִינוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (שם ה, ה), וְאִית חֹשֶׁךְ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ וְלַיְלָה מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה׳ (תהלים קלט, יב), וְחֹשֶׁךְ אִיהִי נוּקְבָא דִמְקַבֵּל מִנְּהוֹרָא דְאִיהוּ אוֹר דְּכַר, כְּגַוְונָא דְסִיהֲרָא דִמְקַבְּלַת מִן שִׁמְשָׁא, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא וְאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא, וְאִית חֹשֶׁךְ דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִית בָּהּ הַבְדָּלָה וְלַאו חִבּוּרָא, וְהַהוּא אוֹר אִיהוּ כְמוֹחָא בֶאֱגוֹזָא.

תרגום

כָּאן נָתִיב רְבִיעִי: ׳וַיַּרְא אלהי״ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד), וְאֵלֶּה בַּעֲלֵי קַבָּלָה: שֶׁבַּעֲלֵי מִקְרָא הֵם פְּתִילָה, וּבַעֲלֵי מִשְׁנָה זַיִת, וּבַעֲלֵי תַלְמוּד שֶׁהוּא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי - (נוסח אחר: נֵר) אוֹר. נָתִיב חֲמִישִׁי: ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). מַהוּ הַבְדָּלָה כָּאן בִּנְבוּאָה? אֶלָּא כַּמָּה נְבִיאֵי שֶׁקֶר יֵשׁ מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, הַהוֹלְכִים בָּאֲוִיר לְהַטְעוֹת בְּנֵי אָדָם. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה הקב"ה בִּשְׁכִינָתוֹ - ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳. נָתִיב שִׁשִּׁי: ׳וַיִּקְרָא אלהי״ם לָאוֹר יוֹם׳ (שם ה) - אוֹר וְחֹשֶׁךְ, זָכָר וּנְקֵבָה הֵם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (שם ה), וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ מִצַּד הַטָּהֳרָה וְלַיְלָה מִצַּד הַטָּהֳרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה׳ (תהלים קלט, יב), וְהַחֹשֶׁךְ הִיא נְקֵבָה הַמְקַבֶּלֶת מֵהָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר זָכָר, כְּעִנְיַן הַלְּבָנָה הַמְקַבֶּלֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וּשְׁתֵּיהֶן הֵן אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַבְדָּלָה וְלֹא חִבּוּר, וְאוֹתוֹ הָאוֹר הוּא כְּמוֹחַ בֶּאֱגוֹז.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא נתיב רביעאה, ׳וירא אלהי״ם את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד), ואלין מארי קבלה, דמארי מקרא אינון פתילה, ומארי משנה זית, ומארי תלמוד דאיהו קבלה למשה מסיני, (ס"א ° נר) אור. נתיב חמשאה, ° ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד), מאי הבדלה הכא בנבואה, אלא כמה נביאי שקרא אינון מסטרא דחשך, דאזלין באוירא לאטעאה בני נשא, בההוא זמנא דיהא קודשא בריך הוא בשכינתיה, ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳. נתיב שתיתאה ׳ויקרא אלהי״ם לאור יום׳ (שם ה, ה), אור וחשך, דכר ונוקבא אינון, הדא הוא דכתיב ׳לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (שם ה, ה), ואית חשך מסטרא דדכיו ולילה מסטרא דדכיו, הדא הוא דכתיב ׳גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה׳ (תהלים קלט, יב), וחשך איהי נוקבא דמקבל מנהורא דאיהו אור דכר, כגוונא דסיהרא דמקבלת מן שמשא, ותרוייהו אינון אספקלריאה דנהרא ואספקלריאה דלא נהרא, ואית חשך דסטרא אחרא דאית בה הבדלה ולאו חבורא, וההוא אור איהו כמוחא באגוזא.

התרגום: כאן נתיב רביעי: ׳וירא אלהי״ם את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד), ואלה בעלי קבלה: שבעלי מקרא הם פתילה, ובעלי משנה זית, ובעלי תלמוד שהוא קבלה למשה מסיני - (נוסח אחר: נר) אור. נתיב חמישי: ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). מהו הבדלה כאן בנבואה? אלא כמה נביאי שקר יש מצד החשך, ההולכים באויר להטעות בני אדם. באותו הזמן שיהיה הקב"ה בשכינתו - ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳. נתיב ששי: ׳ויקרא אלהי״ם לאור יום׳ (שם ה) - אור וחשך, זכר ונקבה הם, זהו שכתוב ׳לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (שם ה), ויש חשך מצד הטהרה ולילה מצד הטהרה, זהו שכתוב ׳גם חשך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה׳ (תהלים קלט, יב), והחשך היא נקבה המקבלת מהאור שהוא אור זכר, כענין הלבנה המקבלת מן השמש, ושתיהן הן אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה. ויש חשך של סטרא אחרא שיש בו הבדלה ולא חבור, ואותו האור הוא כמוח באגוז.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: נר. והוא אור, וזהו האור כי טוב, דרגא דמשה רבינו עליו השלום כי טוב הוא, והוא קבלה למשה:

לכל המפרשים על פיסקה זו