תקוני הנביאים באיברי הגוף - והחכם שבמוח עדיף מן הנביא
תיקוני זוהר · תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית · מאמר 30 · פיסקה 13 · דף עח ע"א
לשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא ° כַּמָּה מָארֵי תַּרְעִין מִזְדַּעְזְעִין וּמִזְדַּמְנִין לְהֵיכָלָא, ° וְכַמָּה מָארֵי חוֹתָמוֹת, וְכַמָּה מָארֵי שְׁאֵלְתִּין, וְכַמָּה מָארֵי תְשׁוּבוֹת, דִּבְהוֹן נָבִיא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְכַמָּה מָארֵי עֲתִידוֹת, מַה דַּהֲוָה וּמַה דְּעָתִיד לְמֶהֱוִי, וְכַמָּה מָארֵי דְעַיְינִין ° דְּאִינוּן מַרְאוֹת וְחוֹזִין דִּנְבִיאִים, וְכַמָּה מָארֵי דְאוּדְנִין דְּאִינוּן מָארֵי דְגַדְפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד), וְכַמָּה מָארֵי דְחוֹטָמָא דְתַמָּן רֵיחַ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ׳ (ויקרא א, יג), וְכַמָּה מָארֵי דְאַנְפִּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת׳ (יחזקאל א, ו), וְכַמָּה מָארֵי דְקָלִין וּמָארֵי דְּדִבּוּרִין, וּמָארֵי דַהֲבָלִים דְּאִינוּן לַהֲבוֹת אֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קוֹל יהו''ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז), וְכַמָּה מָארֵי דִיָדִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (יחזקאל א, ח) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, וְכַמָּה ° מָארֵי דְקוֹמָה וְאִינוּן שִׁעוּר קוֹמָה דְכָרְסַיָּיא, וְכַמָּה מָארֵי דְאוֹת בְּרִית דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְזֶה לְּךָ הָאוֹת׳ (שמות ג, יב), וְכַמָּה מָארֵי דְרַגְלִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד). כָּל תִּקּוּנִין דִּנְבִיאַיָּא מִלְּבָר (נ״א מלגאו) בְּגוּפָא, בְּאֵבָרִים דְּגוּפָא, מָארֵי דְחָכְמָה אִינוּן מִלְּגָאו בְּמוֹחָא, וּבְגִין דָּא חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, וּמִמּוֹחָא תַלְיָין ל״ב נְתִיבוֹת, ° וְדָא ל״ב דְּאִתְּמַר לֵב מֵבִין.
תרגום
בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כַּמָּה בַּעֲלֵי שְׁעָרִים מִזְדַּעְזְעִים וּמִזְדַּמְּנִים לְהֵיכָל, וְכַמָּה בַּעֲלֵי חוֹתָמוֹת, וְכַמָּה בַּעֲלֵי שְׁאֵלוֹת, וְכַמָּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּהֶם הַנָּבִיא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֲתִידוֹת - מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֵינַיִם שֶׁהֵם מַרְאוֹת וְחָזוֹן הַנְּבִיאִים, וְכַמָּה בַּעֲלֵי אָזְנַיִם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד), וְכַמָּה בַּעֲלֵי חֹטֶם שֶׁשָּׁם רֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ׳ (ויקרא א, יג), וְכַמָּה בַּעֲלֵי פָנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת׳ (יחזקאל א, ו), וְכַמָּה בַּעֲלֵי קוֹלוֹת וּבַעֲלֵי דִּבּוּרִים, וּבַעֲלֵי הֲבָלִים שֶׁהֵם לַהֲבוֹת אֵשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל יהו''ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז), וְכַמָּה בַּעֲלֵי יָדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א, ח) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, וְכַמָּה בַּעֲלֵי קוֹמָה שֶׁהֵם שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁל הַכִּסֵּא, וְכַמָּה בַּעֲלֵי אוֹת בְּרִית שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְזֶה לְּךָ הָאוֹת׳ (שמות ג, יב), וְכַמָּה בַּעֲלֵי רַגְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד). כָּל תִּקּוּנֵי הַנְּבִיאִים מִבַּחוּץ (נוסח אחר: מִבִּפְנִים) בַּגּוּף, בְּאֵיבָרֵי הַגּוּף. בַּעֲלֵי הַחָכְמָה הֵם מִבִּפְנִים בַּמּוֹחַ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶחָכָם עָדִיף מִן הַנָּבִיא, וּמִן הַמּוֹחַ תְּלוּיִים ל״ב נְתִיבוֹת, וְזֶה ל״ב שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֵב מֵבִין׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההוא זמנא ° כמה מארי תרעין מזדעזעין ומזדמנין להיכלא, ° וכמה מארי חותמות, וכמה מארי שאלתין, וכמה מארי תשובות, דבהון נביא שואל ומשיב, וכמה מארי עתידות, מה דהוה ומה דעתיד למהוי, וכמה מארי דעיינין ° דאינון מראות וחוזין דנביאים, וכמה מארי דאודנין דאינון מארי דגדפין, דאתמר בהון ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד), וכמה מארי דחוטמא דתמן ריח, דאתמר בהון ׳אשה ריח ניחח׳ (ויקרא א, יג), וכמה מארי דאנפין דאתמר בהון ׳וארבעה פנים לאחת׳ (יחזקאל א, ו), וכמה מארי דקלין ומארי דדבורין, ומארי דהבלים דאינון להבות אש, הדא הוא דכתיב ׳קול יהו'ה חצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז), וכמה מארי דידין, דאתמר בהון (יחזקאל א, ח) וידי אדם מתחת כנפיהם, וכמה ° מארי דקומה ואינון שעור קומה דכרסייא, וכמה מארי דאות ברית דאתמר בהון ׳וזה לך האות׳ (שמות ג, יב), וכמה מארי דרגלין דאתמר בהון ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד). כל תקונין דנביאיא מלבר (נ״א מלגאו) בגופא, באברים דגופא, מארי דחכמה אינון מלגאו במוחא, ובגין דא חכם עדיף מנביא, וממוחא תליין ל״ב נתיבות, ° ודא ל״ב דאתמר לב מבין.
התרגום: באותו הזמן כמה בעלי שערים מזדעזעים ומזדמנים להיכל, וכמה בעלי חותמות, וכמה בעלי שאלות, וכמה בעלי תשובות שבהם הנביא שואל ומשיב, וכמה בעלי עתידות - מה שהיה ומה שעתיד להיות, וכמה בעלי עינים שהם מראות וחזון הנביאים, וכמה בעלי אזנים שהם בעלי כנפים, שנאמר בהם ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד), וכמה בעלי חטם ששם ריח, שנאמר בהם ׳אשה ריח ניחח׳ (ויקרא א, יג), וכמה בעלי פנים שנאמר בהם ׳וארבעה פנים לאחת׳ (יחזקאל א, ו), וכמה בעלי קולות ובעלי דבורים, ובעלי הבלים שהם להבות אש, זהו שכתוב ׳קול יהו'ה חצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז), וכמה בעלי ידים, שנאמר בהם (יחזקאל א, ח) וידי אדם מתחת כנפיהם, וכמה בעלי קומה שהם שעור קומה של הכסא, וכמה בעלי אות ברית שנאמר בהם ׳וזה לך האות׳ (שמות ג, יב), וכמה בעלי רגלים שנאמר בהם ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד). כל תקוני הנביאים מבחוץ (נוסח אחר: מבפנים) בגוף, באיברי הגוף. בעלי החכמה הם מבפנים במוח, ומשום כך החכם עדיף מן הנביא, ומן המוח תלויים ל״ב נתיבות, וזה ל״ב שנאמר ׳לב מבין׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כמה מארי תרעין כו'. כמו שכתוב שפתי תפתח, וכמו שאומר לעיל תיקון י ”ח וכן חותמות על תרעין וכלהו בפה, תרעין הן השפתים שנאמר שפתי תפתח וכמו שאומר לקמן למ"ד א' וזכאין שפוון דאינון תרעין דהיכלא כו', וחותמות הן פתוחי חותם והוא פתיחו…