אמא עלאה ותתאה בשני ׳אנכי׳ - והב' דבראשית יראה ואהבה
תיקוני זוהר · תיקון ל - הנקדה ירא"ת ברי"ת שב"ת, ונתיבות המצוות הנרמזות במעשה בראשית · מאמר 30 · פיסקה 10 · דף עז ע"ב
לשון הזוהר
° בְּרָקִים מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְיָצָא ° כַבָּרָק חִצּוֹ׳ (זכריה ט, יד), עָנָן דָּא שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא מִשִּׁבְעָה עֲנָנֵי כָּבוֹד, דְּבָהּ מִתְכַּסִּין קָלִין וּבְרָקִין, וּמִסִּטְרָא דִימִינָא אִתְקְרִיאַת עֲנָנָא, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא עֲרָפֶל, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם׳ (שמות כ, כא) הָאלהי״ם. וְעוֹד אָנֹכִי דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם׳ (ישעיה נא, יב), אִימָּא עִלָּאָה אָנֹכִי לְעִילָא, אָנֹכִי אִימָּא תַּתָּאָה לְתַתָּא וְעַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר ׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא׳ (דברים לב, לט), ° כְּשִׁמְךָ אלהי״ם כֵּן תְּהִלָּתֶךָ עַל קַצְוִי אֶרֶץ (תהלים מח, כא). הָא הָכָא פִּקּוּדָא קַדְמָאָה, ° וְלֵית פִּקּוּדָא דְלָא אִתְיְיהִיב בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְאִיהוּ ב', וְדָא ב' ° מִן בְּרֵאשִׁית, דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאִינוּן ב' עִלָּאָה ב' תַּתָּאָה, ב' עִלָּאָה הָא אִתְּמַר דְּאִיהוּ דְחִילוּ וּרְחִימוּ, ב' בַּתְרָאָה (נ״א תתאה) תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְאִיהִי ב' מִבָּרָ״א, בְּהִפּוּךְ אַתְוָון אֵבֶ״ר, ° אִיהִי מִצְוָה בְכָל (נ״א דכל) אֵבֶר וְאֵבֶר, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה אִיהוּ אָנֹכִי יהו״ה אלהי״ך (שמות כ, ב), וְאִיהוּ ב', דְחִילוּ וּרְחִימוּ, ° ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ (ויקרא יט, ג) מִסִּטְרָא דִדְחִילוּ, ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב) מִסִּטְרָא דִרְחִימוּ, ° וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן זָכוֹר וְשָׁמוֹר.
תרגום
בְּרָקִים - מִצַּד הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ׳ (זכריה ט, יד). עָנָן - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַכְּלוּלָה מִשִּׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁבָּהּ מִתְכַּסִּים הַקּוֹלוֹת וְהַבְּרָקִים, וּמִצַּד הַיָּמִין נִקְרֵאת עָנָן, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל עֲרָפֶל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאלהי''ם׳ (שמות כ, כא). וְעוֹד, ׳אָנֹכִי׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְסוֹד הַדָּבָר: ׳אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם׳ (ישעיה נא, יב) - אִמָּא עִלָּאָה ׳אָנֹכִי׳ לְמַעְלָה, ׳אָנֹכִי׳ אִמָּא תַּתָּאָה לְמַטָּה, וְעַל שְׁתֵּיהֶן נֶאֱמַר ׳רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא׳ (דברים לב, לט), ׳כְּשִׁמְךָ אלהי״ם כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ׳ (תהלים מח, כא). הֲרֵי כָּאן הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֵין מִצְוָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁהִיא ב', וְזוֹ ב' מִ ׳בְּרֵאשִׁית׳ - יִרְאָה וְאַהֲבָה. וְהֵן ב' עֶלְיוֹנָה וּב' תַּחְתּוֹנָה: ב' עֶלְיוֹנָה - הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁהִיא יִרְאָה וְאַהֲבָה, ב' אַחֲרוֹנָה (נוסח אחר: תַּחְתּוֹנָה) - תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְהִיא ב' מִ ׳בָּרָ״א׳ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת ׳אֵבֶ״ר׳, הִיא מִצְוָה בְּכָל (נוסח אחר: שֶׁל כָּל) אֵבֶר וְאֵבֶר. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא ׳אָנֹכִי יהו״ה אלהי״ךָ׳ (שמות כ, ב), וְהִיא ב', יִרְאָה וְאַהֲבָה: ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ (ויקרא יט, ג) מִצַּד הַיִּרְאָה, ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב) מִצַּד הָאַהֲבָה, וּשְׁתֵּיהֶן הֵן ׳זָכוֹר׳ וְ ׳שָׁמוֹר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ברקים מסטרא דצדיק, דאתמר ביה ׳ויצא ° כברק חצו׳ (זכריה ט, יד), ענן דא שכינתא כלילא משבעה ענני כבוד, דבה מתכסין קלין וברקין, ומסטרא דימינא אתקריאת עננא, ומסטרא דשמאלא ערפל, ° הדא הוא דכתיב ׳ומשה נגש אל הערפל אשר שם׳ (שמות כ, כא) האלהי״ם. ועוד אנכי דא שכינתא תתאה, ורזא דמלה ׳אנכי אנכי הוא מנחמכם׳ (ישעיה נא, יב), אימא עלאה אנכי לעילא, אנכי אימא תתאה לתתא ועל תרוייהו אתמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא׳ (דברים לב, לט), ° כשמך אלהי״ם כן תהלתך על קצוי ארץ (תהלים מח, כא). הא הכא פקודא קדמאה, ° ולית פקודא דלא אתייהיב בדחילו ורחימו דאיהו ב', ודא ב' ° מן בראשית, דחילו ורחימו, ואינון ב' עלאה ב' תתאה, ב' עלאה הא אתמר דאיהו דחילו ורחימו, ב' בתראה (נ״א תתאה) תורה ומצוה, ואיהי ב' מבר״א, בהפוך אתוון אב״ר, ° איהי מצוה בכל (נ״א דכל) אבר ואבר, פקודא קדמאה איהו אנכי יהו״ה אלהי״ך (שמות כ, ב), ואיהו ב', דחילו ורחימו, ° ׳איש אמו ואביו תיראו׳ (ויקרא יט, ג) מסטרא דדחילו, ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (שמות כ, יב) מסטרא דרחימו, ° ותרוייהו אינון זכור ושמור.
התרגום: ברקים - מצד הצדיק, שנאמר בו ׳ויצא כברק חצו׳ (זכריה ט, יד). ענן - זו השכינה הכלולה משבעה ענני כבוד, שבה מתכסים הקולות והברקים, ומצד הימין נקראת ענן, ומצד השמאל ערפל, זהו שכתוב ׳ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהי'ם׳ (שמות כ, כא). ועוד, ׳אנכי׳ - זו השכינה התחתונה, וסוד הדבר: ׳אנכי אנכי הוא מנחמכם׳ (ישעיה נא, יב) - אמא עלאה ׳אנכי׳ למעלה, ׳אנכי׳ אמא תתאה למטה, ועל שתיהן נאמר ׳ראו עתה כי אני אני הוא׳ (דברים לב, לט), ׳כשמך אלהי״ם כן תהלתך על קצוי ארץ׳ (תהלים מח, כא). הרי כאן המצוה הראשונה, ואין מצוה שלא נתנה ביראה ואהבה שהיא ב', וזו ב' מ ׳בראשית׳ - יראה ואהבה. והן ב' עליונה וב' תחתונה: ב' עליונה - הרי נאמר שהיא יראה ואהבה, ב' אחרונה (נוסח אחר: תחתונה) - תורה ומצוה, והיא ב' מ ׳בר״א׳ בהפוך אותיות ׳אב״ר׳, היא מצוה בכל (נוסח אחר: של כל) אבר ואבר. המצוה הראשונה היא ׳אנכי יהו״ה אלהי״ך׳ (שמות כ, ב), והיא ב', יראה ואהבה: ׳איש אמו ואביו תיראו׳ (ויקרא יט, ג) מצד היראה, ׳כבד את אביך ואת אמך׳ (שמות כ, יב) מצד האהבה, ושתיהן הן ׳זכור׳ ו ׳שמור׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: על מאן על כו'. רוצה לומר הוא סיום הברכה, על נטילת לולב, שהוא המצוה עצמה - הוא במלכות, וכן בכל מצוה: