נקדה בהיכלו אהבה יראה ותורה - והזקן מעורר להדליק נר המצוה
תיקוני זוהר · תיקון קדמאה שבסוף התיקונים - הנקדה בהיכלו הנקראת אהבה יראה ותורה · מאמר 29 · פיסקה 1 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
[קלז.] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי״ם, בּ' ° נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שיר ד יב) גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, מָאן מַעְיָן חָתוּם דָּא נְקוּדָה, מָאן נִיהוּ נָעוּל דִּילָהּ, ° דָּא ו' דְּסָתִים לְהֵיכָלָא וּבָהּ אִתְעֲבִיד ם סְתִימָא, אִיהִי ם רַבְּתָא ׳מִלְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה׳ (ישעיה ט, ו), ° וְהַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר ׳וְנֶעֶלְמָה מֵעִינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה׳ (איוב כח, כא), ° וְהַאי נְקוּדָה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא אִתְקְרִיאַת אַהֲבָה, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאַת תּוֹרָה, ° וְאִיהִי מִצְוָה, דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ ו' כְּלִיל י״ה דְּאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ ו' בְּאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִצְוָה כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון, אִיהִי אִתְקְרִיאַת י' מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, ה' מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְקְרִיאַת תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו''ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב), ° דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ ו', קָנָנִי ° דְּאִיהִי קֵן דִּילֵיה, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ אַרְבַּע אִתְקְרִיאַת מִצְוָה, מ״ץ בְּאוֹתִיּוֹת אַ״תּ בַּ״שׁ אִיהוּ י״ה, י״ם ה״ץ, ° וּבָהּ כְּלִילָן פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דְּדִין דְּאִיהוּ אלהי״ם דְּתַמָּן י״ה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳זֶה שְּׁמִ״י׳ (שמות ג, טו) וְהָא אוּקְמוּהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי דִּכְלִילָן בְּאַבְרָהָם, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׳ (חבקוק ג, ב) קָם סָבָא חַד מִבָּתַר טוּלָא (כותלא), וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, ° קוּם אַדְלֵיק שְׁרַגָּא דְאִיהִי מִצְוָה, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ (ויקרא ו, ו), וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׳ (שמות כז, כ), נֵר יהו''ה אִתְקְרִיאַת וַדַּאי, ° אוֹר דְּנָהִיר בַּהּ נִשְׁמַת אָדָם, קוּם אַדְלֵיק בָּהּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי וְיָתִיב רִגְעָא חֲדָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי מַלְכִין וְגָלֵי רָזִין, יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ לְסַדְרָא מִלִּין בְּפִימָאִי, לְקַיְימָא בִּי הַאי קְרָא ׳וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ׳ (שם ד, יב), דְּלָא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קֳדָמָךְ, פָּתַח וְאָמַר.
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי״ם׳ - בּ' זוֹ נְקֻדָּה בְּהֵיכָלוֹ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שיר ד יב) ׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳. מִיהוּ ׳מַעְיָן חָתוּם׳? זוֹ הַנְּקֻדָּה. מַהוּ ה ׳נָעוּל׳ שֶׁלָּהּ? זֶה ו' הַסּוֹתֵם אֶת הַהֵיכָל, וּבָהּ נַעֲשֵׂית ם סְתוּמָה, הִיא ם רַבָּתִי, מִ ׳לְּמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה׳ (ישעיה ט, ו). וּנְקֻדָּה זוֹ עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חַי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה׳ (איוב כח, כא). וּנְקֻדָּה זוֹ מִצַּד הַיָּמִין נִקְרֵאת אַהֲבָה, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל נִקְרֵאת יִרְאָה, וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִקְרֵאת תּוֹרָה, וְהִיא מִצְוָה, שֶׁעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל שְׁתֵּיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא ו' כּוֹלֵל י״ה שֶׁהֵם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהוּא ו' בָּאֶמְצַע כּוֹלֵל שְׁתֵּיהֶן. וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה - ׳מִצְוָה׳ - כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת: הִיא נִקְרֵאת י' מִצַּד הַחָכְמָה, ה' מִצַּד אִמָּא עִלָּאָה, וְנִקְרֵאת תּוֹרָה מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יהו''ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב): ׳דַּרְכּוֹ׳ - דֶּרֶךְ ו', ׳קָנָנִי׳ - שֶׁהִיא קִנּוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִכָּל הָאַרְבַּע נִקְרֵאת מִצְוָה: מ״ץ בְּאוֹתִיּוֹת אַ״תּ בַּ״שׁ הוּא י״ה, י״ם ה״ץ. וּבָהּ כְּלוּלִים פִּקּוּדִין שֶׁל עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה: פִּקּוּדִין שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה מִצַּד הַדִּין שֶׁהוּא אלהי״ם שֶׁשָּׁם י״ה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳זֶה שְּׁמִ״י׳ (שמות ג, טו), וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ. פִּקּוּדִין שֶׁל עֲשֵׂה מִצַּד הַיָּמִין שֶׁהוּא רַחֲמִים, הַכְּלוּלִים בְּאַבְרָהָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׳ (חבקוק ג, ב). קָם זָקֵן אֶחָד מֵאֲחוֹרֵי הַצֵּל (נוסח אחר: הַכֹּתֶל), וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם הַדְלֵק אֶת הַנֵּר שֶׁהִיא מִצְוָה, שְׁכִינָה קְדוֹשָׁה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה׳ (ויקרא ו, ו), וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׳ (שמות כז, כ). ׳נֵר יהו״ה׳ נִקְרֵאת וַדַּאי, אוֹר הַמֵּאִיר בָּהּ נִשְׁמַת הָאָדָם. קוּם הַדְלֵק בָּהּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו וְיָשַׁב רֶגַע אֶחָד וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאַתָּה הוּא אֲדוֹן הַמְּלָכִים וּמְגַלֶּה סוֹדוֹת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְסַדֵּר דְּבָרִים בְּפִי, לְקַיֵּם בִּי מִקְרָא זֶה ׳וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ׳ (שם ד, יב), שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ לְפָנֶיךָ. פָּתַח וְאָמַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קלז.] בראשית ברא אלהי״ם, ב' ° נקודה בהיכליה, עליה אתמר (שיר ד יב) גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום, מאן מעין חתום דא נקודה, מאן ניהו נעול דילה, ° דא ו' דסתים להיכלא ובה אתעביד ם סתימא, איהי ם רבתא ׳מלםרבה המשרה׳ (ישעיה ט, ו), ° והאי נקודה עלה אתמר ׳ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׳ (איוב כח, כא), ° והאי נקודה מסטרא דימינא אתקריאת אהבה, ומסטרא דשמאלא אתקריאת יראה, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאת תורה, ° ואיהי מצוה, דעמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו, בגין דאיהו ו' כליל י״ה דאינון לימינא ושמאלא, ואיהו ו' באמצעיתא כליל תרוייהו, ושכינתא תתאה מצוה כלילא מארבע אתוון, איהי אתקריאת י' מסטרא דחכמה, ה' מסטרא דאימא עלאה, ואתקריאת תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב ׳יהו'ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב), ° דרכו דרך ו', קנני ° דאיהי קן דיליה, ובגין דאיהי כלילא מכלהו ארבע אתקריאת מצוה, מ״ץ באותיות א״ת ב״ש איהו י״ה, י״ם ה״ץ, ° ובה כלילן פקודין דעשה ולא תעשה, פקודין דלא תעשה מסטרא דדין דאיהו אלהי״ם דתמן י״ה, ועלה אתמר ׳זה שמ״י׳ (שמות ג, טו) והא אוקמוהו, פקודין דעשה מסטרא דימינא דאיהו רחמי דכלילן באברהם, ועלייהו אתמר ׳ברוגז רחם תזכור׳ (חבקוק ג, ב) קם סבא חד מבתר טולא (כותלא), ואמר רבי רבי בוצינא קדישא, ° קום אדליק שרגא דאיהי מצוה, שכינתא קדישא, דעלה אתמר ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳ (ויקרא ו, ו), ועלה אתמר ׳להעלת נר תמיד׳ (שמות כז, כ), נר יהו'ה אתקריאת ודאי, ° אור דנהיר בה נשמת אדם, קום אדליק בה. קם רבי שמעון על רגלוי ויתיב רגעא חדא ואמר, רבון עלמין דאנת איהו מארי מלכין וגלי רזין, יהא רעוא דילך לסדרא מלין בפימאי, לקיימא בי האי קרא ׳ואנכי אהיה עם פיך׳ (שם ד, יב), דלא אעול בכסופא קדמך, פתח ואמר.
התרגום: ׳בראשית ברא אלהי״ם׳ - ב' זו נקדה בהיכלו, עליה נאמר (שיר ד יב) ׳גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׳. מיהו ׳מעין חתום׳? זו הנקדה. מהו ה ׳נעול׳ שלה? זה ו' הסותם את ההיכל, ובה נעשית ם סתומה, היא ם רבתי, מ ׳למרבה המשרה׳ (ישעיה ט, ו). ונקדה זו עליה נאמר ׳ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׳ (איוב כח, כא). ונקדה זו מצד הימין נקראת אהבה, ומצד השמאל נקראת יראה, ומצד עמודא דאמצעיתא נקראת תורה, והיא מצוה, שעמודא דאמצעיתא כולל שתיהן, משום שהוא ו' כולל י״ה שהם לימין ולשמאל, והוא ו' באמצע כולל שתיהן. והשכינה התחתונה - ׳מצוה׳ - כלולה מארבע אותיות: היא נקראת י' מצד החכמה, ה' מצד אמא עלאה, ונקראת תורה מצד עמודא דאמצעיתא. זהו שכתוב ׳יהו'ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב): ׳דרכו׳ - דרך ו', ׳קנני׳ - שהיא קנו. ומשום שהיא כלולה מכל הארבע נקראת מצוה: מ״ץ באותיות א״ת ב״ש הוא י״ה, י״ם ה״ץ. ובה כלולים פקודין של עשה ולא תעשה: פקודין של לא תעשה מצד הדין שהוא אלהי״ם ששם י״ה, ועליה נאמר ׳זה שמ״י׳ (שמות ג, טו), והרי בארוהו. פקודין של עשה מצד הימין שהוא רחמים, הכלולים באברהם, ועליהם נאמר ׳ברגז רחם תזכור׳ (חבקוק ג, ב). קם זקן אחד מאחורי הצל (נוסח אחר: הכתל), ואמר: רבי רבי, בוצינא קדישא, קום הדלק את הנר שהיא מצוה, שכינה קדושה, שעליה נאמר ׳אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׳ (ויקרא ו, ו), ועליה נאמר ׳להעלת נר תמיד׳ (שמות כז, כ). ׳נר יהו״ה׳ נקראת ודאי, אור המאיר בה נשמת האדם. קום הדלק בה. קם רבי שמעון על רגליו וישב רגע אחד ואמר: רבונו של עולם, שאתה הוא אדון המלכים ומגלה סודות, יהי רצון מלפניך לסדר דברים בפי, לקים בי מקרא זה ׳ואנכי אהיה עם פיך׳ (שם ד, יב), שלא אבוש לפניך. פתח ואמר.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון א '. בראשית נקודה בהיכליה. נקודה - חכמת שלמה. בהיכליה הוא בינה דילה. ואמר עליה אתמר על ההיכל שהוא הבי"ת, והבי"ת הוא שני שמות אקי"ק אדנ"י, ב' היכלין דכלילן בחד כנוי אלקי"ם, כמו שאומר לעיל ריש תיקון כ ”ב והן ג"ן ג"ל, והן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: