ענג נהר היוצא מעדן - והמילה והלב כאגוז לשבור קלפתו
תיקוני זוהר · תיקון כד - בראשית ירא שבת, שמירת השבת כשמירת הברית · מאמר 28 · פיסקה 4 · דף סח ע"א
לשון הזוהר
וְצָרִיךְ לְקַיְימָא ° בָּהּ עֹנֶג, דְּאִיהוּ צַדִּיק דְּנָפִיק מֵעִדֶן, דְּאִיהִי בִּינָה עָלְמָא דְאָתֵי, ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° וְנַהֲרָא אִיהוּ ו' דְּנָפִיק מִן י״ה, וְאָזִיל חֲמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין, דְּאִינוּן חָמֵשׁ סְפִירָאן, וּמָטֵי לַצַּדִּיק, לְאַשְׁקָאָה מִנֵּיהּ גִּנְתָא דְאִיהִי ה', ° וְעַל ׳כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְגוֹמֵר׳ (בראשית ב, כב). ° וְכֵן בְּרִית מִילָה אִיהִי כְּגַוְונָא דֶאֱגוֹז, צָרִיךְ לְתַבְּרָא קְלִיפִין דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, וּלְאַעֲבָרָא לוֹן מִתַּמָּן, וּלְאִתְגַּלְיָיא מוֹחָא מִלְּגָו, וְדָא אוֹת בְּרִית, וְדָא עִץ חַיִּים, אֲבָל בְּרִית דְּאִיהוּ בְּעָרְלָתֵיהּ וְלָא אִית בֵּיהּ פְּרִיעָה, ° עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ (שם יז), מוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, תָּמוּת בָּעוֹלָם הַבָּא. ° וְעוֹד לִבָּא הוּא אֶגוֹז, וּמָאן דְּתַבַּר קְלִיפָה דִילֵיהּ דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה׳ (תהלים נא, יט) אלהי״ם לֹא תִבְזֶה וְגַסּוּת לִבָּא דְהוּא שְׁלִים בִּקְלִיפִין דִּילֵיהּ וְלָא אִתְּבַר, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי טז, ה) תּוֹעֲבַת יהו״ה ׳כָּל גְּבַהּ לֵב׳, וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דִקְלִיפִין אִתְקְרִיאוּ בְנֵי נָשָׁא עַרְלֵי לֵב.
תרגום
וְצָרִיךְ לְקַיֵּם בָּהּ עֹנֶג, שֶׁהוּא צַדִּיק הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהִיא בִּינָה, הָעוֹלָם הַבָּא, ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַנָּהָר הוּא ו' הַיּוֹצֵא מִי״ה, וְהוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְפִירוֹת, וּמַגִּיעַ לַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַגִּנָּה שֶׁהִיא ה', וְעַל כֵּן ׳כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְגוֹמֵר׳ (בראשית ב, כב). וְכֵן בְּרִית מִילָה הִיא כְּעִנְיַן אֱגוֹז, צָרִיךְ לִשְׁבֹּר קְלִפּוֹת שֶׁל עָרְלָה וּפְרִיעָה וּלְהַעֲבִיר אוֹתָן מִשָּׁם, וּלְגַלּוֹת אֶת הַמֹּחַ בִּפְנִים, וְזֶה אוֹת בְּרִית, וְזֶה עֵץ הַחַיִּים. אֲבָל בְּרִית שֶׁהוּא בְּעָרְלָתוֹ וְאֵין בּוֹ פְּרִיעָה, עָלָיו נֶאֱמַר ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ (שם יז): ׳מוֹת׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, ׳תָּמוּת׳ - בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד, הַלֵּב הוּא אֱגוֹז, וּמִי שֶׁשּׁוֹבֵר אֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, עָלָיו נֶאֱמַר ׳לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אלהי״ם לֹא תִבְזֶה׳ (תהלים נא, יט). וְגַסּוּת הַלֵּב שֶׁהוּא שָׁלֵם בִּקְלִפּוֹתָיו וְלֹא נִשְׁבַּר, עָלָיו נֶאֱמַר ׳תּוֹעֲבַת יהו''ה כָּל גְּבַהּ לֵב׳ (משלי טז, ה), וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה עָלָיו, וּמִצַּד הַקְּלִפּוֹת נִקְרָאִים בְּנֵי אָדָם ׳עַרְלֵי לֵב׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וצריך לקיימא ° בה ענג, דאיהו צדיק דנפיק מעדן, דאיהי בינה עלמא דאתי, ׳להשקות את הגן׳ דא שכינתא תתאה, ° ונהרא איהו ו' דנפיק מן י״ה, ואזיל חמש מאה שנין, דאינון חמש ספיראן, ומטי לצדיק, לאשקאה מניה גנתא דאיהי ה', ° ועל ׳כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגומר׳ (בראשית ב, כב). ° וכן ברית מילה איהי כגוונא דאגוז, צריך לתברא קליפין דערלה ופריעה, ולאעברא לון מתמן, ולאתגלייא מוחא מלגו, ודא אות ברית, ודא עץ חיים, אבל ברית דאיהו בערלתיה ולא אית ביה פריעה, ° עליה אתמר ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ (שם יז), מות בעולם הזה, תמות בעולם הבא. ° ועוד לבא הוא אגוז, ומאן דתבר קליפה דיליה דאיהו יצר הרע, עליה אתמר ׳לב נשבר ונדכה׳ (תהלים נא, יט) אלהי״ם לא תבזה וגסות לבא דהוא שלים בקליפין דיליה ולא אתבר, עליה אתמר (משלי טז, ה) תועבת יהו״ה ׳כל גבה לב׳, ושכינתא לא שריא עליה, ומסטרא דקליפין אתקריאו בני נשא ערלי לב.
התרגום: וצריך לקים בה ענג, שהוא צדיק היוצא מעדן, שהיא בינה, העולם הבא, ׳להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - זו השכינה התחתונה, והנהר הוא ו' היוצא מי״ה, והולך חמש מאות שנה, שהן חמש ספירות, ומגיע לצדיק, להשקות ממנו את הגנה שהיא ה', ועל כן ׳כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגומר׳ (בראשית ב, כב). וכן ברית מילה היא כענין אגוז, צריך לשבר קלפות של ערלה ופריעה ולהעביר אותן משם, ולגלות את המח בפנים, וזה אות ברית, וזה עץ החיים. אבל ברית שהוא בערלתו ואין בו פריעה, עליו נאמר ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ (שם יז): ׳מות׳ - בעולם הזה, ׳תמות׳ - בעולם הבא. ועוד, הלב הוא אגוז, ומי ששובר את קלפתו שהוא היצר הרע, עליו נאמר ׳לב נשבר ונדכה אלהי״ם לא תבזה׳ (תהלים נא, יט). וגסות הלב שהוא שלם בקלפותיו ולא נשבר, עליו נאמר ׳תועבת יהו'ה כל גבה לב׳ (משלי טז, ה), והשכינה אינה שורה עליו, ומצד הקלפות נקראים בני אדם ׳ערלי לב׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ביה ענג. דהוא עדן נהר גן, שהוא ג' סעודות דשבת שהן בעצמן אותן דרגין, וזה שאומר דאיהו צדיק כו' - הוא הנהר, והוא כולל ו"ק דאזיל ת"ק פרסה דרך ה' ספירות כמו שמפרש והולך ונהרא איהו ו' כו':