ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 26: תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום › פיסקה 6 (ע ע"ב)

הנגלה בדמות אריה שור ונשר זקן ובחור - והתמורות סוד היבום

תיקוני זוהר · תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום · מאמר 26 · פיסקה 6 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

° זִמְנִין אִתְגַּלְיָא לוֹן בִּדְמוּת אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא׳ (עמוס ג, ח), זִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ (דברים לג, יז), וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְּנֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (שם לב, יא), וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא ° דְאָדָם סָבָא בְּסִינַי, וזִמְנִין בְּאָדָם בָּחוּר כְּמָה דְּאִתְדַּמְיָא לְאִלֵּין דְּאָמְרֵי ׳זֶה אֵלִי וְאַנְוִהוּ׳ (שמות טו, ב), אִתְדַּמְיָין לוֹן בִּדְמוּת בָּחוּר, ° וְאִתְּמַר בְּהוּ (נ״א ביה) ׳וַיֵּנִיקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׳ (דברים לב, יג), ° אֲבָל לְאִלֵּין דְּתַלְיָין מִנֵּיהּ וּמִשְּׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי לְעוֹלָם. ° וְאִינוּן תְּמוּרוֹת אִינוּן רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִתְּמַר בָּהּ בַּיְבָמָה ׳עַל הַגְאוּלָה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּים כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעִהוּ׳ (רות ד, ז), בְּהַהוּא נַעַל דְּנָתַן לְרֵעִהוּ אִית תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן, ° וְתַמָּן צָרִיךְ ° שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה ׳לְקַיֵּים כָּל דָּבָר׳.

תרגום

לִפְעָמִים נִגְלֶה לָהֶם בִּדְמוּת אַרְיֵה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא׳ (עמוס ג, ח). לִפְעָמִים בִּדְמוּת שׁוֹר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ (דברים לג, יז). וְלִפְעָמִים בִּדְמוּת נֶשֶׁר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (שם לב, יא). וְלִפְעָמִים בִּדְמוּת אָדָם זָקֵן בְּסִינַי, וְלִפְעָמִים בְּאָדָם בָּחוּר, כְּפִי שֶׁנִּדְמֶה לְאוֹתָם הָאוֹמְרִים ׳זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ׳ (שמות טו, ב), נִדְמֶה לָהֶם בִּדְמוּת בָּחוּר, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׳ (דברים לב, יג). אֲבָל לְאוֹתָם הַתְּלוּיִים מִמֶּנּוּ וּמִשְּׁכִינָתוֹ לֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם. וְאוֹתָן הַתְּמוּרוֹת הֵן סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר בַּיְּבָמָה ׳עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ׳ (רות ד, ז): בְּאוֹתוֹ נַעַל שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ יֵשׁ תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן, וְשָׁם צָרִיךְ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה ׳לְקַיֵּם כָּל דָּבָר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° זמנין אתגליא לון בדמות אריה, הדא הוא דכתיב ׳אריה שאג מי לא יירא׳ (עמוס ג, ח), זמנין בדיוקנא דשור, הדא הוא דכתיב ׳בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו׳ (דברים לג, יז), וזמנין בדיוקנא דנשר, הדא הוא דכתיב ׳כנשר יעיר קנו׳ (שם לב, יא), וזמנין בדיוקנא ° דאדם סבא בסיני, וזמנין באדם בחור כמה דאתדמיא לאלין דאמרי ׳זה אלי ואנוהו׳ (שמות טו, ב), אתדמיין לון בדמות בחור, ° ואתמר בהו (נ״א ביה) ׳ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׳ (דברים לב, יג), ° אבל לאלין דתליין מניה ומשכינתיה לא אשתני לעולם. ° ואינון תמורות אינון רזא דיבום, דאתמר בה ביבמה ׳על הגאולה ועל התמורה, לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו׳ (רות ד, ז), בההוא נעל דנתן לרעהו אית תמורה ושנוי רצון, ° ותמן צריך ° שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה ׳לקיים כל דבר׳.

התרגום: לפעמים נגלה להם בדמות אריה, זהו שכתוב ׳אריה שאג מי לא יירא׳ (עמוס ג, ח). לפעמים בדמות שור, זהו שכתוב ׳בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו׳ (דברים לג, יז). ולפעמים בדמות נשר, זהו שכתוב ׳כנשר יעיר קנו׳ (שם לב, יא). ולפעמים בדמות אדם זקן בסיני, ולפעמים באדם בחור, כפי שנדמה לאותם האומרים ׳זה אלי ואנוהו׳ (שמות טו, ב), נדמה להם בדמות בחור, ונאמר בהם ׳וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׳ (דברים לב, יג). אבל לאותם התלויים ממנו ומשכינתו לא משתנה לעולם. ואותן התמורות הן סוד היבום, שנאמר ביבמה ׳על הגאולה ועל התמורה, לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו׳ (רות ד, ז): באותו נעל שנתן לרעהו יש תמורה ושנוי רצון, ושם צריך שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה ׳לקים כל דבר׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאדם סבא כו' באדם בחור. כמו שאמרו (מכילתא בשלח מסכתא דשירה פרק ד) נגלה בסיני כזקן יושב בישיבה ובים כבחור במלחמה, וכמו שאמרו בחגיגה פ"ב לא קשיא כאן בישיבה כאן במלחמה דאמר מר כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו