ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 26: תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום › פיסקה 5 (ע ע"ב)

ההסתתרות מן הרשעים בלבושים וקלפות - והרועה הנאמן מוציא המח לחולה

תיקוני זוהר · תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום · מאמר 26 · פיסקה 5 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

מִיָּד קָמוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא דְשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, וְנָשְׁקוּ לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַיֵּינוּ, ° דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנִּי דָא מִן דָּא, אֲבָל לְגַבֵּי אָחֳרָנִין אִשְׁתַּנִּי וְאִסְתַּתַּר, בְּכַמָּה לְבוּשִׁין, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִין, וּבְכַמָּה קְלִיפִין, וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שיר ו יא) ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי׳, דְאִיהוּ הֲוָה יָדַע בִּקְלִיפִין כֻּלְּהוּ, וּבְגִין דָּא לָא שְׁבִיק אֲפִילוּ מִינֵי דְכִשּׁוּף דְּלָא יָדַע, בְּגִין דְּיָדַע (נ״א למנדע) בִּקְלִיפִין. ° וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִיהוּ (תַבַּר) יְתַבַּר כָּל קְלִיפִין, (וְנָפִיק) וְיָפִיק מִתַּמָּן מוֹחָא דְאִיהוּ יהו״ה ° לְאַרְבַּע סִטְרֵי דֶאֱגוֹזָא, (דאינון ׳תהו ובהו וחשך׳ ותהום), וּמְפַרְנֵס מִנֵּיהּ לְהַהִיא חוֹלָה דְּאִיהִי אדנ״י, דִּבְאִלֵּין קְלִיפִין דִּי בֶאֱגוֹז דְּאִינוּן ׳תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ׳ וּתְהוֹם אָמַר ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם׳ (דברים לב, כ), ° וְאִית שִׁנּוּיִין אוֹחֳרָנִין לְטַב לְכָל חַד ° כְּפוּם עוֹבָדֵיהּ.

תרגום

מִיָּד קָמוּ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁמְעוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמְרוּ: אִלּוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֹאת, דַּיֵּנוּ. שֶׁוַּדַּאי הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ אֵינָם מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה, אֲבָל אֵצֶל אֲחֵרִים מִשְׁתַּנֶּה וּמִסְתַּתֵּר, בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וּבְכַמָּה כִּסּוּיִים וּבְכַמָּה קְלִפּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שיר ו יא) ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי׳, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ בְּכָל הַקְּלִפּוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִשְׁאִיר אֲפִלּוּ מִינֵי כְּשָׁפִים שֶׁלֹּא יָדַע, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע בַּקְּלִפּוֹת. וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שׁוֹבֵר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, וּמוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַמֹּחַ שֶׁהוּא יהו״ה, לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָאֱגוֹז, וּמְפַרְנֵס מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתָהּ חוֹלָה שֶׁהִיא אדנ״י. בְּאוֹתָן קְלִפּוֹת שֶׁבָּאֱגוֹז, שֶׁהֵן ׳תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ׳ וּתְהוֹם, אָמַר ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם׳ (דברים לב, כ), וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים אֲחֵרִים לְטוֹבָה לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מיד קמו כלהו חבריא דשמעו מלין אלין, ונשקו ליה על רישיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא דיינו, ° דודאי קודשא בריך הוא ושכינתיה לא אשתני דא מן דא, אבל לגבי אחרנין אשתני ואסתתר, בכמה לבושין, ובכמה כסויין, ובכמה קליפין, ובגין דא אמר שלמה עליו השלום (שיר ו יא) ׳אל גנת אגוז ירדתי׳, דאיהו הוה ידע בקליפין כלהו, ובגין דא לא שביק אפילו מיני דכשוף דלא ידע, בגין דידע (נ״א למנדע) בקליפין. ° ורעיא מהימנא איהו (תבר) יתבר כל קליפין, (ונפיק) ויפיק מתמן מוחא דאיהו יהו״ה ° לארבע סטרי דאגוזא, (דאינון ׳תהו ובהו וחשך׳ ותהום), ומפרנס מניה לההיא חולה דאיהי אדנ״י, דבאלין קליפין די באגוז דאינון ׳תהו ובהו וחשך׳ ותהום אמר ׳אסתירה פני מהם׳ (דברים לב, כ), ° ואית שנויין אוחרנין לטב לכל חד ° כפום עובדיה.

התרגום: מיד קמו כל החברים ששמעו דברים אלה, ונשקו אותו על ראשו, ואמרו: אלו לא באנו לעולם אלא לשמע זאת, דינו. שודאי הקב"ה ושכינתו אינם משתנים זה מזה, אבל אצל אחרים משתנה ומסתתר, בכמה לבושים ובכמה כסויים ובכמה קלפות. ומשום כך אמר שלמה עליו השלום (שיר ו יא) ׳אל גנת אגוז ירדתי׳, שהוא היה יודע בכל הקלפות, ומשום כך לא השאיר אפלו מיני כשפים שלא ידע, משום שידע בקלפות. והרועה הנאמן שובר את כל הקלפות, ומוציא משם את המח שהוא יהו״ה, לארבעת צדדי האגוז, ומפרנס ממנו את אותה חולה שהיא אדנ״י. באותן קלפות שבאגוז, שהן ׳תהו ובהו וחשך׳ ותהום, אמר ׳אסתירה פני מהם׳ (דברים לב, כ), ויש שנויים אחרים לטובה לכל אחד כפי מעשיו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דודאי קב"ה ושכינתא כו'. כמו שאומר בסתרי אותיות פ' בראשית ז' ג' ואי תימא א"ה ה' בתראה דקאמרן איהי כו' דהא לא משמשי בה אלא אינון שמהן עילאין ולאו כינויין כו', עיין שם בארוכה:

לכל המפרשים על פיסקה זו