יהו"ה עולה בחשבון מקום - והוא ושכינתו אינם משתנים זה מזה
תיקוני זוהר · תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף ע ע"ב
לשון הזוהר
[ע:] וְעוֹד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא אַתְרֵיהּ דְּעָלְמָא, וּמַלְאָכִין לָא יָדְעִין וְשָׁאֲלִין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ וְאַשְׁכַּחִינָן לֵיהּ בְּגִימָטְרִיָא מָקוֹם נוֹטְרִיקוּ״ן כְּגַוְונָא דָא, י' עֶשֶׂר זִמְנִין מֵאָה, ה' חָמֵשׁ זִמְנִין עֶשְׂרִין וְחָמֵשׁ, ו' שִׁית זִמְנִין תְּלָתִין וְשִׁית, ה' חָמֵשׁ זִמְנִין עֶשְׂרִין וְחָמֵשׁ, בְּגִימַטְרִיָּא מָקוֹם, וַעֲלֵיהּ אָמְרוּ (דף ע ע״ב) מַלְאָכַיָּא בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו״ה מִמְּקוֹמוֹ (יחזקאל ג, יב), ° אִית אָחֳרָנִין בְּגִימַטְרִיָּאוֹת דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּן, בְּגִין דְּאִינוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה דְלֵית לָהּ סוֹף, תְּמוּרוֹת אִלֵּין אַלְפָא בֵּיתוֹת כְּגוֹן כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, דְאִינוּן תְּמוּרוֹת (דברים ו, ד) יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, וְאִית תְּמוּרוֹת אָחֳרָנִין מִכַּמָּה מִינִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא כְתִיב (מלאכי ג, ו) אֲנִי יהו״ה לֹא שָׁנִיתִי, אָמַר לֵיהּ בְּרִי, וַוי לִבְנֵי עָלְמָא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא, דְּחָשְׁבִין דְּיָדְעִין וְלָא יָדְעִין, וַדַּאי אֲנִי אִיהִי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי׳ (ויקרא כו, כא), אִיהִי לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִיהִי תְמוּרָה מִינֵיהּ בְּאָחֳרָא, ° וְאִיהוּ לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִסְתַּתַּר מִינָהּ, ° אֲבָל לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא אִשְׁתַּנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִסְתַּתַּר מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם׳ (דברים לב, כ), וְאַמַּאי בְּגִין ׳כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם׳.
תרגום
וְעוֹד, הקב"ה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַמַּלְאָכִים אֵינָם יוֹדְעִים וְשׁוֹאֲלִים ׳אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ׳, וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ בְּגִימַטְרִיָּא ׳מָקוֹם׳ בְּנוֹטָרִיקוֹן כָּעִנְיָן הַזֶּה: י' - עֶשֶׂר פְּעָמִים מֵאָה, ה' - חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, ו' - שֵׁשׁ פְּעָמִים שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ, ה' - חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, בְּגִימַטְרִיָּא ׳מָקוֹם׳. וְעָלָיו אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו''ה מִמְּקוֹמוֹ׳ (יחזקאל ג, יב). וְיֵשׁ גִּימַטְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁאֵין לָהֶן חֶשְׁבּוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהֵן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. תְּמוּרוֹת אֵלֶּה אַלְפָא בֵּיתוֹת, כְּגוֹן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, שֶׁהֵם תְּמוּרוֹת ׳יהו''ה אֱלֹהֵינוּ יהו''ה׳ (דברים ו, ד), וְיֵשׁ תְּמוּרוֹת אֲחֵרוֹת מִכַּמָּה מִינִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אֲנִי יהו''ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו)? אָמַר לוֹ: בְּנִי, אוֹי לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁלִּבָּם אָטוּם, הַחוֹשְׁבִים שֶׁיּוֹדְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים. וַדַּאי ׳אֲנִי׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי׳ (ויקרא כו, כא): הִיא לֹא מִשְׁתַּנָּה וְאֵינָהּ תְּמוּרָה מִמֶּנּוּ לְאַחֵר, וְהוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה וְלֹא מִסְתַּתֵּר מִמֶּנָּהּ. אֲבָל אֵצֶל הָרְשָׁעִים מִשְׁתַּנֶּה הקב"ה וּמִסְתַּתֵּר מֵהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם׳ (דברים לב, כ), וְלָמָּה? מִשּׁוּם ׳כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ע:] ועוד קודשא בריך הוא הוא אתריה דעלמא, ומלאכין לא ידעין ושאלין איה מקום כבודו להעריצו ואשכחינן ליה בגימטריא מקום נוטריקו״ן כגוונא דא, י' עשר זמנין מאה, ה' חמש זמנין עשרין וחמש, ו' שית זמנין תלתין ושית, ה' חמש זמנין עשרין וחמש, בגימטריא מקום, ועליה אמרו (דף ע ע״ב) מלאכיא ברוך כבוד יהו״ה ממקומו (יחזקאל ג, יב), ° אית אחרנין בגימטריאות דלית לון חושבן, בגין דאינון פרפראות לחכמה דלית לה סוף, תמורות אלין אלפא ביתות כגון כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, דאינון תמורות (דברים ו, ד) יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, ואית תמורות אחרנין מכמה מינין. אמר רבי אלעזר והא כתיב (מלאכי ג, ו) אני יהו״ה לא שניתי, אמר ליה ברי, ווי לבני עלמא דאינון אטימין לבא, דחשבין דידעין ולא ידעין, ודאי אני איהי שכינתא, הדא הוא דכתיב ׳ויסרתי אתכם אף אני׳ (ויקרא כו, כא), איהי לא אשתני ולא איהי תמורה מיניה באחרא, ° ואיהו לא אשתני ולא אסתתר מינה, ° אבל לגבי חייביא אשתני קודשא בריך הוא ואסתתר מנייהו, הדא הוא דכתיב ׳אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם׳ (דברים לב, כ), ואמאי בגין ׳כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם׳.
התרגום: ועוד, הקב"ה הוא מקומו של עולם, והמלאכים אינם יודעים ושואלים ׳איה מקום כבודו להעריצו׳, ומוצאים אותו בגימטריא ׳מקום׳ בנוטריקון כענין הזה: י' - עשר פעמים מאה, ה' - חמש פעמים עשרים וחמש, ו' - שש פעמים שלשים ושש, ה' - חמש פעמים עשרים וחמש, בגימטריא ׳מקום׳. ועליו אמרו המלאכים ׳ברוך כבוד יהו'ה ממקומו׳ (יחזקאל ג, יב). ויש גימטריות אחרות שאין להן חשבון, משום שהן פרפראות לחכמה שאין לה סוף. תמורות אלה אלפא ביתות, כגון כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, שהם תמורות ׳יהו'ה אלהינו יהו'ה׳ (דברים ו, ד), ויש תמורות אחרות מכמה מינים. אמר רבי אלעזר: והרי כתוב ׳אני יהו'ה לא שניתי׳ (מלאכי ג, ו)? אמר לו: בני, אוי לבני העולם שלבם אטום, החושבים שיודעים ואינם יודעים. ודאי ׳אני׳ - זו השכינה, זהו שכתוב ׳ויסרתי אתכם אף אני׳ (ויקרא כו, כא): היא לא משתנה ואינה תמורה ממנו לאחר, והוא לא משתנה ולא מסתתר ממנה. אבל אצל הרשעים משתנה הקב"ה ומסתתר מהם, זהו שכתוב ׳אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם׳ (דברים לב, כ), ולמה? משום ׳כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אית אחרנין בגימטריא דל"ל סוף. רוצה לומר שחושבין מילוי ומילוי דמילוי עד אין סוף, וכן מכמה מינים עד אין סוף, ומפרש הטעם בגין דאינון פרפראות לחכמה דלית לה סוף. דחשבון וגימטריה הוא בחכמה דילה שהוא פרפרת לחכמה עליונה שעל זה אמרו…