שתי שושנים שתי קריאות שמע - חמשת העלים ושלשה עשר עלי הכותרת
תיקוני זוהר · תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף ע ע"א
לשון הזוהר
[ע.] ° פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ו, ג) (שיר ו ג), מַאי שׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, וְשׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא קְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דָא לִימִינָא, וְדָא לִשְׂמָאלָא, ׳הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְשׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה דִקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, דְּאִיהוּ בֹּקֶר יְמִינָא דְאַבְרָהָם, אִית לֵיהּ חָמֵשׁ טַרְפִין, וְאִינוּן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה׳ (דברים ו, ד), ° וּתְלַת עֲשַׂר עַלִּין מִלְּגָו אֶחָ״ד, שִׁית סוּמְקֵי, וְשִׁית חִוְורֵי, וְשׁוֹשַׁנָּה דְּאִתְכְּלִילַת בְּהוֹן הָא תְּלַת עֶשֶׂר כְּחוּשְׁבַּן (דף ע ע״א) אֶחָ״ד, וְכֵן שׁוֹשַׁנָּה בָּהּ כ״ה גַרְעִינִין כְּתַפּוּחַ דִּילָהּ, כְּחֻשְׁבַּן כ״ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא, וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא כ״ה גַרְעִינִין, וְסָלְקִין כֻּלְּהוּ לַחֲמִשִּׁים, (בכל הדפוסים מתחיל כאן תיקון כ"ו) ° וְדָּא ב' דִבְרֵאשִׁית וְחַד שׁוֹשַׁנָּה חָמֵשׁ עַלִּין דִּילָהּ רֵאשִׁי״ת, בְּרֵאשִׁית לְחֻשְׁבָּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ תְּלַת עֲשַׂר, וְאִיהִי שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, חוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת עֲשַׂר תֵּיבִין מִן אלהי״ם וְעַד אלהי״ם, וְאִלֵּין אִינוּן.
תרגום
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: (שיר ו ג) ׳אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳. מַהוּ ׳שׁוֹשַׁנִּים׳? אֶלָּא שׁוֹשַׁנָּה עֶלְיוֹנָה - הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהִיא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית. וְשׁוֹשַׁנָּה שְׁנִיָּה - קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, זוֹ לַיָּמִין וְזוֹ לַשְּׂמֹאל. ׳הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְשׁוֹשַׁנָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁהִיא בֹּקֶר, יְמִינוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, יֵשׁ לָהּ חָמֵשׁ עָלִים, וְהֵם שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו''ה אֱלֹהֵינוּ יהו''ה׳ (דברים ו, ד), וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עֲלֵי כּוֹתֶרֶת בִּפְנִים - ׳אֶחָד׳: שִׁשָּׁה אֲדֻמִּים וְשִׁשָּׁה לְבָנִים, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הַנִּכְלֶלֶת בָּהֶם - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, כְּחֶשְׁבּוֹן ׳אֶחָד׳. וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה יֵשׁ כ"ה גַּרְעִינִים כְּתַפּוּחָהּ, כְּחֶשְׁבּוֹן כ"ה אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה הַשְּׁנִיָּה כ"ה גַּרְעִינִים, וְעוֹלִים כֻּלָּם לַחֲמִשִּׁים. וְזֶה ב' שֶׁל ׳בְּרֵאשִׁית׳ וְשׁוֹשַׁנָּה אַחַת חֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ - ׳רֵאשִׁית׳. ׳בְּרֵאשִׁית׳ לְחֶשְׁבּוֹן קָטָן שֶׁל חֲנוֹךְ - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, וְהִיא שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, חוֹחֶיהָ - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תֵּבוֹת מִ ׳אלהי״ם׳ עַד ׳אלהי״ם׳, וְאֵלֶּה הֵן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ע.] ° פתח רבי שמעון ואמר ׳אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים׳ (שיר השירים ו, ג) (שיר ו ג), מאי שושנים אלא שושנה עלאה שכינתא עלאה, ואיהי קריאת שמע דשחרית, ושושנה תניינא קריאת שמע דערבית שכינתא תתאה, דא לימינא, ודא לשמאלא, ׳הרועה בשושנים׳ דא עמודא דאמצעיתא, ושושנה עלאה דקריאת שמע דשחרית, דאיהו בקר ימינא דאברהם, אית ליה חמש טרפין, ואינון שמע ׳ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה׳ (דברים ו, ד), ° ותלת עשר עלין מלגו אח״ד, שית סומקי, ושית חוורי, ושושנה דאתכלילת בהון הא תלת עשר כחושבן (דף ע ע״א) אח״ד, וכן שושנה בה כ״ה גרעינין כתפוח דילה, כחשבן כ״ה אתוון דיחודא, וכן בשושנה תניינא כ״ה גרעינין, וסלקין כלהו לחמשים, (בכל הדפוסים מתחיל כאן תיקון כ"ו) ° ודא ב' דבראשית וחד שושנה חמש עלין דילה ראשי״ת, בראשית לחשבן זעיר דחנוך תלת עשר, ואיהי שושנה בין החוחים, חוחים דילה תלת עשר תיבין מן אלהי״ם ועד אלהי״ם, ואלין אינון.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר: (שיר ו ג) ׳אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׳. מהו ׳שושנים׳? אלא שושנה עליונה - השכינה העליונה, והיא קריאת שמע של שחרית. ושושנה שניה - קריאת שמע של ערבית, השכינה התחתונה, זו לימין וזו לשמאל. ׳הרעה בשושנים׳ - זה עמודא דאמצעיתא. ושושנה עליונה של קריאת שמע של שחרית, שהיא בקר, ימינו של אברהם, יש לה חמש עלים, והם שמע ׳ישראל יהו'ה אלהינו יהו'ה׳ (דברים ו, ד), ושלשה עשר עלי כותרת בפנים - ׳אחד׳: ששה אדמים וששה לבנים, והשושנה הנכללת בהם - הרי שלשה עשר, כחשבון ׳אחד׳. וכן בשושנה יש כ"ה גרעינים כתפוחה, כחשבון כ"ה אותיות היחוד, וכן בשושנה השניה כ"ה גרעינים, ועולים כלם לחמשים. וזה ב' של ׳בראשית׳ ושושנה אחת חמשת עליה - ׳ראשית׳. ׳בראשית׳ לחשבון קטן של חנוך - שלשה עשר, והיא שושנה בין החוחים, חוחיה - שלשה עשר תבות מ ׳אלהי״ם׳ עד ׳אלהי״ם׳, ואלה הן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון כ"ו פתח ר"ש ואמר אני לדודי ואיהו ק"ש כו'. כמו שאמרו ברעיא מהימנא פ' ואתחנן רס"ג א' למלקט שושנים, תרי"ג, רזא דזו"נ, שמי וזכרי, ופז - פנים ואחורים, ופשוטו דרגא דג"ר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: