ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 25: תיקון כה - בראשית זו התורה, דפיקות לב הגלות ורפואת השכינה החולה › פיסקה 6 (סט ע"ב)

אין רפואה לחולה עד שיבוא הרועה הנאמן - והתפוח לחטמה

תיקוני זוהר · תיקון כה - בראשית זו התורה, דפיקות לב הגלות ורפואת השכינה החולה · מאמר 25 · פיסקה 6 · דף סט ע"ב

לשון הזוהר

° וְעוֹד כַּד דְּפִיקוּ אִיהוּ בִּתְרוּעָה בִּמְהִירוּ, דוֹחֲקָא בָּתַר דּוֹחֲקָא, יֵיתֵי פּוּרְקָנָא, ° וְעוֹד הַהִיא חוֹלָה דְאִיהוּ לִבָּא, כַּד רוּחָא לָא נָשִׁיב לְגַבָּהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 9 ׳וְרוּחַ אלהי״ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב), אִיהִי לָא דְפִיקַת בְּעַרְקִין דִּילָהּ, וְכֻלְּהוּ חֲשִׁיבִין בְּגָלוּתָא כַּמֵּתִים, וְאִתְּמַר בְּהוּ ׳בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם׳ (איכה ג, ו), וּבְגִין דָּא בְגָלוּתָא אֲנִי יְשֵׁנָה, וְאִיהִי חוֹלָה בְגָלוּתָא, וְכַמָּה אַסְיָין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים קָא מִשְׁתַּדְלָן לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה בוּסְמִין וְרֵיחִין דְּשׁוֹשַׁנִּים תַּפּוּחִים וְאֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים, ° וְלָא אִתְחַזְרַת רוּחָא לְגַבָּהּ בְּהוֹן בְּגָלוּתָא בְּמַרְעָא דִילָהּ, וְלָא דְפִיקוּ אִתְחַזְרַת לְגַבָּהּ, עַד דְּיֵיתֵי רַעְיָא מְהֵימְנָא רְחִימוּ דִילָהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שיר ב טז) הָרוֹעֶה ° בַּשּׁוֹשַׁנִּים, ° וְאַיְיתֵי לָהּ תַּפּוּחַ, ° וְשַׁוִּי לְחוֹטָמָא, ° וְאַרְחָא בֵיהּ, וְאִשְׁתְּמוֹדְעַת לְגַבֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי׳ (איכה א, טז), מִיָּד חָזְרַת רוּחָא וּדְפִיקוּ לְגַבָּהּ.

תרגום

וְעוֹד, כְּשֶׁהַדְּפִיקָה בִּתְרוּעָה בִּמְהִירוּת, דֹּחַק אַחַר דֹּחַק, תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְעוֹד, אוֹתָהּ חוֹלָה שֶׁהִיא הַלֵּב, כְּשֶׁהָרוּחַ אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת אֵלֶיהָ - שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְרוּחַ אלהי״ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב) - אֵינָהּ דּוֹפֶקֶת בְּעוֹרְקֶיהָ, וְכֻלָּם נֶחֱשָׁבִים בַּגָּלוּת כַּמֵּתִים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם׳ (איכה ג, ו), וּמִשּׁוּם כָּךְ בַּגָּלוּת ׳אֲנִי יְשֵׁנָה׳, וְהִיא חוֹלָה בַּגָּלוּת. וְכַמָּה רוֹפְאִים, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִשְׁתַּדְּלִים אֶצְלָהּ בְּכַמָּה בְּשָׂמִים וְרֵיחוֹת שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים, תַּפּוּחִים, אֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים, וְלֹא חָזְרָה הָרוּחַ אֵלֶיהָ בָּהֶם בַּגָּלוּת בְּמַחֲלָתָהּ, וְלֹא חָזְרָה הַדְּפִיקָה אֵלֶיהָ, עַד שֶׁיָּבוֹא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אֲהוּבָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳, וְיָבִיא לָהּ תַּפּוּחַ, וְיָשִׂים לְחָטְמָהּ, וְתָרִיחַ בּוֹ, וְתִוָּדַע אֵלָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ב טז) ׳מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי׳, מִיָּד חָזְרוּ הָרוּחַ וְהַדְּפִיקָה אֵלֶיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ועוד כד דפיקו איהו בתרועה במהירו, דוחקא בתר דוחקא, ייתי פורקנא, ° ועוד ההיא חולה דאיהו לבא, כד רוחא לא נשיב לגבה, דאתמר ביה 9 ׳ורוח אלהי״ם מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב), איהי לא דפיקת בערקין דילה, וכלהו חשיבין בגלותא כמתים, ואתמר בהו ׳במחשכים הושיבני כמתי עולם׳ (איכה ג, ו), ובגין דא בגלותא אני ישנה, ואיהי חולה בגלותא, וכמה אסיין תלמידי חכמים קא משתדלן לגבה, בכמה בוסמין וריחין דשושנים תפוחים ואגוזים ורמונים, ° ולא אתחזרת רוחא לגבה בהון בגלותא במרעא דילה, ולא דפיקו אתחזרת לגבה, עד דייתי רעיא מהימנא רחימו דילה, דאתמר ביה (שיר ב טז) הרועה ° בשושנים, ° ואייתי לה תפוח, ° ושוי לחוטמא, ° וארחא ביה, ואשתמודעת לגביה, הדא הוא דכתיב ׳מנחם משיב נפשי׳ (איכה א, טז), מיד חזרת רוחא ודפיקו לגבה.

התרגום: ועוד, כשהדפיקה בתרועה במהירות, דחק אחר דחק, תבוא הגאלה. ועוד, אותה חולה שהיא הלב, כשהרוח אינה נושבת אליה - שנאמר בה ׳ורוח אלהי״ם מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב) - אינה דופקת בעורקיה, וכלם נחשבים בגלות כמתים, ונאמר בהם ׳במחשכים הושיבני כמתי עולם׳ (איכה ג, ו), ומשום כך בגלות ׳אני ישנה׳, והיא חולה בגלות. וכמה רופאים, תלמידי חכמים, משתדלים אצלה בכמה בשמים וריחות של שושנים, תפוחים, אגוזים ורמונים, ולא חזרה הרוח אליה בהם בגלות במחלתה, ולא חזרה הדפיקה אליה, עד שיבוא הרועה הנאמן, אהובה, שנאמר בו ׳הרעה בשושנים׳, ויביא לה תפוח, וישים לחטמה, ותריח בו, ותודע אליו, זהו שכתוב (שיר ב טז) ׳מנחם משיב נפשי׳, מיד חזרו הרוח והדפיקה אליה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד כד דפיקו איהו בתרועה במהירו כו'. רוצה לומר דגלותא הוא בתקיעה ושברים, פעם בקשיו - והוא מותנא לשבטין כמו בעשרה הרוגי מלכות וכן למשיח דסביל ולמשיח בן יוסף, ופעם הוא באריכו - מטה כו' (תרועה) . והענין הוא לפי הדור - אם יכולים…

לכל המפרשים על פיסקה זו