ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 25: תיקון כה - בראשית זו התורה, דפיקות לב הגלות ורפואת השכינה החולה › פיסקה 3 (סט ע"א)

הלב ארון הספר תורה ואש בוערת - ושש דפיקות קול דודי דופק

תיקוני זוהר · תיקון כה - בראשית זו התורה, דפיקות לב הגלות ורפואת השכינה החולה · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף סט ע"א

לשון הזוהר

אֲרוֹנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה ° דָא לִבָּא, ° וְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, וְאִי לָא כַּנְפֵי רֵיאָה דְאִינוּן נָשְׁבִין עֲלֵיהּ, הֲוָה לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְהַהוּא נוּרָא דְאִיהוּ בְּעַרְקִין דִּדְמָא, ° רוּחָא נָשִׁיב אַבַּתְרֵיהּ בְּעַרְקִין דְּלִבָּא, וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אַבַּתְרֵיהּ, וְדָא הוּא דִכְתִיב ° ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹמֵר׳ (יחזקאל א, יב), ° וְלִבָּא כַּד סָלִיק מִנֵּיהּ ° רוּחָא דְּאִיהוּ ו' וְאִתְפָּרַשׁ מִן נַפְשָׁא דְּאִיהִי ד' עַל דְּמָא, נוּר דָּלֵיק, אִתְּמַר בְּנַפְשָׁא (שיר ה ב), אֲנִי יְשֵׁינָה, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר וְלִבִּי עִר, וְדָא אִיהוּ ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (ישעיהו כו, ט), וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּי לִבָּא דְתַמָּן נַפְשָׁא, אִתְּמַר בֵּיהּ (שיר ה ב) ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳, דָּפִיק לְתַרְעָא דְלִבָּא שִׁית דְּפִיקִין, לְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִיהוּ ו' דְּיֵיתֵי לְגַבֵּי ד' דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, ° וּבָהּ אִינוּן עֲשָׂרָה, ° וְכֻלְּהוּ בְּפִיּוּסָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳ (שם ה, ב).

תרגום

אֲרוֹן הַסֵּפֶר תּוֹרָה - זֶה הַלֵּב, וְהוּא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְאִלְמָלֵא כַּנְפֵי הָרֵאָה הַנּוֹשְׁבוֹת עָלָיו, הָיָה הַלֵּב שׂוֹרֵף אֶת כָּל הַגּוּף. וְאוֹתָהּ אֵשׁ שֶׁבְּעוֹרְקֵי הַדָּם, הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת אַחֲרֶיהָ בְּעוֹרְקֵי הַלֵּב, וְכֻלָּם נוֹהֲגִים אַחֲרֶיהָ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹמֵר׳ (יחזקאל א, יב). וְהַלֵּב, כְּשֶׁעוֹלָה מִמֶּנּוּ הָרוּחַ שֶׁהוּא ו', וְנִפְרָד מִן הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא ד' עַל הַדָּם - אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, נֶאֱמַר בַּנֶּפֶשׁ ׳אֲנִי יְשֵׁנָה׳, וּכְשֶׁתָּבוֹא הָרוּחַ אֵלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְלִבִּי עֵר׳, וְזֶהוּ (שיר ה ב) ׳נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ׳. וּכְשֶׁתָּבוֹא הָרוּחַ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם הַנֶּפֶשׁ, נֶאֱמַר בּוֹ ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳, דּוֹפֵק עַל שַׁעַר הַלֵּב שֵׁשׁ דְּפִיקוֹת, לְהוֹדִיעַ שֶׁזֶּה ו' הַבָּא אֶל ד' שֶׁהִיא נֶפֶשׁ, וּבָהּ הֵן עֶשֶׂר, וְכֻלָּן בְּפִיּוּס, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ארונא דספר תורה ° דא לבא, ° ואיהו נור דליק, ואי לא כנפי ריאה דאינון נשבין עליה, הוה לבא אוקיד כל גופא, וההוא נורא דאיהו בערקין דדמא, ° רוחא נשיב אבתריה בערקין דלבא, וכלהו מתנהגין אבתריה, ודא הוא דכתיב ° ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וגומר׳ (יחזקאל א, יב), ° ולבא כד סליק מניה ° רוחא דאיהו ו' ואתפרש מן נפשא דאיהי ד' על דמא, נור דליק, אתמר בנפשא (שיר ה ב), אני ישינה, וכד ייתי רוחא לגביה אתמר ולבי ער, ודא איהו ׳נפשי אויתיך בלילה, אף רוחי בקרבי אשחרך׳ (ישעיהו כו, ט), וכד ייתי רוחא לגבי לבא דתמן נפשא, אתמר ביה (שיר ה ב) ׳קול דודי דופק׳, דפיק לתרעא דלבא שית דפיקין, לאשתמודע דאיהו ו' דייתי לגבי ד' דאיהי נפש, ° ובה אינון עשרה, ° וכלהו בפיוסא, ° הדא הוא דכתיב ׳פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל׳ (שם ה, ב).

התרגום: ארון הספר תורה - זה הלב, והוא אש בוערת, ואלמלא כנפי הראה הנושבות עליו, היה הלב שורף את כל הגוף. ואותה אש שבעורקי הדם, הרוח נושבת אחריה בעורקי הלב, וכלם נוהגים אחריה, וזהו שכתוב ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו וגומר׳ (יחזקאל א, יב). והלב, כשעולה ממנו הרוח שהוא ו', ונפרד מן הנפש שהיא ד' על הדם - אש בוערת, נאמר בנפש ׳אני ישנה׳, וכשתבוא הרוח אליה נאמר ׳ולבי ער׳, וזהו (שיר ה ב) ׳נפשי אויתיך בלילה, אף רוחי בקרבי אשחרך׳. וכשתבוא הרוח אל הלב ששם הנפש, נאמר בו ׳קול דודי דופק׳, דופק על שער הלב שש דפיקות, להודיע שזה ו' הבא אל ד' שהיא נפש, ובה הן עשר, וכלן בפיוס, זהו שכתוב ׳פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואיהו נור כו'. דארון - אותיות נורא תרגום של אש, והוא חום הטבעי שבלב, ועיין ברעיא מהימנא פ' פנחס רל"ד א' :

לכל המפרשים על פיסקה זו