ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 7 (סג ע"א)

הורדת שמו על אריה שור ונשר - ושנים עשר פנים עולים לע"ב

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 7 · דף סג ע"א

לשון הזוהר

[סג.] בְּגִין דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְמַלְּלָא בְמַלְאָכַיָּא נָחַת שְׁמֵיהּ עֲלַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דָא יהו״ה, ° י' בְּחַיָּה חֲדָא דְאִיהִי אַרְיֵ״ה, וּבֵיהּ אִתְּמַר ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא׳ (עמוס ג, ח), וּבְאָן אֲתַר י' בְּרֵישָׁא ה' עַל גַּדְפוֹי ו' בְּפוּמֵיהּ ה' בִּזְנָבֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר הֱוִי זָנָב לַאֲרָיוֹת וכו', וְדָא הוּא ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳ (יחזקאל א, י), וּלְבָתַר הֲוָה נָחִית בְּחַיָּה דִשְׁמָהּ שׁוֹר, כְּגַוְונָא דָא הוה״י, ה' בְּרֵישֵׁיהּ ו' בְּפוּמוֹי ה' (דף סג ע״א) בְּגַדְפוֹי י' בִּזְנָבֵיהּ, וְדָא אִיהוּ ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳, וּלְבָתַר הֲוָה נָחִית עַל חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ נֶשֶׁר, כְּגַוְונָא דָא והי״ה, ו' בְּרֵישֵׁיהּ ה' בְּפוּמֵיהּ י' בְּגַדְפוֹי ה' עַל זְנָבֵיהּ, וְדָא אִיהוּ וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם, ° וְאִינוּן תְּרֵי עֲשַׂר אַנְפִּין, ° לְכָל חַד שִׁית, סָלְקִין לְע״ב, וְדָא אִיהוּ ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת׳ (שמות כ, יח). וְאָדָם רָכִיב עַל גַּבַּיְיהוּ דָא מטטרו״ן, ° דְּאִיהוּ כְּלִיל שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְאִינוּן (שית אתוון, ולכל את סלקין שית), ז' תֵּיבִין וּבְכָל תֵּיבָה שִׁית אַתְוָון וְסָלְקִין לְמ״ב, וְדָא אִיהוּ ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה׳ ׳רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׳ (ישעיהו ו, ב).

תרגום

מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הקב"ה רָצָה לְדַבֵּר בַּמַּלְאָכִים, הוֹרִיד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, כָּעִנְיָן הַזֶּה - יהו״ה. י' בְּחַיָּה אַחַת שֶׁהִיא אַרְיֵה, וּבָהּ נֶאֱמַר ׳אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא׳ (עמוס ג, ח), וּבְאֵיזֶה מָקוֹם? י' בָּרֹאשׁ, ה' עַל כְּנָפָיו, ו' בְּפִיו, ה' בִּזְנָבוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר ׳הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְגוֹ'׳, וְזֶהוּ ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳ (יחזקאל א, י). וְאַחַר כָּךְ הָיָה יוֹרֵד בְּחַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ שׁוֹר, כָּעִנְיָן הַזֶּה - הוה״י: ה' בְּרֹאשׁוֹ, ו' בְּפִיו, ה' בִּכְנָפָיו, י' בִּזְנָבוֹ, וְזֶהוּ ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳. וְאַחַר כָּךְ הָיָה יוֹרֵד עַל חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ נֶשֶׁר, כָּעִנְיָן הַזֶּה - והי״ה: ו' בְּרֹאשׁוֹ, ה' בְּפִיו, י' בִּכְנָפָיו, ה' עַל זְנָבוֹ, וְזֶהוּ ׳וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם׳. וְהֵם שְׁנֵים עָשָׂר פָּנִים, לְכָל אֶחָד שֵׁשׁ, עוֹלִים לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, וְזֶהוּ ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, יח). וְאָדָם רוֹכֵב עַל גַּבָּם, זֶה מטטרו״ן, שֶׁהוּא כּוֹלֵל שֵׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְהֵם שֶׁבַע תֵּבוֹת, וּבְכָל תֵּבָה שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת, וְעוֹלִים לְמ"ב, וְזֶהוּ ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׳ (ישעיהו ו, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [סג.] בגין דכד קודשא בריך הוא בעא למללא במלאכיא נחת שמיה עלייהו, כגוונא דא יהו״ה, ° י' בחיה חדא דאיהי ארי״ה, וביה אתמר ׳אריה שאג מי לא יירא׳ (עמוס ג, ח), ובאן אתר י' ברישא ה' על גדפוי ו' בפומיה ה' בזנביה, ובגינה אתמר הוי זנב לאריות וכו', ודא הוא ׳ופני אריה אל הימין לארבעתם׳ (יחזקאל א, י), ולבתר הוה נחית בחיה דשמה שור, כגוונא דא הוה״י, ה' ברישיה ו' בפומוי ה' (דף סג ע״א) בגדפוי י' בזנביה, ודא איהו ׳ופני שור מהשמאל׳, ולבתר הוה נחית על חיה ששמה נשר, כגוונא דא והי״ה, ו' ברישיה ה' בפומיה י' בגדפוי ה' על זנביה, ודא איהו ופני נשר לארבעתם, ° ואינון תרי עשר אנפין, ° לכל חד שית, סלקין לע״ב, ודא איהו ׳וכל העם רואים את הקולות׳ (שמות כ, יח). ואדם רכיב על גבייהו דא מטטרו״ן, ° דאיהו כליל שמא דארבעין ותרין אתוון, ואינון (שית אתוון, ולכל את סלקין שית), ז' תיבין ובכל תיבה שית אתוון וסלקין למ״ב, ודא איהו ׳שרפים עומדים ממעל לו, שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה׳ ׳רגליו ובשתים יעופף׳ (ישעיהו ו, ב).

התרגום: משום שכאשר הקב"ה רצה לדבר במלאכים, הוריד שמו עליהם, כענין הזה - יהו״ה. י' בחיה אחת שהיא אריה, ובה נאמר ׳אריה שאג מי לא יירא׳ (עמוס ג, ח), ובאיזה מקום? י' בראש, ה' על כנפיו, ו' בפיו, ה' בזנבו, ומשום כך נאמר ׳הוי זנב לאריות וגו'׳, וזהו ׳ופני אריה אל הימין לארבעתם׳ (יחזקאל א, י). ואחר כך היה יורד בחיה ששמה שור, כענין הזה - הוה״י: ה' בראשו, ו' בפיו, ה' בכנפיו, י' בזנבו, וזהו ׳ופני שור מהשמאל׳. ואחר כך היה יורד על חיה ששמה נשר, כענין הזה - והי״ה: ו' בראשו, ה' בפיו, י' בכנפיו, ה' על זנבו, וזהו ׳ופני נשר לארבעתם׳. והם שנים עשר פנים, לכל אחד שש, עולים לשבעים ושתים, וזהו ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, יח). ואדם רוכב על גבם, זה מטטרו״ן, שהוא כולל שם של ארבעים ושתים אותיות, והם שבע תבות, ובכל תבה שש אותיות, ועולים למ"ב, וזהו ׳שרפים עמדים ממעל לו, שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׳ (ישעיהו ו, ב).

מן המפרשים

אור יקר: וכל העם רואים את הקולות ירצה מציאיות ובחינות ארבעה אותיות אשר לת״ת היותם מתלבשים במלאכים להגלות למטה, ופירש מציאות הענין ואמר בגין דכד קב״ה.

ביאור הגר"א: ואינון תרי עשר כו'. ד' פנים הוי"ה בכל אחד:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: