חמש בלוח ראשון וחמש בשני - ו ׳אנכי׳ עולה לחשבון כסא
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף סב ע"ב
לשון הזוהר
° תְּרֵין הֵהִי״ן וַדַּאי אִינוּן תְּרֵין דִּבּוּרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳ (תהלים סב, יב), ° ו' קָלָא דְנָפִיק מִנַּיְיהוּ, ° וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים׳ (דברים ד, יב), וְהַאי קוֹל נָפִיק מִתְּרֵין דִּבּוּרִין דְּאִיהוּ ה״ה, דִּכְלִילָן עֲשַׂר דִּבְּרָן, ה' בְּלוּחָא חֲדָא, וַהֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ ׳רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁוֹטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כט, ט), הָא חָמֵשׁ בְּלוּחָא קַדְמָאָה, בְּלוּחָא תִנְיָינָא הֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ חָמֵשׁ תִּקּוּנִין אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ ׳מֵחֹטֵב עִצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׳, דָּא אִינוּן ה', הָא תְּרֵין דִּבּוּרִין דִּכְלִילָן בְּהוֹן עֶשֶׂר, וְקָלָא דַהֲוָה נָפִיק מִנַּיְיהוּ הֲוָה כְלִיל לוֹן. (על פי ביהגר"א הושמט הקטע ודא ו' עד לע"ב שמהן) ה' ה' תְּרֵין דִּבּוּרִין וּבְהוֹן עֶשֶׂר הָא תְּרֵיסַר, ו' הוּא סְלִיק בְּאָת י', ו' זִמְנִין י' דְּאִינוּן שִׁתִּין הָא ע״ב, וְאִי תֵּימָא דִבְאוֹרַיְיתָא מַלִּיל וְלָא יַתִּיר, לָא אִשְׁתַּכַּח אֲתַר לְעִילָא וְתַתָּא דְלָא מַלִּיל מִנֵּיהּ, אֲפִילוּ בְּמַלְאָכִין, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח דֶּאלֹ״ה אָחֳרָא אִית בְּעָלְמָא, וּמַלִּיל בַּכָּרְסַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָנֹכִי, וְהָכִי סְלִיק אָנֹכִ״י לְחֻשְׁבַּן כִּסֵּ״א, וּלְבָתַר מַלִּיל בְּמַלְאָכִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב׳ וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, יח), דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ) כו'.
תרגום
שְׁתֵּי הַהֵ"אִין וַדַּאי הֵן שְׁנֵי הַדִּבּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי׳ (תהלים סב, יב). ו' - קוֹל הַיּוֹצֵא מֵהֶם, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים׳ (דברים ד, יב). וְהַקּוֹל הַזֶּה יוֹצֵא מִשְּׁנֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם ה"ה, הַכּוֹלְלִים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, ה' בְּלוּחַ אֶחָד, וְהָיוּ מְסַדְּרִים אֶצְלָם ׳רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כט, ט) - הֲרֵי חָמֵשׁ בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן. בַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי הָיוּ מְסַדְּרִים אֶצְלָם חָמֵשׁ תַּקָּנוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ ׳מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ׳, זוֹ ה'. הֲרֵי שְׁנֵי דִּבּוּרִים הַכּוֹלְלִים בָּהֶם עֶשֶׂר, וְהַקּוֹל שֶׁהָיָה יוֹצֵא מֵהֶם הָיָה כּוֹלֵל אוֹתָם. ה' ה' - שְׁנֵי דִּבּוּרִים, וּבָהֶם עֶשֶׂר, הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. ו' הוּא עוֹלֶה בְּאוֹת י', שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר שֶׁהֵן שִׁשִּׁים, הֲרֵי שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבַּתּוֹרָה דִּבֵּר וְלֹא יוֹתֵר - לֹא נִמְצָא מָקוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁלֹּא דִּבֵּר מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ בַּמַּלְאָכִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצָא שֶׁאֵל אַחֵר יֵשׁ בָּעוֹלָם וּמְדַבֵּר בַּכִּסֵּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי׳, וְכָךְ עוֹלֶה ׳אָנֹכִי׳ לְחֶשְׁבּוֹן ׳כִּסֵּא׳. וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר בַּמַּלְאָכִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, יח), שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וְגוֹ'׳ (קהלת י, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° תרין ההי״ן ודאי אינון תרין דבורין, דאתמר בהון ׳שתים זו שמעתי׳ (תהלים סב, יב), ° ו' קלא דנפיק מנייהו, ° ועליה אתמר ׳קול דברים אתם שמעים׳ (דברים ד, יב), והאי קול נפיק מתרין דבורין דאיהו ה״ה, דכלילן עשר דברן, ה' בלוחא חדא, והוו מסדרין לגבייהו ׳ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל׳ (דברים כט, ט), הא חמש בלוחא קדמאה, בלוחא תניינא הוו מסדרין לגבייהו חמש תקונין אחרנין, דאינון טפכם נשיכם וגרך ׳מחטב עציך עד שאב מימיך׳, דא אינון ה', הא תרין דבורין דכלילן בהון עשר, וקלא דהוה נפיק מנייהו הוה כליל לון. (על פי ביהגר"א הושמט הקטע ודא ו' עד לע"ב שמהן) ה' ה' תרין דבורין ובהון עשר הא תריסר, ו' הוא סליק באת י', ו' זמנין י' דאינון שתין הא ע״ב, ואי תימא דבאורייתא מליל ולא יתיר, לא אשתכח אתר לעילא ותתא דלא מליל מניה, אפילו במלאכין, דלא אשתכח דאל״ה אחרא אית בעלמא, ומליל בכרסייא, הדא הוא דכתיב אנכי, והכי סליק אנכ״י לחשבן כס״א, ולבתר מליל במלאכין, הדא הוא דכתיב׳ וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, יח), דעלייהו אתמר ׳כי עוף השמים יוליך את הקול׳ (קהלת י, כ) כו'.
התרגום: שתי הה"אין ודאי הן שני הדבורים, שנאמר בהם ׳שתים זו שמעתי׳ (תהלים סב, יב). ו' - קול היוצא מהם, ועליו נאמר ׳קול דברים אתם שמעים׳ (דברים ד, יב). והקול הזה יוצא משני הדבורים שהם ה"ה, הכוללים עשרת הדברות, ה' בלוח אחד, והיו מסדרים אצלם ׳ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׳ (דברים כט, ט) - הרי חמש בלוח הראשון. בלוח השני היו מסדרים אצלם חמש תקנות אחרות, שהן טפכם נשיכם וגרך ׳מחטב עציך עד שאב מימיך׳, זו ה'. הרי שני דבורים הכוללים בהם עשר, והקול שהיה יוצא מהם היה כולל אותם. ה' ה' - שני דבורים, ובהם עשר, הרי שתים עשרה. ו' הוא עולה באות י', שש פעמים עשר שהן ששים, הרי שבעים ושתים. ואם תאמר שבתורה דבר ולא יותר - לא נמצא מקום למעלה ולמטה שלא דבר ממנו, אפלו במלאכים, שהרי לא נמצא שאל אחר יש בעולם ומדבר בכסא, זהו שכתוב ׳אנכי׳, וכך עולה ׳אנכי׳ לחשבון ׳כסא׳. ואחר כך דבר במלאכים, זהו שכתוב ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, יח), שעליהם נאמר ׳כי עוף השמים יוליך את הקול וגו'׳ (קהלת י, כ).
מן המפרשים
אור יקר: ודאי אינון תרין דבורין, ומלת ודאי כלומר זה עיקרם, עם היות שאמרו שהם כל העשר, ולא עוד אלא כיון שאמר.
ביאור הגר"א: ו' קלא דנפיק כו'. לומר שלכך נכלל בהן אע"ג דה' תתאה בפה מכל מקום נכלל גם כן בלב כנ"ל ומתרווייהו נפיק וכן כשיוצא מן הפה יוצא מה' תתאה והוא - זו שמעתי כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: