ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 35 (סז ע"א)

עלית הכח אל י"ה לנקמת עמלק - וירידתו לי"ג מדות לפדות בניו

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 35 · דף סז ע"א

לשון הזוהר

וְדָא אִיהוּ ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָד״וֹ׳ (שמות יז, יא), וְאִיהוּ יַד ו', ° וְאִיהוּ יוּ״ד, וְאִיהוּ י״ה, ° וּלְבָתַר נָחִית הַאי כֹּ״חַ לְגַבֵּי וָא״ו, דְּאִיהוּ י״ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, לְמִפְרַק לִבְנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, ° כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נד, ז), וְכ״ח ° בְּהַאי וָא״ו אִשְׁתַּלִּים וְאִתְעֲבִיד אֵ״ם, ° בְּהַהוּא זִמְנָא ׳כִּי הִיא הָיְתָה אֵ״ם כָּל חָ״י׳ (בראשית ג, כ), וְדָא חַ״י עָלְמִין, דְּבָהּ אִתְמַלֵּי וְאִשְׁתַּלִּים בְּחַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא. ° הֵ״א הֵ״א תַּלְיָין מִן תְּרֵין ה״ה, דְּאִינוּן הֵ״א הֵ״א בְּחוּשְׁבָּנָא י״ב, ° וּמִנַּיְיהוּ תַּלְיָין אַתְוָון כְּפוּלִים, וְאִינוּן תַּלְיָין מִן תְּרֵין ה״ה פְּשׁוּטוֹת, וּבְהוֹן סָלְקִין לְחוּשְׁבַּן יָ״ד, וְדָא אִיהִי ׳כִּי יָ״ד עַל כֵּס י״הּ׳ (שמות יז, טז), וְכֵן וָא״ו י״ג מְכִילִין דְּתַלְיָין מִן ו״ו פְּשׁוּטָה, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים י״ד, וְדָא אִיהוּ ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא), ° דָּא עֲמָלֵק, ° לְעִילָא וְתַתָּא נָטִיל נוּקְמָא מִינֵיהּ, נָטִיל נוּקְמָא לְעִילָא בְּיָ״ד, וּלְתַתָּא בְּיָ״ד, ° וְדָא אִיהוּ ׳הִנֵּה יַ״ד יהו״ה הוֹיָה׳ (שמות ט, ג), וא"ו י' הֵ״א הֵ״א ה״ה ° אִינוּן כ״ח, יוּ״ד כ' וְתַלְיָין מִן יו"ד פְּשׁוּטָה הֲרֵי כ״א, כְּחוּשְׁבַּן אהי״ה, וְסָלִיק כֹּלָּא מ״ט אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, כְּגַוְונָא דָא כֹּ״חַ דְּאִיהוּ תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין, אהי״ה דְּאִיהוּ כ״א, הֲרֵי מ״ט, וְכֹלָּא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א מ''ה, יהו''ה ד', סָלִיק מ״ט.

תרגום

וְזֶהוּ ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה׳ (שמות יז, יא) יָדוֹ, וְהוּא יַד ו', וְהוּא יוֹד, וְהוּא י״ה. וְאַחַר כָּךְ יוֹרֵד כֹּחַ זֶה אֶל וָא"ו, שֶׁהוּא י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, לִפְדּוֹת אֶת בָּנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נד, ז), וְכ"ח בְּוָא"ו זֶה מִשְׁתַּלֵּם וְנַעֲשֶׂה ׳אֵם׳, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה ׳כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי׳ (בראשית ג, כ), וְזֶה ׳חַי עוֹלָמִים׳, שֶׁבּוֹ מִתְמַלְּאוֹת וּמִשְׁתַּלְּמוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה. הֵ״א הֵ״א תְּלוּיוֹת מִשְּׁתֵּי ה"ה, שֶׁהֵן הֵ״א הֵ״א בְּחֶשְׁבּוֹן י"ב, וּמֵהֶן תְּלוּיוֹת אוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, וְהֵן תְּלוּיוֹת מִשְּׁתֵּי ה"ה פְּשׁוּטוֹת, וּבָהֶן עוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן ׳יָד׳, וְזֶהוּ ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז). וְכֵן וָא״ו - י"ג מִדּוֹת הַתְּלוּיוֹת מִוָּ"ו פְּשׁוּטָה, וּבָהּ מִשְׁתַּלֵּם ׳יָד׳, וְזֶהוּ ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא) - זֶה עֲמָלֵק, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה נוֹטֵל נְקָמָה מִמֶּנּוּ: נוֹטֵל נְקָמָה לְמַעְלָה בְּיָד, וּלְמַטָּה בְּיָד, וְזֶהוּ ׳הִנֵּה יַד יהו״ה הוֹיָה׳ (שמות ט, ג). וָאו, יוֹד, הֵ״א הֵ״א, ה"ה הֵם כ"ח, יוֹד כ' וְתָלוּי מִיוֹד פְּשׁוּטָה - הֲרֵי כ"א, כְּחֶשְׁבּוֹן אהי״ה, וְעוֹלֶה הַכֹּל מ"ט פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. כָּעִנְיָן הַזֶּה: כֹּחַ שֶׁהוּא שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, אהי״ה שֶׁהוּא כ"א, הֲרֵי מ"ט, וְהַכֹּל יוֹד הֵא וָאו הֵא - יהו״ה, יוֹד הֵא וָאו הֵא - מ"ה, יהו״ה - ד', עוֹלֶה מ"ט.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודא איהו ׳והיה כאשר ירים משה יד״ו׳ (שמות יז, יא), ואיהו יד ו', ° ואיהו יו״ד, ואיהו י״ה, ° ולבתר נחית האי כ״ח לגבי וא״ו, דאיהו י״ג מכילן דרחמי, למפרק לבנוי דישראל, ° כמה דאת אמר ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נד, ז), וכ״ח ° בהאי וא״ו אשתלים ואתעביד א״ם, ° בההוא זמנא ׳כי היא היתה א״ם כל ח״י׳ (בראשית ג, כ), ודא ח״י עלמין, דבה אתמלי ואשתלים בח״י ברכאן דצלותא. ° ה״א ה״א תליין מן תרין ה״ה, דאינון ה״א ה״א בחושבנא י״ב, ° ומנייהו תליין אתוון כפולים, ואינון תליין מן תרין ה״ה פשוטות, ובהון סלקין לחושבן י״ד, ודא איהי ׳כי י״ד על כס י״ה׳ (שמות יז, טז), וכן וא״ו י״ג מכילין דתליין מן ו״ו פשוטה, ובה אשתלים י״ד, ודא איהו ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא), ° דא עמלק, ° לעילא ותתא נטיל נוקמא מיניה, נטיל נוקמא לעילא בי״ד, ולתתא בי״ד, ° ודא איהו ׳הנה י״ד יהו״ה הויה׳ (שמות ט, ג), וא"ו י' ה״א ה״א ה״ה ° אינון כ״ח, יו״ד כ' ותליין מן יו"ד פשוטה הרי כ״א, כחושבן אהי״ה, וסליק כלא מ״ט אנפין דאורייתא, כגוונא דא כ״ח דאיהו תמניא ועשרין, אהי״ה דאיהו כ״א, הרי מ״ט, וכלא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א מ'ה, יהו'ה ד', סליק מ״ט.

התרגום: וזהו ׳והיה כאשר ירים משה׳ (שמות יז, יא) ידו, והוא יד ו', והוא יוד, והוא י״ה. ואחר כך יורד כח זה אל וא"ו, שהוא י"ג מדות של רחמים, לפדות את בניו של ישראל, כמו שאתה אומר ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נד, ז), וכ"ח בוא"ו זה משתלם ונעשה ׳אם׳, באותה שעה ׳כי היא היתה אם כל חי׳ (בראשית ג, כ), וזה ׳חי עולמים׳, שבו מתמלאות ומשתלמות שמונה עשרה ברכות התפלה. ה״א ה״א תלויות משתי ה"ה, שהן ה״א ה״א בחשבון י"ב, ומהן תלויות אותיות כפולות, והן תלויות משתי ה"ה פשוטות, ובהן עולות לחשבון ׳יד׳, וזהו ׳כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז). וכן וא״ו - י"ג מדות התלויות מו"ו פשוטה, ובה משתלם ׳יד׳, וזהו ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא) - זה עמלק, למעלה ולמטה נוטל נקמה ממנו: נוטל נקמה למעלה ביד, ולמטה ביד, וזהו ׳הנה יד יהו״ה הויה׳ (שמות ט, ג). ואו, יוד, ה״א ה״א, ה"ה הם כ"ח, יוד כ' ותלוי מיוד פשוטה - הרי כ"א, כחשבון אהי״ה, ועולה הכל מ"ט פנים של התורה. כענין הזה: כח שהוא שמונה ועשרים, אהי״ה שהוא כ"א, הרי מ"ט, והכל יוד הא ואו הא - יהו״ה, יוד הא ואו הא - מ"ה, יהו״ה - ד', עולה מ"ט.

מן המפרשים

אור יקר: ולבתר נחית האי כ״ח וכו׳, הנה זאת היא בחינת העליה לעלות חימה ולנקום נקם, אמנם לבחינת הגאולה אמר ולבתר נחית, והנה דורש סוד כ׳׳ח בשם מ״ה, והענין שעלה סוד כ״ח לאות יו״ד, ונתגלגל ארבע בחינות הנזכרות עד.

ביאור הגר"א: ולבתר נחית כו'. כנ"ל אל שמים ידי, ולכן מביא ראיה למעלה ועליה אתמר ואתה תשמע כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו