כ"ח אותיות מעשה בראשית וכ"ח פרקי הידים - ובהם וגבר ישראל
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 34 · דף סז ע"א
לשון הזוהר
[סז.] ° אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא תָּב הַהוּא כֹּחַ לְגַבֵּיהּ דְּאִיהִי (דף סז ע״א) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, ° בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בֵּיהּ ׳וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיה מג, ד), מַאי אָדָם הָא אוּקְמוּהוּ אַל תִּקְרֵי אָדָם אֶלָּא אֱדוֹם, וּלְאוּמִּים ׳וּלְאֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ׳ (בראשית כה, כג), ° בְּהַהוּא זִמְנָא אוּמָה דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְפוּן (נ״א יתגברון) עַל אוּמָה דְעִשָׂו, בְּחֵילָא דְהַאי כֹּחַ ° דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשֶׁבַע תֵּיבִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, כ״ח אַתְוָון שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, שֶׁבַע תֵּיבִין כְּלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ° וְהַאי כֹּ״חַ אִיהוּ רָזָא דְכ״ח פִּרְקִין דְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, דִּבְהוֹן ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא), וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְמִי נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם לְרוּם הַשָּׁמַיִם, ° דְּצָרִיךְ הַאי כֹּחַ לְסַלְקָא לֵיהּ לְגַבֵּי חָכְמָה, וְדָא אִיהוּ רוּם שָׁמַיִם, וְאִיהוּ יו״ד ה״א וא״ו ה״א דְשָׁארֵי בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן, עַל הַאי כֹּחַ, וְאִיהוּ חָכְמָה כֹּ״חַ מָ״ה, וְהַאי כֹּחַ עֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ד), לַעֲמוֹד בִּצְלוֹתָא דַעֲמִידָה, ׳בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ׳ סְתָם דָּא אדנ״י דְּסָלִיק לְחוּשְׁבַּן הֵיכָ״ל, ° וְהַאי כֹּ״חַ אִיהוּ רָזָא (דברים ו, ד) דְיהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, ° וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ, ° וְאִיהוּ כֹחַ דְּאִתְלַבַּשׁ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְצָרִיךְ לְסַלְקָא לֵיהּ לְגַבֵּי י' דְּאִיהוּ רוּם שָׁמַיִם, ° וּלְנַחְתָא לֵיהּ לְגַבֵּי ו' דְאִיהוּ שָׁמַיִם, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א א, לב), כַּד נָחֲתָא לֵיהּ לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְמִפְרַק בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל בְּנוֹי, ° וְכַד סָלִיק לָהּ לְגַבֵּי רוּם הַשָּׁמַיִם דְּאִיהִי י', לְמֵיטַל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק.
תרגום
אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, שָׁב אוֹתוֹ כֹּחַ אֵלֶיהָ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְקַיֵּם בּוֹ ׳וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיה מג, ד): מַהוּ ׳אָדָם׳? הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ - אַל תִּקְרָא ׳אָדָם׳ אֶלָּא ׳אֱדוֹם׳. וּ ׳לְאֻמִּים׳ (בראשית כה, כג) - ׳וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ׳. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֻמַּת יִשְׂרָאֵל תִּתְגַּבֵּר עַל אֻמַּת עֵשָׂו, בְּכֹחַ שֶׁל כֹּחַ זֶה הַמִּתְלַבֵּשׁ בְּשֶׁבַע תֵּבוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כ"ח אוֹתִיּוֹת - הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבַע תֵּבוֹת נִכְלָלוֹת בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. וְכֹחַ זֶה הוּא סוֹד כ"ח פְּרָקִים שֶׁל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, שֶׁבָּהֶם ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא). וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְמִי נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם? לְרוּם הַשָּׁמַיִם, שֶׁצָּרִיךְ כֹּחַ זֶה לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל הַחָכְמָה, וְזֶהוּ ׳רוּם שָׁמַיִם׳, וְהוּא יוֹד הֵא וָאו הֵא הַשּׁוֹרֶה בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, עַל כֹּחַ זֶה, וְהוּא חָכְמָה - כֹּחַ מ"ה. וְעַל כֹּחַ זֶה נֶאֱמַר ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, ד) - לַעֲמֹד בִּתְפִלַּת עֲמִידָה. ׳בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ סְתָם׳ - זֶה אדנ״י, הָעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן ׳הֵיכָל׳. וְכֹחַ זֶה הוּא סוֹד ׳יהו''ה אֱלֹהֵינוּ יהו''ה׳ (דברים ו, ד) - כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: כָּל הָעוֹנֶה ׳אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ׳ בְּכָל כֹּחוֹ. וְהוּא כֹּחַ הַמִּתְלַבֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שֶׁהֵן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל י' שֶׁהִיא רוּם שָׁמַיִם, וּלְהוֹרִידוֹ אֶל ו' שֶׁהוּא שָׁמַיִם, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א א, לב), כְּשֶׁמּוֹרִידוֹ אֶל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, לִפְדּוֹת בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל בָּנָיו, וּכְשֶׁמַּעֲלֶה אוֹתוֹ אֶל רוּם הַשָּׁמַיִם שֶׁהִיא י', לָקַחַת נְקָמָה מֵעֲמָלֵק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [סז.] ° אם תב בתיובתא תב ההוא כח לגביה דאיהי (דף סז ע״א) שכינתא עלאה, ° בההוא זמנא אתקיים ביה ׳ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׳ (ישעיה מג, ד), מאי אדם הא אוקמוהו אל תקרי אדם אלא אדום, ולאומים ׳ולאם מלאום יאמץ׳ (בראשית כה, כג), ° בההוא זמנא אומה דישראל יתקפון (נ״א יתגברון) על אומה דעשו, בחילא דהאי כח ° דאתלבש בשבע תיבין דעובדא דבראשית, כ״ח אתוון שכינתא עלאה, שבע תיבין כלילן בשכינתא תתאה. ° והאי כ״ח איהו רזא דכ״ח פרקין דעשר אצבעות, דבהון ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳ (שמות יז, יא), ובגין דא אוקמוהו זכרונם לברכה למי נושאים כפים לרום השמים, ° דצריך האי כח לסלקא ליה לגבי חכמה, ודא איהו רום שמים, ואיהו יו״ד ה״א וא״ו ה״א דשארי בעשר אצבען, על האי כח, ואיהו חכמה כ״ח מ״ה, והאי כח עליה אתמר ° ׳ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך׳ (דניאל א, ד), לעמוד בצלותא דעמידה, ׳בהיכל המלך׳ סתם דא אדנ״י דסליק לחושבן היכ״ל, ° והאי כ״ח איהו רזא (דברים ו, ד) דיהו״ה אלהינ״ו יהו״ה, כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, ° ועליה אתמר כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, ° ואיהו כח דאתלבש בתרין דרועין דאינון חסד וגבורה, וצריך לסלקא ליה לגבי י' דאיהו רום שמים, ° ולנחתא ליה לגבי ו' דאיהו שמים, דעליה אתמר ׳ואתה תשמע השמים׳ (מלכים א א, לב), כד נחתא ליה לגבי עמודא דאמצעיתא, למפרק בה לישראל בנוי, ° וכד סליק לה לגבי רום השמים דאיהי י', למיטל נוקמא מעמלק.
התרגום: אם שב בתשובה, שב אותו כח אליה, שהיא השכינה העליונה, באותה שעה מתקים בו ׳ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׳ (ישעיה מג, ד): מהו ׳אדם׳? הרי בארוהו - אל תקרא ׳אדם׳ אלא ׳אדום׳. ו ׳לאמים׳ (בראשית כה, כג) - ׳ולאם מלאם יאמץ׳. באותה שעה אמת ישראל תתגבר על אמת עשו, בכח של כח זה המתלבש בשבע תבות של מעשה בראשית, כ"ח אותיות - השכינה העליונה, שבע תבות נכללות בשכינה התחתונה. וכח זה הוא סוד כ"ח פרקים של עשר אצבעות, שבהם ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳ (שמות יז, יא). ומשום כך בארו זכרונם לברכה: למי נושאים כפים? לרום השמים, שצריך כח זה להעלותו אל החכמה, וזהו ׳רום שמים׳, והוא יוד הא ואו הא השורה בעשר אצבעות, על כח זה, והוא חכמה - כח מ"ה. ועל כח זה נאמר ׳ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך׳ (דניאל א, ד) - לעמד בתפלת עמידה. ׳בהיכל המלך סתם׳ - זה אדנ״י, העולה לחשבון ׳היכל׳. וכח זה הוא סוד ׳יהו'ה אלהינו יהו'ה׳ (דברים ו, ד) - כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, ועליו נאמר: כל העונה ׳אמן יהא שמה רבא מברך׳ בכל כחו. והוא כח המתלבש בשתי הזרועות שהן חסד וגבורה, וצריך להעלותו אל י' שהיא רום שמים, ולהורידו אל ו' שהוא שמים, שעליו נאמר ׳ואתה תשמע השמים׳ (מלכים א א, לב), כשמורידו אל עמודא דאמצעיתא, לפדות בו את ישראל בניו, וכשמעלה אותו אל רום השמים שהיא י', לקחת נקמה מעמלק.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון כב . לא גרסינן בראשית - דקאי אברא. חד. רוצה לומר כתר: