אליהו מקדים לתקן המושב - י' במח ה' בלב ו' בפה
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף סב ע"א
לשון הזוהר
מִיָּד קָלָא אִתְעַר בְּעַנְפֵי אִלָּנִין דְּגִנְּתָא דְעִדֶן, ° עִלָּאִין נָחְתוּ, (מלאכין) (נ״א תתאין) אִתְכַּנְשׁוּ לְנַחֲתָא, בְּאִלֵּין מָארֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּהָא רְשׁוּתָא אִתְיַיהִיב לְכוּ מִלְּעִילָא, מִיָּד כֻּלְּהוּ אִתְפַּשְׁטוּ מִדִּיּוֹקְנֵיהוֹן, וְאִתְלַבְּשׁוּ בְּאַוִּירִין דְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ כִּנּוּי וּסְתִירָה לְאַתְוָון קַדִּישִׁין. אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא אַקְדִּים לְתַקְנָא לוֹן מוֹתְבַיְיהוּ, ° פָּתַח וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, ° דְפוּמָא דִילָךְ אִיהוּ מְמַלֵּל רַבְרְבָן בְּאוֹרַיְיתָא, מִנֵּיהּ מִזְדַּעְזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, ° וּפוּמָא דִילָךְ ° אִתְּמַר בָּהּ ׳וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ׳ (שמות יט, יח) וכו', בְּגִין ° דְּאָת י' ° שַׁרְיָא בְּמוֹחָא דִילָךְ, ה' בְּלִבָּךְ דְּאִיהִי בִּינָה, ° וּבָהּ לֵב מֵבִין, ו' בְּפוּמָא דִילָךְ, וּמִנֵּיהּ ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת׳ (שם כ, יח), דְּאִיהוּ ° בְּאִינוּן הֲבָלִים דְּנָפְקִין מִפּוּמָךְ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳קוֹל יהו''ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז). ° שִׁית עִזְקָאן אִינוּן בַּקָּנֶה, דִבְהוֹן סָלִיק ו', וְאִינוּן ו' דַּרְגִּין לְכָרְסַיָּיא, ה' בְּלִבָּא ° אִיהִי הֲבַ״ל ה' ל״ב, דְּוַדַּאי אִיהִי ה' בְּלִבָּא, ו' (קול) בְּקוֹל דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, וְהַאי אִיהוּ קוֹל דְּנָפַק מֵהֲבַל.
תרגום
מִיָּד הַקּוֹל הִתְעוֹרֵר בְּעַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁל גַּן עֵדֶן, הָעֶלְיוֹנִים יָרְדוּ, (נוסח אחר: הַתַּחְתּוֹנִים) נֶאֶסְפוּ לָרֶדֶת - אוֹתָם בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֲרֵי נִתְּנָה לָכֶם רְשׁוּת מִלְמַעְלָה. מִיָּד כֻּלָּם הִתְפַּשְּׁטוּ מִדְּמוּתָם, וְהִתְלַבְּשׁוּ בָּאֲוִירִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא כִּנּוּי וְהֶסְתֵּר לָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. בֵּינְתַיִם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ הִקְדִּים לְתַקֵּן לָהֶם אֶת מוֹשָׁבָם, פָּתַח וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת בַּתּוֹרָה, וּמִמֶּנּוּ מִזְדַּעְזְעִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל פִּיךָ נֶאֱמַר ׳וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ וְגוֹמֵר׳ (שמות יט, יח), מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹת י' שׁוֹרָה בְּמֹחֲךָ, ה' בְּלִבְּךָ שֶׁהִיא בִּינָה, וּבָהּ לֵב מֵבִין, ו' בְּפִיךָ, וּמִמֶּנּוּ ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שם כ, יח), שֶׁהוּא בְּאוֹתָם הַהֲבָלִים הַיּוֹצְאִים מִפִּיךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳קוֹל יהו״ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז). שֵׁשׁ טַבָּעוֹת הֵן בַּקָּנֶה, שֶׁבָּהֶן עוֹלֶה ו', וְהֵן שֵׁשׁ דְּרָגוֹת לַכִּסֵּא. ה' שֶׁבַּלֵּב הִיא הֶבֶ״ל - ה' לֵ״ב, שֶׁוַּדַּאי הִיא ה' בַּלֵּב, ו' בַּקּוֹל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה, וְזֶהוּ קוֹל הַיּוֹצֵא מֵהֶבֶל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד קלא אתער בענפי אלנין דגנתא דעדן, ° עלאין נחתו, (מלאכין) (נ״א תתאין) אתכנשו לנחתא, באלין מארי מתיבתא עלאה ותתאה, דהא רשותא אתייהיב לכו מלעילא, מיד כלהו אתפשטו מדיוקניהון, ואתלבשו באוירין דהאי עלמא דאיהו כנוי וסתירה לאתוון קדישין. אדהכי הא אליהו קא אקדים לתקנא לון מותבייהו, ° פתח ואמר רבי רבי בוצינא קדישא, ° דפומא דילך איהו ממלל רברבן באורייתא, מניה מזדעזעין עלאין ותתאין, ° ופומא דילך ° אתמר בה ׳והר סיני עשן כלו׳ (שמות יט, יח) וכו', בגין ° דאת י' ° שריא במוחא דילך, ה' בלבך דאיהי בינה, ° ובה לב מבין, ו' בפומא דילך, ומניה ׳וכל העם רואים את הקולות׳ (שם כ, יח), דאיהו ° באינון הבלים דנפקין מפומך, דעלייהו אתמר ׳קול יהו'ה חוצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז). ° שית עזקאן אינון בקנה, דבהון סליק ו', ואינון ו' דרגין לכרסייא, ה' בלבא ° איהי הב״ל ה' ל״ב, דודאי איהי ה' בלבא, ו' (קול) בקול דנפיק מניה, והאי איהו קול דנפק מהבל.
התרגום: מיד הקול התעורר בענפי האילנות של גן עדן, העליונים ירדו, (נוסח אחר: התחתונים) נאספו לרדת - אותם בעלי הישיבה העליונה והתחתונה, שהרי נתנה לכם רשות מלמעלה. מיד כלם התפשטו מדמותם, והתלבשו באוירים של העולם הזה, שהוא כנוי והסתר לאותיות הקדושות. בינתים הנה אליהו הקדים לתקן להם את מושבם, פתח ואמר: רבי רבי, בוצינא קדישא, שפיך מדבר גדולות בתורה, וממנו מזדעזעים העליונים והתחתונים, ועל פיך נאמר ׳והר סיני עשן כלו וגומר׳ (שמות יט, יח), משום שהאות י' שורה במחך, ה' בלבך שהיא בינה, ובה לב מבין, ו' בפיך, וממנו ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שם כ, יח), שהוא באותם ההבלים היוצאים מפיך, שעליהם נאמר ׳קול יהו״ה חצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז). שש טבעות הן בקנה, שבהן עולה ו', והן שש דרגות לכסא. ה' שבלב היא הב״ל - ה' ל״ב, שודאי היא ה' בלב, ו' בקול היוצא ממנה, וזהו קול היוצא מהבל.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: עלאין נחתו מלאכין כו'. עלאין אמר על בני המתיבתין:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: