ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 29 (סו ע"א)

שלשת האבות שביעיות ב ׳ויכלו׳ - ובבקרו של אברהם עתידים להגאל

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 29 · דף סו ע"א

לשון הזוהר

° וּבֵיהּ אִתְקְרִיאוּ תְּלַת אֲבָהָן שְׁבִיעִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם) וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, וַיְבָרֶךְ אלהי״ם ׳אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ° וַיְבָרֶךְ מִסִּטְרָא דִבְרָכָה, וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, וַיִּשְׁבּוֹת ° מִסִּטְרָא דְיִחוּד, ° וְדָא אִיהוּ וַיְכֻלּוּ, דְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן בְּרָזָא דִשְׁמָא דְע״ב, ° כְּגַוְונָא דָא גְּדוּלָה אִתְקְרִי חֶסֶד, דְאִיהוּ כְּלָלָא דְע"ב תֵּיבִין, ° גְּבוּרָ״ה כְּלָלָא דְרי״ו אַתְוָון דְּאִית בִּשְׁמָא דְע״ב, ° עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו' כְּלִיל כֹּלָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳וַיַּעֲבֹר יהו״ה עַל פָּנָיו׳ (שמות לד, ו), ע״ב רי״ו יהו'' ׳ה, עַל פָּנָיו׳ מַאי פָּנָיו, אַנְפּוֹי דָּא וָא״ו י״ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיהו נד, ז), גְּדוֹלִים וַדַּאי מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּאִיהוּ הָאֵ״ל הַגָּדוֹל. ° וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בַּשְּׁבִיעִית דְּאִיהִי מַלְכוּת, ° הַ שְׁבִיעִי ה' וַדַּאי בְּכָל שְׁבִיעִיּוֹת כְּלִילָא, וְאִיהִי ה' דְיוֹם הַשִּׁשִּׁי, ° הַשִּׁשִּׁי דָּא צַדִּיק, יוֹם עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְהָיָה יהו״ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר׳ (זכריה יד, ט), אִיהוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג), וְדָא הוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז), וַיַּשְׁכֵּם לְפוּרְקָנָא, וּבֵיהּ הַבֹּקֶר אוֹר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ו, כג) וְתוֹרָה אוֹר, וְהַאי אִיהוּ אוֹר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳ (שמות י, כג), וְאִיהוּ פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבֵיהּ עֲתִידִין לִיגָאֵל.

תרגום

וּבוֹ נִקְרְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת ׳שְׁבִיעִיּוֹת׳, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וַיְכַל אלהי״ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְבָרֶךְ אלהי״ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳: ׳וַיְבָרֶךְ׳ מִצַּד בְּרָכָה, ׳וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ׳ מִצַּד קְדֻשָּׁה, ׳וַיִּשְׁבֹּת׳ מִצַּד יִחוּד. וְזֶהוּ ׳וַיְכֻלּוּ׳, שֶׁנִּכְלְלוּ בּוֹ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁהֵם בְּסוֹד שֵׁם שֶׁל ע"ב. כָּעִנְיָן הַזֶּה: גְּדֻלָּה נִקְרֵאת חֶסֶד, שֶׁהִיא כְּלַל שֶׁל ע"ב תֵּבוֹת. גְּבוּרָה - כְּלַל רי"ו הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּשֵׁם ע"ב. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁהוּא ו' כּוֹלֵל הַכֹּל, וְזֶה סוֹד ׳וַיַּעֲבֹר יהו״ה עַל פָּנָיו׳ (שמות לד, ו): ע"ב, רי"ו, יהו״ה. ׳עַל פָּנָיו׳ - מַהוּ ׳פָּנָיו׳? פָּנָיו זֶה וָא"ו, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיהו נד, ז), ׳גְּדוֹלִים׳ וַדַּאי מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁהוּא הָאֵל הַגָּדוֹל. וְהַכֹּל נִכְלָל בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא מַלְכוּת, ׳הַשְּׁבִיעִי׳ - ה' וַדַּאי, בְּכָל הַשְּׁבִיעִיּוֹת כְּלוּלָה, וְהִיא ה' שֶׁל ׳יוֹם הַשִּׁשִּׁי׳. ׳הַשִּׁשִּׁי׳ - זֶה צַדִּיק, יוֹם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳וְהָיָה יהו״ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר׳ (זכריה יד, ט), הוּא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי - יוֹם שֶׁל כָּל הַיָּמִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג), וְזֶהוּ בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז) - וַיַּשְׁכֵּם לִגְאֻלָּה. וּבוֹ הַבֹּקֶר אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג), וְזֶה הָאוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳ (שמות י, כג), וְהוּא פֶּסַח, הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית, וּבוֹ עֲתִידִים לְהִגָּאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° וביה אתקריאו תלת אבהן שביעיות, כמה דאת אמר (שם) ויכל אלהי״ם ביום השביעי, ׳וישבות ביום השביעי׳, ויברך אלהי״ם ׳את יום השביעי׳, ° ויברך מסטרא דברכה, ויקדש אותו מסטרא דקדושה, וישבות ° מסטרא דיחוד, ° ודא איהו ויכלו, דאתכלילו ביה תלת אבהן, דאינון ברזא דשמא דע״ב, ° כגוונא דא גדולה אתקרי חסד, דאיהו כללא דע"ב תיבין, ° גבור״ה כללא דרי״ו אתוון דאית בשמא דע״ב, ° עמודא דאמצעיתא דאיהו ו' כליל כלא, ודא איהו רזא ׳ויעבר יהו״ה על פניו׳ (שמות לד, ו), ע״ב רי״ו יהו' ׳ה, על פניו׳ מאי פניו, אנפוי דא וא״ו י״ג מכילן דרחמי, דאתמר בהון ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיהו נד, ז), גדולים ודאי מסטרא דחסד, דאיהו הא״ל הגדול. ° וכלא אתכליל בשביעית דאיהי מלכות, ° ה שביעי ה' ודאי בכל שביעיות כלילא, ואיהי ה' דיום הששי, ° הששי דא צדיק, יום עליה אתמר ׳והיה יהו״ה למלך על כל הארץ וגומר׳ (זכריה יד, ט), איהו יום הששי, ויום השביעי יום דכלהו יומין, ועליה אתמר ׳שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג), ודא הוא בקר דאברהם, דכתיב ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז), וישכם לפורקנא, וביה הבקר אור, דאתמר ביה (משלי ו, כג) ותורה אור, והאי איהו אור דאתמר ביה ׳ולכל בני ישראל היה אור׳ (שמות י, כג), ואיהו פסח דרועא ימינא, וביה עתידין ליגאל.

התרגום: ובו נקראו שלשת האבות ׳שביעיות׳, כמו שאתה אומר ׳ויכל אלהי״ם ביום השביעי, וישבת ביום השביעי, ויברך אלהי״ם את יום השביעי׳: ׳ויברך׳ מצד ברכה, ׳ויקדש אותו׳ מצד קדשה, ׳וישבת׳ מצד יחוד. וזהו ׳ויכלו׳, שנכללו בו שלשת האבות שהם בסוד שם של ע"ב. כענין הזה: גדלה נקראת חסד, שהיא כלל של ע"ב תבות. גבורה - כלל רי"ו האותיות שבשם ע"ב. עמודא דאמצעיתא שהוא ו' כולל הכל, וזה סוד ׳ויעבר יהו״ה על פניו׳ (שמות לד, ו): ע"ב, רי"ו, יהו״ה. ׳על פניו׳ - מהו ׳פניו׳? פניו זה וא"ו, שלש עשרה מדות הרחמים, שנאמר בהן ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיהו נד, ז), ׳גדולים׳ ודאי מצד החסד, שהוא האל הגדול. והכל נכלל בשביעית שהיא מלכות, ׳השביעי׳ - ה' ודאי, בכל השביעיות כלולה, והיא ה' של ׳יום הששי׳. ׳הששי׳ - זה צדיק, יום שעליו נאמר ׳והיה יהו״ה למלך על כל הארץ וגומר׳ (זכריה יד, ט), הוא יום הששי, ויום השביעי - יום של כל הימים, ועליו נאמר ׳שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג), וזהו בקר של אברהם, שכתוב בו ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז) - וישכם לגאלה. ובו הבקר אור, שנאמר בו ׳ותורה אור׳ (משלי ו, כג), וזה האור שנאמר בו ׳ולכל בני ישראל היה אור׳ (שמות י, כג), והוא פסח, הזרוע הימנית, ובו עתידים להגאל.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ביה אתקריאו כו'. רוצה לומר ב' בתים דלעתיד - ששניהם יבנו כמו שאומר בזהר פרשת פנחס:

לכל המפרשים על פיסקה זו