אדנ"י במחשבה עולה ולא בחשבון - וסוד הגאלה בוא"ו בי"ג מדות
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 26 · דף סה ע"ב
לשון הזוהר
° קָם סָבָא וְאָמַר אדנ״י בְּמַחֲשָׁבָה סָלְקָא, וְלַאו בְּחֻשְׁבַּן, ° וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (זכריה ב, יז) הַ״ס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יהו״ה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ ׳, ° יִתְעַר בֵּיהּ כְּמָה דְאִתְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ וְחָזַר לְשִׁנְתֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר יהו'ה דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, לְקַיְימָא בֵּיהּ וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ (ישעיה נד, ז), גְּדוֹלִים אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְהָאֵ״ל הַגָּדוֹל דְּאִיהוּ חֶסֶד, וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ סָלְקָא לְאִתְקְרֵי גְדוֹלָה, וּבֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְפוּרְקָנָא, כְּגַוְונָא דָא יו״ד ה״א וא״ו ה״א יהו״ה, וָא״ו בֵּיהּ רָזָא דְפוּרְקָנָא, דְאִיהוּ רָשִׁים בִּשְׁמָא דְע״ב, דְּאִינוּן וָה״וּ אֲנִ״י וָה״וּ רֵישֵׁי תֵּיבִין וָא״ו, תְּלַת עֲשַׂר ° מְכִילָן דְאוֹרַיְיתָא, דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא.
תרגום
קָם זָקֵן וְאָמַר: אדנ״י בְּמַחֲשָׁבָה עוֹלֶה, וְלֹא בְּחֶשְׁבּוֹן, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יהו''ה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ׳ (זכריה ב, יז) - יִתְעוֹרֵר בּוֹ כְּמוֹ שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְחוֹזֵר לִשְׁנָתוֹ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר יהו״ה שֶׁהוּא רַחֲמִים, לְקַיֵּם בּוֹ ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נד, ז). ׳גְּדוֹלִים׳ נִקְרֵאת מִצַּד הָאֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא חֶסֶד, וְהַשְּׁכִינָה בּוֹ עוֹלָה לְהִקָּרֵא ׳גְּדוֹלָה׳, וּבוֹ וַדַּאי סוֹד הַגְּאֻלָּה. כָּעִנְיָן הַזֶּה: יוֹד הֵא וָאו הֵא - יהו״ה, וָ"ו בּוֹ סוֹד הַגְּאֻלָּה, שֶׁהוּא רָשׁוּם בְּשֵׁם שֶׁל ע"ב, שֶׁהֵם ׳וְהוּא אֲנִי וְהוּא׳ - רָאשֵׁי תֵּבוֹת וָא"ו, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מִן הַיָּמִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° קם סבא ואמר אדנ״י במחשבה סלקא, ולאו בחשבן, ° ועליה אתמר (זכריה ב, יז) ה״ס כל בשר מפני יהו״ה כי נעור ממעון קדשו ׳, ° יתער ביה כמה דאתער משנתיה וחזר לשנתיה, עד דיתער יהו'ה דאיהו רחמי, לקיימא ביה וברחמים גדולים אקבצך (ישעיה נד, ז), גדולים אתקריאת מסטרא דהא״ל הגדול דאיהו חסד, ושכינתא ביה סלקא לאתקרי גדולה, וביה ודאי רזא דפורקנא, כגוונא דא יו״ד ה״א וא״ו ה״א יהו״ה, וא״ו ביה רזא דפורקנא, דאיהו רשים בשמא דע״ב, דאינון וה״ו אנ״י וה״ו רישי תיבין וא״ו, תלת עשר ° מכילן דאורייתא, דאתייהיבת מימינא.
התרגום: קם זקן ואמר: אדנ״י במחשבה עולה, ולא בחשבון, ועליו נאמר ׳הס כל בשר מפני יהו'ה כי נעור ממעון קדשו׳ (זכריה ב, יז) - יתעורר בו כמו שמתעורר משנתו וחוזר לשנתו, עד שיתעורר יהו״ה שהוא רחמים, לקים בו ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נד, ז). ׳גדולים׳ נקראת מצד האל הגדול שהוא חסד, והשכינה בו עולה להקרא ׳גדולה׳, ובו ודאי סוד הגאלה. כענין הזה: יוד הא ואו הא - יהו״ה, ו"ו בו סוד הגאלה, שהוא רשום בשם של ע"ב, שהם ׳והוא אני והוא׳ - ראשי תבות וא"ו, שלש עשרה מדות של התורה, שנתנה מן הימין.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: קם סבא כו' ולאו בחושבן. כי במחשבה לאו בחושבן אדנ"י אלא דסליקו דילה תמן הוא, דהיא חכמה זעירא, מקום כבודו: