סוד הגאלה ב ׳כי בשמחה תצאו׳ - שאותיות בשמחה הן מחשבה
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 25 · דף סה ע"ב
לשון הזוהר
° וְרָזָא דְפוּרְקָנָא בְּהַאי חוֹתָמָא אִיהוּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן׳ (ישעיהו נה, יב), כִּי בְּשִׂמְחָה, ° י'בְּשִׂמְחָה סָלִיק לְחוּשְׁבַּן אָדֶ״ן דְּאִיהוּ אדנ״י, ׳אֲרוֹן הַבְּרִית אָדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ אִתְקְרֵי, בַּר מֵאָת ש' דְּאִיהוּ תְּלַת מֵאָה, כ' בְּשִׂמְחָה אִיהִי בְּחֹכְמָה, ° דְאִיהִי אַתְוָון מַחֲשָׁבָה, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן דְּאִתְחַבְּרוּ בָהּ, וְאַתְוָון בְּשִׂמְחָ״ה אִיהִי מַחֲשָׁבָ״ה, ° ש תְּלַת אֲבָהָן בְּחַמָּה ה״ן, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלֵית לָהּ יִחוּדָא אֶלָּא בְמִינָהּ, כְּמָה דְאַתְוָותָא דְה״ן, וְאִתְעֲבִידוּ עֲשָׂרָה וְאִתְעֲבִידוּ מֵאָה, כְּמָה דִשְׁכִינְתָּא כְּלִילָא כֻּלְּהוּ עֲשָׂרָה וְכֻלְּהוּ מֵאָה, וְהַיְינוּ דִכְתִיב (דברים י, יד) הֵן לַיהו״ה אלהי״ך ׳הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם׳, וְרָזָא דְמִלָּה הֵן אדנ״י. וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן (ישעיהו נה, יב), ש תְּלַת אֲבָהָן, ו״ו תְּרֵין מְשִׁיחִין, מ' ל״ב דְּוּבְשָׁלוֹ״ם סְלִיק ע״ב, ° וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא), ° שִׂמְחָה אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ׳ (קהלת ט, ז), דָּא יַיִן הַמְשׁוּמָר בַּעֲנָבָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳סוֹד יהו''ה לִירֵיאָיו׳ (תהלים כה, יד), יַיִן טוֹב דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה נז, א) הַצַּדִּיק אָבָד, וּמַאי אָבָד אָבַד הַהוּא נְבִיעוּ, ° וְאִשְׁתָּאַר נֶחרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.
תרגום
וְסוֹד הַגְּאֻלָּה בְּחוֹתָם זֶה הוּא, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן׳ (ישעיהו נה, יב): ׳כִּי בְשִׂמְחָה׳ - י' שֶׁל ׳בְשִׂמְחָה׳ עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן ׳אָדֹן׳ שֶׁהוּא אדנ״י, ׳אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳ נִקְרָא, חוּץ מֵאוֹת ש' שֶׁהִיא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כ' שֶׁל ׳בְשִׂמְחָה׳ הִיא בְּחָכְמָה, שֶׁהִיא אוֹתִיּוֹת ׳מַחֲשָׁבָה׳, וְהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָּהּ, וְאוֹתִיּוֹת ׳בְשִׂמְחָה׳ הֵן ׳מַחֲשָׁבָה׳. ש' - שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת בְּחַמָּה, ה"ן - וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵין לָהּ יִחוּד אֶלָּא בְּמִינָהּ, כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת ה"ן, וְנַעֲשׂוֹת עֲשָׂרָה וְנַעֲשׂוֹת מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה כֻּלָּן - עֲשָׂרָה וְכֻלָּן מֵאָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הֵן לַיהו״ה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם׳ (דברים י, יד), וְסוֹד הַדָּבָר: ׳הֵן׳ - אדנ״י. ׳וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן׳ (ישעיהו נה, יב) - ש' שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, ו"ו שְׁנֵי מְשִׁיחִים, מ' ל"ב, שֶׁ ׳וּבְשָׁלוֹם׳ עוֹלֶה ע"ב, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא). ׳שִׂמְחָה׳ - הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ׳ (קהלת ט, ז), זֶה יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳סוֹד יהו''ה לִירֵאָיו׳ (תהלים כה, יד). ׳יַיִן טוֹב׳ - זֶה צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז, א), וּמַהוּ ׳אָבָד׳? אָבְדָה אוֹתָהּ נְבִיעָה, וְנִשְׁאַר חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ורזא דפורקנא בהאי חותמא איהו, דעליה אתמר ׳כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון׳ (ישעיהו נה, יב), כי בשמחה, ° י'בשמחה סליק לחושבן אד״ן דאיהו אדנ״י, ׳ארון הברית אדון כל הארץ׳ אתקרי, בר מאת ש' דאיהו תלת מאה, כ' בשמחה איהי בחכמה, ° דאיהי אתוון מחשבה, ואינון תלת אבהן דאתחברו בה, ואתוון בשמח״ה איהי מחשב״ה, ° ש תלת אבהן בחמה ה״ן, ואיהי שכינתא דלית לה יחודא אלא במינה, כמה דאתוותא דה״ן, ואתעבידו עשרה ואתעבידו מאה, כמה דשכינתא כלילא כלהו עשרה וכלהו מאה, והיינו דכתיב (דברים י, יד) הן ליהו״ה אלהי״ך ׳השמים ושמי השמים׳, ורזא דמלה הן אדנ״י. ובשלום תובלון (ישעיהו נה, יב), ש תלת אבהן, ו״ו תרין משיחין, מ' ל״ב דובשלו״ם סליק ע״ב, ° ודא איהו דאתמר ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (בראשית כח, כא), ° שמחה איהו דאתמר ביה ׳לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך׳ (קהלת ט, ז), דא יין המשומר בענביו, ועליה אתמר ׳סוד יהו'ה ליריאיו׳ (תהלים כה, יד), יין טוב דא צדיק, דאתמר ביה (ישעיה נז, א) הצדיק אבד, ומאי אבד אבד ההוא נביעו, ° ואשתאר נחרב ויבש בבית ראשון ושני.
התרגום: וסוד הגאלה בחותם זה הוא, שעליו נאמר ׳כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון׳ (ישעיהו נה, יב): ׳כי בשמחה׳ - י' של ׳בשמחה׳ עולה לחשבון ׳אדן׳ שהוא אדנ״י, ׳ארון הברית, אדון כל הארץ׳ נקרא, חוץ מאות ש' שהיא שלש מאות. כ' של ׳בשמחה׳ היא בחכמה, שהיא אותיות ׳מחשבה׳, והם שלשת האבות שהתחברו בה, ואותיות ׳בשמחה׳ הן ׳מחשבה׳. ש' - שלשת האבות בחמה, ה"ן - והיא השכינה שאין לה יחוד אלא במינה, כמו אותיות ה"ן, ונעשות עשרה ונעשות מאה, כמו שהשכינה כלולה כלן - עשרה וכלן מאה, וזהו שכתוב ׳הן ליהו״ה אלהיך השמים ושמי השמים׳ (דברים י, יד), וסוד הדבר: ׳הן׳ - אדנ״י. ׳ובשלום תובלון׳ (ישעיהו נה, יב) - ש' שלשת האבות, ו"ו שני משיחים, מ' ל"ב, ש ׳ובשלום׳ עולה ע"ב, וזהו שנאמר ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (בראשית כח, כא). ׳שמחה׳ - הוא שנאמר בו ׳לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך׳ (קהלת ט, ז), זה יין המשמר בענביו, ועליו נאמר ׳סוד יהו'ה ליראיו׳ (תהלים כה, יד). ׳יין טוב׳ - זה צדיק, שנאמר בו ׳הצדיק אבד׳ (ישעיה נז, א), ומהו ׳אבד׳? אבדה אותה נביעה, ונשאר חרב ויבש בבית ראשון ושני.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ורזא דפורקנא כו'. רוצה לומר בחותמא דאורייתא, חותם הנ"ל דאמר דא אורייתא דבה יגאלו וכמו שאמרו ברעיא מהימנא פ' משפטים שם והאי אורייתא דאתגליא על ידך כו', ואיהי חותמא דשד"י כמו שמפרש והולך דעליה אתמר, ואמר למטה בשמחה לחמך - והוא…