המשקר בברית שורה עליו הנחש וסם המות - ועני חשוב כמת
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 20 · דף סה ע"א
לשון הזוהר
[סה.] וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה, הוּא מְשַׁקֵּר בְּחוֹתָמָא דְמַלְכָּא, דְּאִיהוּ רָשִׁים בֵּיהּ שד״י מִלְּבָר יהו״ה מִלְּגָאו, מְנָא לָן מֵהַאי קְרָא מַשְׁמַע (דברים ל, יב) מִ״י יַעֲלֶ״ה לָּנ״וּ הַשָּׁמַיְמָ״ה, (דף סה ע״א) רֵישֵׁי תֵּיבוֹת מִילָ״ה, סוֹפֵי תֵּיבוֹת יהו״ה, וּבְוַדַּאי מָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה, אִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ יהו״ה ושד״י, וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ שָׂטָן ° דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, ° חִוְיָא שַׁרְיָא בַּאֲתַר דְּיהו״ה מִלְּגָאו, וְסַם מָוְת שַׁרְיָא בַּאֲתַר דְּשד״י מִלְּבָר, וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא (במדבר יט, כ) ° אֶת מִקְדַּשׁ יהו״ה טִמֵּא וכו', אִם לָא תָב בִּתְיוּבְתָּא, ° וְסָבִיל כַּמָּה יִסּוּרִין לְאַעֲבָרָא הַהוּא חִוְיָא מִתַּמָּן, וּלְסַם הַמָּוְת דִּילֵיהּ, דְּאִיהִי צָרַעַת מַמְאֶרֶת, בְּכַמָּה מַרְעִין וּמַכְתָּשִׁין, ° עַד דְּלָא אִשְׁתָּאַר בֵּיהּ בִּשְׂרָא דְאִיהִי עַפְרָא, וְרָזָא דְמִלָּה ° ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מב), בְּגִין דְּנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, עַד דְּיִתְפַּרְנֵס מֵהַהוּא בִּשְׂרָא לָא יָזוּז מִנֵּיהּ, וְעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, מַה מִּיתָה אַנְפּוֹי מִשְׁתַּנְּיָין, כְּגַוְונָא דָא עָנִי אַנְפּוֹי מִשְׁתַּנְּיָן, וְהָא אוּקְמוּהוּ ׳כְּרוּם זְלּוּת לִבְנֵי אָדָם׳ (תהלים יב, ט), מַאי כְּרוּם זְלּוּת, אֶלָּא מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְבִרְיָיתָא אַנְפּוֹי מִשְׁתַּנְּיָין כַּכְּרוּם, ° וְכַמָּה נִשּׁוּכִין דְּיִסּוּרִין נָשִׁיךְ לֵיהּ הַהוּא חִוְיָא.
תרגום
וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה, הוּא מְשַׁקֵּר בְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁרָשׁוּם בּוֹ שד״י מִבַּחוּץ, יהו״ה מִבִּפְנִים. מִנַּיִן לָנוּ? מִמִּקְרָא זֶה מַשְׁמָע, ׳מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה׳ (דברים ל, יב) - רָאשֵׁי תֵּבוֹת ׳מִילָה׳, סוֹפֵי תֵּבוֹת ׳יהו״ה׳. וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה, מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ יהו״ה ושד״י, וְשׁוֹרֶה עָלָיו שָׂטָן שֶׁהוּא ׳אֵל אַחֵר׳: הַנָּחָשׁ שׁוֹרֶה בְּמָקוֹם שֶׁל יהו״ה מִבִּפְנִים, וְסַם הַמָּוֶת שׁוֹרֶה בְּמָקוֹם שֶׁל שד״י מִבַּחוּץ. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב ׳אֶת מִקְדַּשׁ יהו''ה טִמֵּא וְגוֹ'׳ (במדבר יט, כ), אִם לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְסוֹבֵל כַּמָּה יִסּוּרִים לְהַעֲבִיר אֶת אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ מִשָּׁם וְאֶת סַם הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא צָרַעַת מַמְאֶרֶת, בְּכַמָּה מַחֲלוֹת וּמַכּוֹת, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בּוֹ בָּשָׂר שֶׁהוּא עָפָר, וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מב), מִשּׁוּם שֶׁהַנָּחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, עַד שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵאוֹתוֹ בָּשָׂר לֹא יָזוּז מִמֶּנּוּ. וְעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת: מַה מֵּת פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים, כָּעִנְיָן הַזֶּה עָנִי פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ ׳כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם׳ (תהלים יב, ט) - מַהוּ ׳כְּרֻם זֻלּוּת׳? אֶלָּא מִי שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים כָּעוֹרֵב, וְכַמָּה נְשִׁיכוֹת יִסּוּרִים נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [סה.] ומאן דמשקר בברית מילה, הוא משקר בחותמא דמלכא, דאיהו רשים ביה שד״י מלבר יהו״ה מלגאו, מנא לן מהאי קרא משמע (דברים ל, יב) מ״י יעל״ה לנ״ו השמימ״ה, (דף סה ע״א) רישי תיבות מיל״ה, סופי תיבות יהו״ה, ובודאי מאן דמשקר בברית מילה, אסתלק מניה יהו״ה ושד״י, ושריא עליה שטן ° דאיהו אל אחר, ° חויא שריא באתר דיהו״ה מלגאו, וסם מות שריא באתר דשד״י מלבר, ודא איהו דאמר קרא (במדבר יט, כ) ° את מקדש יהו״ה טמא וכו', אם לא תב בתיובתא, ° וסביל כמה יסורין לאעברא ההוא חויא מתמן, ולסם המות דיליה, דאיהי צרעת ממארת, בכמה מרעין ומכתשין, ° עד דלא אשתאר ביה בשרא דאיהי עפרא, ורזא דמלה ° ׳ועפר אחר יקח וטח את הבית׳ (ויקרא יד, מב), בגין דנחש עפר לחמו, עד דיתפרנס מההוא בשרא לא יזוז מניה, ועני חשוב כמת, מה מיתה אנפוי משתניין, כגוונא דא עני אנפוי משתנין, והא אוקמוהו ׳כרום זלות לבני אדם׳ (תהלים יב, ט), מאי כרום זלות, אלא מאן דאצטריך לברייתא אנפוי משתניין ככרום, ° וכמה נשוכין דיסורין נשיך ליה ההוא חויא.
התרגום: ומי שמשקר בברית מילה, הוא משקר בחותם המלך, שרשום בו שד״י מבחוץ, יהו״ה מבפנים. מנין לנו? ממקרא זה משמע, ׳מי יעלה לנו השמימה׳ (דברים ל, יב) - ראשי תבות ׳מילה׳, סופי תבות ׳יהו״ה׳. ובודאי מי שמשקר בברית מילה, מסתלק ממנו יהו״ה ושד״י, ושורה עליו שטן שהוא ׳אל אחר׳: הנחש שורה במקום של יהו״ה מבפנים, וסם המות שורה במקום של שד״י מבחוץ. וזהו שאומר הכתוב ׳את מקדש יהו'ה טמא וגו'׳ (במדבר יט, כ), אם לא שב בתשובה. וסובל כמה יסורים להעביר את אותו הנחש משם ואת סם המות שלו, שהיא צרעת ממארת, בכמה מחלות ומכות, עד שלא נשאר בו בשר שהוא עפר, וסוד הדבר ׳ועפר אחר יקח וטח את הבית׳ (ויקרא יד, מב), משום שהנחש עפר לחמו, עד שיתפרנס מאותו בשר לא יזוז ממנו. ועני חשוב כמת: מה מת פניו משתנים, כענין הזה עני פניו משתנים, והרי בארו ׳כרם זלות לבני אדם׳ (תהלים יב, ט) - מהו ׳כרם זלות׳? אלא מי שנצרך לבריות פניו משתנים כעורב, וכמה נשיכות יסורים נושך אותו אותו הנחש.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהו אל אחר. דאסתלק קוצו של ד' דאחד דאיהו אות ברית ועיין מה שבארנו לעיל ריש תיקון כ ”א: