ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 17 (סד ע"ב)

התפלה רשם חותם חי עולמים - ובהתעוררות שלמטה מתעוררים העליונים

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 17 · דף סד ע"ב

לשון הזוהר

[סד:] ° ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ דָּא צְלוֹתָא, דְבָהּ אִיהוּ חָקִיק וְרָשִׁים חַ״י עָלְמִין, בְּתַמְנֵי סְרֵי בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וְדָא אִיהוּ רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא ° בְּפִתְקָא, דְּאִיהִי צְלוֹתָא, גְלִיפוּ דְאַתְוָון דְּחוֹתָמָא דָא צַדִּיק חַ״י (דף סד ע״ב) עָלְמִין, חוֹתָמָא דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע, ° ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עוֹלִים׳, בְּזִמְנָא דְאִיהוּ זוֹקֵף בְּשֵׁם סָלְקִין עִמֵּיהּ. בְּזִמְנָא דְאִיהוּ מָאִיךְ וְכוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ נָחֲתִין עִמֵּיהּ, וַדָּאי אִיהוּ ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳, ׳מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים׳, בְּזִמְנָא דְאִיהוּ קָאִים בְּדִינָא קַיְימִין כֻּלְּהוּ וּמוֹלִיפִין עֲלֵיהּ זְכוּת, וְיוֹרְדִים בְּזִמְנָא דְנְצַח בְּדִינָא וְנָחִית לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ נָחֲתִין עִמֵּיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ בְיַעֲקֹב ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה׳ (בראשית כו, ד). ° ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ דָּא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי חֲקוּקָה בְּכוּרְסַיָּיא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִּצְלוֹתָא, כָּרְסַיָּיא אִתְעַר לְעִילָא, ׳כַחוֹתָם עַל לִבֶּך׳ ° דָּא רוּחַ, דְּאִיהוּ צִיּוּרָא דְאַתְוָון דחֲקִיקָא בְּמַלְאָכַיָּא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִצְלוֹתָא, מַלְאָכַיָּא אִתְעָרוּן עִמֵּיהּ לְעִילָא, עַל זְרוֹעֶךָ דָּא נַפְשָׁא, דְאִיהִי חֲקִיקָא בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, בְּזִמְנָא דְאִתְעָרָא אִיהִי בִּצְלוֹתָא לְתַתָּא, ° אַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא מִתְעָרִין עִמָּהּ.

תרגום

׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ - זוֹ הַתְּפִלָּה, שֶׁבָּהּ חָקוּק וְרָשׁוּם ׳חַי עוֹלָמִים׳ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, וְזֶהוּ רֹשֶׁם הַחוֹתָם בַּפִּתְקָא שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. חֲקִיקַת אוֹתִיּוֹת הַחוֹתָם - זֶה ׳צַדִּיק חַי עוֹלָמִים׳, הַחוֹתָם - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהִיא קְרִיאַת שְׁמַע. ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים׳ - בְּעֵת שֶׁהוּא זוֹקֵף בְּ ׳שְׁמַע׳, עוֹלִים עִמּוֹ. בְּעֵת שֶׁהוּא שָׁח וְכוֹרֵעַ בְּ ׳בָּרוּךְ׳, יוֹרְדִים עִמּוֹ. וַדַּאי הוּא ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳: ׳מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים׳ - בְּעֵת שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּדִין, עוֹמְדִים כֻּלָּם וּמְלַמְּדִים עָלָיו זְכוּת. וְ ׳יוֹרְדִים׳ - בְּעֵת שֶׁמְּנַצֵּחַ בַּדִּין וְיוֹרֵד לְמַטָּה, כֻּלָּם יוֹרְדִים עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בְּיַעֲקֹב ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה׳ (בראשית כו, ד). ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַחֲקוּקָה בַּכִּסֵּא, בְּעֵת שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת לְמַטָּה בַּתְּפִלָּה, הַכִּסֵּא מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. ׳כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳ - זֶה הָרוּחַ, שֶׁהוּא צִיּוּר הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקוֹת בַּמַּלְאָכִים, בְּעֵת שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת לְמַטָּה בַּתְּפִלָּה, הַמַּלְאָכִים מִתְעוֹרְרִים עִמָּהּ לְמַעְלָה. ׳עַל זְרוֹעֶךָ׳ - זוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא חֲקוּקָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, בְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת הִיא בַּתְּפִלָּה לְמַטָּה, אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרוֹת עִמָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [סד:] ° ׳שימני כחותם׳ דא צלותא, דבה איהו חקיק ורשים ח״י עלמין, בתמני סרי ברכאן דצלותא, ודא איהו רשימו דחותמא ° בפתקא, דאיהי צלותא, גליפו דאתוון דחותמא דא צדיק ח״י (דף סד ע״ב) עלמין, חותמא דא עמודא דאמצעיתא, דאיהי קריאת שמע, ° ׳והנה מלאכי אלהי״ם עולים׳, בזמנא דאיהו זוקף בשם סלקין עמיה. בזמנא דאיהו מאיך וכורע בברוך נחתין עמיה, ודאי איהו ׳והנה מלאכי אלהי״ם עלים וירדים בו׳, ׳מלאכי אלהי״ם עלים׳, בזמנא דאיהו קאים בדינא קיימין כלהו ומוליפין עליה זכות, ויורדים בזמנא דנצח בדינא ונחית לתתא, כלהו נחתין עמיה, כמה דאוקמוהו ביעקב ׳אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה׳ (בראשית כו, ד). ° ׳שימני כחותם׳ דא נשמתא דאיהי חקוקה בכורסייא, בזמנא דאיהי אתערא לתתא בצלותא, כרסייא אתער לעילא, ׳כחותם על לבך׳ ° דא רוח, דאיהו ציורא דאתוון דחקיקא במלאכיא, בזמנא דאיהי אתערא לתתא בצלותא, מלאכיא אתערון עמיה לעילא, על זרועך דא נפשא, דאיהי חקיקא בארבע סטרין דעלמא, בזמנא דאתערא איהי בצלותא לתתא, ° ארבע סטרין דעלמא מתערין עמה.

התרגום: ׳שימני כחותם׳ - זו התפלה, שבה חקוק ורשום ׳חי עולמים׳ בשמונה עשרה ברכות התפלה, וזהו רשם החותם בפתקא שהיא התפלה. חקיקת אותיות החותם - זה ׳צדיק חי עולמים׳, החותם - זה עמודא דאמצעיתא, שהיא קריאת שמע. ׳והנה מלאכי אלהי״ם עלים׳ - בעת שהוא זוקף ב ׳שמע׳, עולים עמו. בעת שהוא שח וכורע ב ׳ברוך׳, יורדים עמו. ודאי הוא ׳והנה מלאכי אלהי״ם עלים וירדים בו׳: ׳מלאכי אלהי״ם עלים׳ - בעת שהוא עומד בדין, עומדים כלם ומלמדים עליו זכות. ו ׳יורדים׳ - בעת שמנצח בדין ויורד למטה, כלם יורדים עמו, כמו שבארו ביעקב ׳אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה׳ (בראשית כו, ד). ׳שימני כחותם׳ - זו הנשמה החקוקה בכסא, בעת שהיא מתעוררת למטה בתפלה, הכסא מתעורר למעלה. ׳כחותם על לבך׳ - זה הרוח, שהוא ציור האותיות החקוקות במלאכים, בעת שהיא מתעוררת למטה בתפלה, המלאכים מתעוררים עמה למעלה. ׳על זרועך׳ - זו הנפש, שהיא חקוקה בארבע רוחות העולם, בעת שמתעוררת היא בתפלה למטה, ארבע רוחות העולם מתעוררות עמה.

מן המפרשים

אור יקר: ודא איהו רשימו, ירצה הבחינה. האמצעית דבה עסקינן שהיא עלולה מן הראשונה דהיינו חותמא, ולכך תקרא זו רשימו דחותמא, והג׳ למטה אמר בפתקא שענין הפתקא היא חומר הסובל החותם החקוק ורושם שלו, והיינו בחינת המלכות הנקרא׳ תורה שבעל פה, וז״ש…

ביאור הגר"א: שימני כחותם דא צלותא. עד עתה פירש בב' גוונין חותם ורשימו, ועתה מפרש בג' - החותם דהוא המתכת ורשימו בחותם ורשימו על השעוה:

לכל המפרשים על פיסקה זו