אות ברית שבת ותפלין חותם טבעת המלך - והנשמה חקוקה בכסא
תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 16 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם דָּא אוֹת בְּרִית מִילָה, וְאוֹת דְּיֹמִין טָבִין, דְּאִיהוּ רְשִׁימוּ דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּגַוְונָא דָא (שם ל, יב), מִ י יַ עֲלֶה לָּ נוּ הַ שָּׁמַיְמָה, רֵישֵׁי אַתְוָון (נ״א תיבין) מִילָה, וְסוֹפִי אַתְוָון יהו״ה, מָאן דְּנָטִיר הַאי רְשִׁימוּ, כְּאִלּוּ נָטִיר שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי רְשִׁימוּ, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּהַאי אִתְקְרֵי ° חוֹתָמָא דְגוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכָּא. דְּכָל בַּר נַשׁ דְּנָטִיר הַאי רְשִׁימוּ לְתַתָּא, דְאִיהוּ ׳אוֹת בְּרִית, אוֹת׳ שַׁבָּת, אוֹת תְּפִלִּין, אוֹת דְּיֹמִין טָבִין, אִיהוּ רָשִׁים וְחָקִיק לְעִילָא, וְנָהִיר לְעִילָא, וּמִנֵּיהּ מִזְדַעְזַעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו''ה נִקְרָא עָלֶיךָ׳ (שם כח, י) שֵׁם יהו״ה וַדַּאי, דָּא הַהוּא רְשִׁימוּ דְאוֹת בְּרִית מִילָה, וְאוֹת דִּתְּפִלִּין, וְאוֹת דְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר לְתַתָּא בֵּיהּ, אִתְעַבַּר ° גְּלִיפוּ דִילֵיהּ מִלְּעִילָא, בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ כָּל מְקַטְרְגִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. שִׂימֵנִי ° כַחוֹתָם דָּא נִשְׁמָתָא, דְּאִיהוּ רְשִׁימוּ דִילָהּ גְּלִיפָא לְעִילָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ בְּיַעֲקֹב, דִּיּוֹקְנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, דְּכָל נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן גְּזִירִין מִתַּמָּן, גְּלִיפוּ דִּלְהוֹן אִיהוּ חָקוּק לְעִילָא, וּרְשִׁימוּ דִלְהוֹן לְתַתָּא, וְהַהוּא גְלִיפוּ דִלְעִילָא אִיהוּ חוֹתָם, וּרְשִׁימוּ דִלְתַתָּא רְשִׁימוּ דְחוֹתָם, וּמִיָּד דִּרְשִׁימוּ דִגְלִיפוּ דְנִשְׁמָתָא אִיהוּ לְעִילָא, וּרְשִׁימוּ דִילָהּ לְתַתָּא, אִתְּמַר בָּהּ (בראשית כח, יב) וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם ׳עוֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳, סָלְקִין לְעִילָא וּמִסְתַּכְּלִין בְּדִיּוֹקְנָא דְנִשְׁמָתָא דְנַהֲרָא בְּהַהוּא גְלִיפוּ וּמִזְדַעְזַעִין מִנֵּיהּ, נָחֲתִין לְתַתָּא וּמִסְתַּכְּלִין בִּרְשִׁימוּ דְהַהוּא דִיּוֹקְנָא דִלְתַתָּא, וְחָזָאן דְּלָא אִשְׁתַּנֵּי מִדִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא וְדָחֲלִין מִנֵּיהּ.
תרגום
׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ - זוֹ אוֹת בְּרִית מִילָה, וְאוֹת שֶׁל יָמִים טוֹבִים, שֶׁהִיא רֹשֶׁם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כָּעִנְיָן הַזֶּה, ׳מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה׳ (שם ל, יב) - רָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת ׳מִילָה׳, וְסוֹפֵי הָאוֹתִיּוֹת ׳יהו״ה׳. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר רֹשֶׁם זֶה, כְּאִלּוּ שׁוֹמֵר הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּרֹשֶׁם זֶה, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה נִקְרָא חוֹתַם טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּל אָדָם הַשּׁוֹמֵר רֹשֶׁם זֶה לְמַטָּה, שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית, אוֹת שַׁבָּת, אוֹת תְּפִלִּין, אוֹת יָמִים טוֹבִים - הוּא רָשׁוּם וְחָקוּק לְמַעְלָה, וּמֵאִיר לְמַעְלָה, וּמִמֶּנּוּ מִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו''ה נִקְרָא עָלֶיךָ׳ (שם כח, י) - ׳שֵׁם יהו״ה׳ וַדַּאי, זֶה אוֹתוֹ רֹשֶׁם שֶׁל אוֹת בְּרִית מִילָה, וְאוֹת תְּפִלִּין, וְאוֹת שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים. וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר לְמַטָּה בּוֹ, מוּסָר הַחֲקִיקָה שֶׁלּוֹ מִלְּמַעְלָה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שׁוֹלְטִים עָלָיו כָּל הַמְקַטְרְגִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ - זוֹ הַנְּשָׁמָה, שֶׁרִשְׁמָהּ חָקוּק לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בְּיַעֲקֹב: דְּמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד. שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַנִּגְזָרוֹת מִשָּׁם, חֲקִיקָתָן חֲקוּקָה לְמַעְלָה, וְרִשְׁמָן לְמַטָּה, וְאוֹתָהּ חֲקִיקָה שֶׁלְּמַעְלָה הִיא חוֹתָם, וְהָרֹשֶׁם שֶׁלְּמַטָּה רֹשֶׁם הַחוֹתָם. וּמִיָּד שֶׁרֹשֶׁם חֲקִיקַת הַנְּשָׁמָה הוּא לְמַעְלָה וְרִשְׁמָהּ לְמַטָּה, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב) - עוֹלִים לְמַעְלָה וּמִסְתַּכְּלִים בִּדְמוּת הַנְּשָׁמָה הַמְּאִירָה בְּאוֹתָהּ חֲקִיקָה וּמִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנָּהּ, יוֹרְדִים לְמַטָּה וּמִסְתַּכְּלִים בְּרֹשֶׁם אוֹתָהּ דְּמוּת שֶׁלְּמַטָּה, וְרוֹאִים שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנְּתָה מִן הַדְּמוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וּפוֹחֲדִים מִמֶּנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שימני כחותם דא אות ברית מילה, ואות דימין טבין, דאיהו רשימו דשמא קדישא, כגוונא דא (שם ל, יב), מ י י עלה ל נו ה שמימה, רישי אתוון (נ״א תיבין) מילה, וסופי אתוון יהו״ה, מאן דנטיר האי רשימו, כאלו נטיר שמא קדישא, ומאן דמשקר בהאי רשימו, כאלו משקר בשמא קדישא, דהאי אתקרי ° חותמא דגושפנקא דמלכא. דכל בר נש דנטיר האי רשימו לתתא, דאיהו ׳אות ברית, אות׳ שבת, אות תפלין, אות דימין טבין, איהו רשים וחקיק לעילא, ונהיר לעילא, ומניה מזדעזעין עלאין ותתאין, כמה דאת אמר ׳וראו כל עמי הארץ כי שם יהו'ה נקרא עליך׳ (שם כח, י) שם יהו״ה ודאי, דא ההוא רשימו דאות ברית מילה, ואות דתפלין, ואות דשבת וימין טבין, ומאן דמשקר לתתא ביה, אתעבר ° גליפו דיליה מלעילא, בההוא זמנא שלטין עליה כל מקטרגין עלאין ותתאין. שימני ° כחותם דא נשמתא, דאיהו רשימו דילה גליפא לעילא, כמה דאוקמוהו ביעקב, דיוקנו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד, דכל נשמתין דאינון גזירין מתמן, גליפו דלהון איהו חקוק לעילא, ורשימו דלהון לתתא, וההוא גליפו דלעילא איהו חותם, ורשימו דלתתא רשימו דחותם, ומיד דרשימו דגליפו דנשמתא איהו לעילא, ורשימו דילה לתתא, אתמר בה (בראשית כח, יב) והנה מלאכי אלהי״ם ׳עולים וירדים בו׳, סלקין לעילא ומסתכלין בדיוקנא דנשמתא דנהרא בההוא גליפו ומזדעזעין מניה, נחתין לתתא ומסתכלין ברשימו דההוא דיוקנא דלתתא, וחזאן דלא אשתני מדיוקנא דלעילא ודחלין מניה.
התרגום: ׳שימני כחותם׳ - זו אות ברית מילה, ואות של ימים טובים, שהיא רשם השם הקדוש, כענין הזה, ׳מי יעלה לנו השמימה׳ (שם ל, יב) - ראשי האותיות ׳מילה׳, וסופי האותיות ׳יהו״ה׳. מי ששומר רשם זה, כאלו שומר השם הקדוש, ומי שמשקר ברשם זה, כאלו משקר בשם הקדוש, שזה נקרא חותם טבעת המלך. שכל אדם השומר רשם זה למטה, שהוא אות ברית, אות שבת, אות תפלין, אות ימים טובים - הוא רשום וחקוק למעלה, ומאיר למעלה, וממנו מזדעזעים עליונים ותחתונים, כמו שאתה אומר ׳וראו כל עמי הארץ כי שם יהו'ה נקרא עליך׳ (שם כח, י) - ׳שם יהו״ה׳ ודאי, זה אותו רשם של אות ברית מילה, ואות תפלין, ואות שבת וימים טובים. ומי שמשקר למטה בו, מוסר החקיקה שלו מלמעלה, ובאותה שעה שולטים עליו כל המקטרגים העליונים והתחתונים. ׳שימני כחותם׳ - זו הנשמה, שרשמה חקוק למעלה, כמו שבארו ביעקב: דמותו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד. שכל הנשמות הנגזרות משם, חקיקתן חקוקה למעלה, ורשמן למטה, ואותה חקיקה שלמעלה היא חותם, והרשם שלמטה רשם החותם. ומיד שרשם חקיקת הנשמה הוא למעלה ורשמה למטה, נאמר בה ׳והנה מלאכי אלהי״ם עלים וירדים בו׳ (בראשית כח, יב) - עולים למעלה ומסתכלים בדמות הנשמה המאירה באותה חקיקה ומזדעזעים ממנה, יורדים למטה ומסתכלים ברשם אותה דמות שלמטה, ורואים שלא השתנתה מן הדמות שלמעלה, ופוחדים ממנה.
מן המפרשים
אור יקר: שימני כחותם דא אות וכו׳, הענין לבאר ענין החותם תחלה ומיניה משתמע מאן קאמר שימני דהיינו שכינתא כאשר נבאר, והנה האותות הם ארבע׳ כדמסיק לקמיה אות תפילין ואות שבת, והנה אלו השנים הם אות בלי ספק ושייך בהו חותם, משום (ב)]ד[שבת…
ביאור הגר"א: חותמא דגושפנקא כו'. טבעת, שעשוי העטרה כעין טבעת והיא טבעת המלך והוא חותמא דגושפנקא דחתים שמים וארץ בראשי תיבות, את השמים ואת הארץ, בדעת - יחודא דהוי"ה אהי"ה, בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, והיא גימטריה גי"ד, טו"ב, שמן הטוב…