ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 15 (סד ע"א)

׳כחותם׳ ולא חותם - רשם החותם בפתקא והתפלין על הלב

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 15 · דף סד ע"א

לשון הזוהר

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סָבָא סָבָא, אֵימָא לָךְ קְרָא דְאוֹלִיפְנָא כְּגַוְונָא דָא ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳, ° שִׂימֵנִי חוֹתָם לָא כְּתִיב אֶלָּא כַחוֹתָם, אָמְרַת שְׁכִינְתָּא רִבּוֹן עָלְמִין, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, כְּהַהִיא רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דִילָךְ, דְּאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא אִשְׁתָּאַר בִּידָךְ, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ בְּפִתְקָא אִיהוּ, וּמֵהַהוּא רְשִׁימוּ מִזְדַעְזַעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כְּגַוְונָא דְמַלְכָּא דְאִיהוּ בִּשְׂרָא וּדְמָא, מַאי דְּרָשִׁים בְּפִתְקָא, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ הוּא, וְאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ אִשְׁתָּאַר, הָכִי דְחִילִין מֵרְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא, כְּאִלּוּ הֲוָה מַלְכָּא, ° עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִי הֲוָה חוֹתָמָא. ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳, וְכִי מָאן חָמָא (נ״א שוי) חוֹתָמָא עַל לִבָּא, ° אֶלָּא אִלֵּין תְּפִלִּין, דְּאִינוּן רְצוּעִין דִּלְהוֹן תַּלְיָין עַל לִבָּא, וְאִלֵּין תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וּתְפִלָּה דְיָד דְּאִיהוּ בִּשְׂמָאלָא לָקֳבֵל לִבָּא, ° וְדָא אִיהוּ ׳כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳, וְכַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, תְּפִלָּה דְיָד, ° דְּאִינוּן רְשִׁימוּ דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְאִיהוּ י' קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר, ה' וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, ו' שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וּמֵהַהוּא רְשִׁימוּ מִזְדַעְזַעִין אוּמִין דְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו״ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳ (דברים כח, י), וְהָכִי אוּקְמוּהוּ שֵׁם יהו״ה אִלֵּין תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא.

תרגום

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: זָקֵן זָקֵן, אוֹמַר לְךָ מִקְרָא שֶׁלָּמַדְתִּי כָּעִנְיָן הַזֶּה, ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳ - ׳שִׂימֵנִי חוֹתָם׳ לֹא כָּתוּב, אֶלָּא ׳כַחוֹתָם׳. אָמְרָה הַשְּׁכִינָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם, כְּאוֹתוֹ רֹשֶׁם הַחוֹתָם שֶׁלְּךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹתָם נִשְׁאָר בְּיָדְךָ, רִשְׁמוֹ בַּפִּתְקָא הוּא, וּמֵאוֹתוֹ רֹשֶׁם מִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. כְּעִנְיַן מֶלֶךְ שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, מַה שֶּׁרָשׁוּם בַּפִּתְקָא הוּא רִשְׁמוֹ שֶׁל הַחוֹתָם שֶׁבְּיָדוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹתָם נִשְׁאָר בְּיָדוֹ, כָּךְ פּוֹחֲדִים מֵרֹשֶׁם הַחוֹתָם כְּאִלּוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה הַחוֹתָם. ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳ - וְכִי מִי רָאָה חוֹתָם עַל הַלֵּב? אֶלָּא אֵלּוּ הַתְּפִלִּין, שֶׁרְצוּעוֹתֵיהֶן תְּלוּיוֹת עַל הַלֵּב, וְאֵלֶּה תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וּתְפִלָּה שֶׁל יָד שֶׁהִיא בַּשְּׂמֹאל כְּנֶגֶד הַלֵּב, וְזֶהוּ ׳כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳. וְ ׳כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ׳ - תְּפִלָּה שֶׁל יָד, שֶׁהֵן רֹשֶׁם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ: י' - ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳, ה' ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ׳, ו' - ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, ה' ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳. וּמֵאוֹתוֹ רֹשֶׁם מִזְדַּעְזְעוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו''ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳ (דברים כח, י), וְכָךְ בֵּאֲרוּ: ׳שֵׁם יהו''ה׳ - אֵלֶּה תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם רבי שמעון ואמר, סבא סבא, אימא לך קרא דאוליפנא כגוונא דא ׳שימני כחותם על לבך׳, ° שימני חותם לא כתיב אלא כחותם, אמרת שכינתא רבון עלמין, שימני כחותם, כההיא רשימו דחותמא דילך, דאף על גב דחותמא אשתאר בידך, רשימו דיליה בפתקא איהו, ומההוא רשימו מזדעזעין עלאין ותתאין, כגוונא דמלכא דאיהו בשרא ודמא, מאי דרשים בפתקא, רשימו דיליה דחותמא בידיה הוא, ואף על גב דחותמא בידיה אשתאר, הכי דחילין מרשימו דחותמא, כאלו הוה מלכא, ° על אחת כמה וכמה אי הוה חותמא. ׳שימני כחותם על לבך׳, וכי מאן חמא (נ״א שוי) חותמא על לבא, ° אלא אלין תפלין, דאינון רצועין דלהון תליין על לבא, ואלין תפלין דרישא, ותפלה דיד דאיהו בשמאלא לקבל לבא, ° ודא איהו ׳כחותם על לבך׳, וכחותם על זרועך, תפלה דיד, ° דאינון רשימו דשמא קדישא, דאיהו י' קדש לי כל בכור, ה' והיה כי יביאך, ו' שמע ישראל, ה' והיה אם שמוע, ומההוא רשימו מזדעזעין אומין דעלמא, הדא הוא דכתיב ׳וראו כל עמי הארץ כי שם יהו״ה נקרא עליך ויראו ממך׳ (דברים כח, י), והכי אוקמוהו שם יהו״ה אלין תפלין דרישא.

התרגום: קם רבי שמעון ואמר: זקן זקן, אומר לך מקרא שלמדתי כענין הזה, ׳שימני כחותם על לבך׳ - ׳שימני חותם׳ לא כתוב, אלא ׳כחותם׳. אמרה השכינה: רבונו של עולם, שימני כחותם, כאותו רשם החותם שלך, שאף על פי שהחותם נשאר בידך, רשמו בפתקא הוא, ומאותו רשם מזדעזעים עליונים ותחתונים. כענין מלך שהוא בשר ודם, מה שרשום בפתקא הוא רשמו של החותם שבידו, ואף על פי שהחותם נשאר בידו, כך פוחדים מרשם החותם כאלו היה המלך עצמו, על אחת כמה וכמה אלו היה החותם. ׳שימני כחותם על לבך׳ - וכי מי ראה חותם על הלב? אלא אלו התפלין, שרצועותיהן תלויות על הלב, ואלה תפלין של ראש, ותפלה של יד שהיא בשמאל כנגד הלב, וזהו ׳כחותם על לבך׳. ו ׳כחותם על זרועך׳ - תפלה של יד, שהן רשם השם הקדוש: י' - ׳קדש לי כל בכור׳, ה' ׳והיה כי יביאך׳, ו' - ׳שמע ישראל׳, ה' ׳והיה אם שמע׳. ומאותו רשם מזדעזעות אמות העולם, זהו שכתוב ׳וראו כל עמי הארץ כי שם יהו'ה נקרא עליך ויראו ממך׳ (דברים כח, י), וכך בארו: ׳שם יהו'ה׳ - אלה תפלין של ראש.

מן המפרשים

אור יקר: ה' והיה אם שמוע מלכות נטייתה לצד הדין .גבורה כגבורה עצמה, נמצאו ארבע פרשיות סוד ארבע אותיות דהיינו יהו״ה ולא כמציאותם במקומם כמשמען, -,אלא סודם בסוד ארבע מוחין עילאין שהם -בחכמה יונקין ממוחי עלאי דאריך, ולכך הנחתן ברהיטי.…

ביאור הגר"א: שימני חותם לא כו'. דחותם עצמו הוא עמודא דאמצעיתא, וכחותם - הוא החתום בשעוה דהוא כחותם וכמו שאומר למטה כחותם דא צלותא כו' חותמא דא עמודא דאמצעיתא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו