ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 94 (מט ע"א)

שינוי מעשה שינוי השם ושינוי מקום בשבת - ושבת אחת כהלכתה נגאלים

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 94 · דף מט ע"א

לשון הזוהר

שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, דְאִם הֲוָה רָגִיל לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא בְּחוֹל, לָא יַעֲבֵיד בְּשַׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כ, ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וכו', שִׁנּוּי הַשֵּׁם לְכָל יוֹמָא קָארֵי לֵיהּ מַעֲשֶׂה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מו, א), וּלְיוֹם הַשְּׁבִיעִי קָארֵי לֵיהּ שַׁבָּת, דְּאִיהוּ הַשְׁבָּתַת מַעֲשֶׂה, ° בִּיטוּלָא דְעוֹבָדָא, שִׁנּוּי מָקוֹם, אִם הוּא רָגִיל לְאוֹקָדָא נוּרָא בְחוֹלָא, דְּיִשְׁנֵי וְלָא יוֹקִיד לֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שם לה, ג). (ס"א וְעוֹד אִית שִׁינּוּי, דְּצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מֵעַבְדָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, דְלָא יְהוֹן שָׁוִין, דְּמַטְרוֹנִיתָא אִיהִי מְקוֹמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ׳ (אסתר ב, ט), בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִשְׁתַּנֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִיּוֹמָא דְחוֹל דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ עַבְדָּא דְמַלְכָּא.) וְעוֹד מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם מוֹשַׁב דְּבַר נַשׁ אִיהוּ מָקוֹם דִּילֵיהּ, וְעוֹד שִׁנּוּי מָקוֹם, לְתַקְנָא בֵיתָא בְּשַׁבַּתָּא תוֹסֶפֶת מִבַּחוֹל, וְעוֹד שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה אִם הוּא עָצִיב בְּחוֹלָא, דִּיְהֵא חָדֵי בְּשַׁבַּתָּא, וְאִם אִית לֵיהּ קְטָטָה בְחוֹלָא עִם בַּר נַשׁ אוֹ עִם אִתְּתֵיהּ, דִּיְהֵא לֵיהּ שְׁלָמָא עִמָּהּ בְּשַׁבַּתָּא, ° וּבְדָא ° לֵית רְשׁוּ לְקָרְבָא לְסַם הַמָּוְת חֲלָלָה, וּלְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר חִלּוּל שַׁבָּת, (לית לון רשו לקרבא), וּבְגִין דָּא אָמְרוּ קַדְמָאֵי, אִם יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּימִין שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ (נ״א שתי שבתות כהלכתן), ° מִיָּד הֲווֹ נִגְאָלִין.

תרגום

שינוי מעשה - שאם היה רגיל לעשות מלאכה בחול, לא יעשה בשבת, זהו שכתוב (שם כ, ט) 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד' וכו', שינוי השם - לכל יום קורא לו 'מעשה', כמו שנאמר ' ׳שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מו, א) ', וליום השביעי קורא לו 'שבת', שהוא השבתת המעשה, ביטול המלאכה. שינוי מקום - אם הוא רגיל להדליק אש בחול, שישנה ולא ידליק אותה בשבת, זהו שכתוב ' ׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שם לה, ג) '. (נוסח אחר: ועוד יש שינוי, שצריך לשנות מהעבד למטרוניתא, שלא יהיו שווים, שהמטרוניתא היא מקומו של הקב"ה - צריך לשנות למלך, זהו שכתוב ' ׳וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ׳ (אסתר ב, ט) ' - ביום השבת, שמשתנה יום השבת מיום החול שבו שולט עבד המלך.) ועוד, 'מושבתיכם' - מושבו של אדם הוא מקומו, ועוד שינוי מקום - לתקן את הבית בשבת תוספת מן החול, ועוד שינוי מעשה - אם הוא עצוב בחול, שיהיה שמח בשבת, ואם יש לו קטטה בחול עם אדם או עם אשתו, שיהיה לו שלום עמה בשבת. ובזה אין רשות להתקרב לסם המוות החלל, ולבעלה שהוא אל אחר - חילול שבת, (אין להם רשות להתקרב), ומשום כך אמרו הראשונים: אילו היו ישראל מקיימים שבת אחת כהלכתה (נוסח אחר: שתי שבתות כהלכתן), מיד היו נגאלים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שנוי מעשה, דאם הוה רגיל למעבד עובדא בחול, לא יעביד בשבת, הדא הוא דכתיב (שם כ, ט) ששת ימים תעבוד וכו', שנוי השם לכל יומא קארי ליה מעשה, כמה דאת אמר ׳ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מו, א), וליום השביעי קארי ליה שבת, דאיהו השבתת מעשה, ° ביטולא דעובדא, שנוי מקום, אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא, דישני ולא יוקיד ליה בשבתא, הדא הוא דכתיב ׳לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת׳ (שם לה, ג). (ס"א ועוד אית שינוי, דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא, דלא יהון שוין, דמטרוניתא איהי מקומו דקודשא בריך הוא, צריך לשנות למלכא, הדא הוא דכתיב ׳וישנה ואת נערותיה׳ (אסתר ב, ט), ביום השבת, דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול דשלטא ביה עבדא דמלכא.) ועוד מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה, ועוד שנוי מקום, לתקנא ביתא בשבתא תוספת מבחול, ועוד שנוי מעשה אם הוא עציב בחולא, דיהא חדי בשבתא, ואם אית ליה קטטה בחולא עם בר נש או עם אתתיה, דיהא ליה שלמא עמה בשבתא, ° ובדא ° לית רשו לקרבא לסם המות חללה, ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת, (לית לון רשו לקרבא), ובגין דא אמרו קדמאי, אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה (נ״א שתי שבתות כהלכתן), ° מיד הוו נגאלין.

התרגום: שינוי מעשה - שאם היה רגיל לעשות מלאכה בחול, לא יעשה בשבת, זהו שכתוב (שם כ, ט) 'ששת ימים תעבד' וכו', שינוי השם - לכל יום קורא לו 'מעשה', כמו שנאמר ' ׳ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מו, א) ', וליום השביעי קורא לו 'שבת', שהוא השבתת המעשה, ביטול המלאכה. שינוי מקום - אם הוא רגיל להדליק אש בחול, שישנה ולא ידליק אותה בשבת, זהו שכתוב ' ׳לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׳ (שם לה, ג) '. (נוסח אחר: ועוד יש שינוי, שצריך לשנות מהעבד למטרוניתא, שלא יהיו שווים, שהמטרוניתא היא מקומו של הקב"ה - צריך לשנות למלך, זהו שכתוב ' ׳וישנה ואת נערותיה׳ (אסתר ב, ט) ' - ביום השבת, שמשתנה יום השבת מיום החול שבו שולט עבד המלך.) ועוד, 'מושבתיכם' - מושבו של אדם הוא מקומו, ועוד שינוי מקום - לתקן את הבית בשבת תוספת מן החול, ועוד שינוי מעשה - אם הוא עצוב בחול, שיהיה שמח בשבת, ואם יש לו קטטה בחול עם אדם או עם אשתו, שיהיה לו שלום עמה בשבת. ובזה אין רשות להתקרב לסם המוות החלל, ולבעלה שהוא אל אחר - חילול שבת, (אין להם רשות להתקרב), ומשום כך אמרו הראשונים: אילו היו ישראל מקיימים שבת אחת כהלכתה (נוסח אחר: שתי שבתות כהלכתן), מיד היו נגאלים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ודא איהו שינוי מקום כו'. דשלשה שינויים אלו צריכין להיות כמו שאמרו ( ר"ה טז ע"ב ) דשלשה דברים אלו מקרעין גזר דין כו', וכן הוא בגלגולא, ועיין לקמן תיקון ס ”ט בארוכה הרבה, ומקום הוא בהוי"ה בהיכל קדשו, ושם הוא בעמודא דאמצעיתא ושמו…

אור יקר: ששת ימים תעבוד וכו׳, ירצה ששת ימי החול תעבוד עבודת עבד, בו ממש יהיו כל ההשפעות, והיינו.

לכל המפרשים על פיסקה זו