אחור מצד הלבנה וקדם מצד עמודא דאמצעיתא - ושינוייה מפני האויב
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 93 · דף מט ע"א
לשון הזוהר
[מט.] ° וְאִתְקְרֵי (שדרה) אָחוֹר מִסִּטְרָא (דף מט ע״א) דְסִיהֲרָא, וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי קֶדֶם, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳ (תהלים קלט, ה), וּבְגָלוּתָא ° ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב, ג), מַאי אוֹיֵב דָּא סמא״ל, דְּכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים אִינוּן לְאָחוֹר, וּבְגִין דְּלָא יִסְתַּכְּלוּן בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, שַׁוִּי לָהּ בִּימִינָא, וּבְגִין דָּא אָסוּר לְצַלָּאָה לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, בְּגִין דְּתַמָּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְתַמָּן סַם הַמָּוְת שַׁבְּתַא״י, וּבְגִין דַּהֲוַת בְּקַדְמֵיתָא לְמַעֲרָב וְחָזְרַת לִימִינָא, שָׁאֲלִין עֲלָהּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים שַׁבְּתַא״י אֵ״י שַׁבָּ״ת, שַׁבְּתַא״י אַתְוָון דִּילֵיהּ אֵי שַׁבָּת. ° וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁנִּי לָהּ אֲתַר וּשְׁמָא וְעוֹבָדָא, ° וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ אוֹיֵב דְּאִיהוּ סמא״ל, וְדָא אִיהוּ ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳ וכו', אִם זַכָּאָן לְנָטְרָא שַׁבָּת, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מִיּוֹמִין דְּחוֹלָא בִּלְבוּשִׁין וּמֵיכְלִין דְּאִינוּן עֹנֶג שַׁבָּת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל תְּרֵי סְעוּדוֹת בְּיוֹמָא דְחוֹלָא, בְּשַׁבָּת אָכִיל תְּלַת, דִּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם׳ (שמות טז, כה) ׳לַיהו״ה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאוּהוּ בַּשָּׁדֶה׳, וּבְכֹלָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל בְּיוֹמָא דְחוֹלָא נַהֲמָא וְחַמְרָא, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׂרָא, דָא תוֹסֶפֶת שַׁבָּת.
תרגום
[ מט. ] ונקראת (השדרה) 'אחור' מצד (דף מט ע"א) הלבנה, ומצד עמוד האמצע נקראת 'קדם', וסוד הדבר ' ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳ (תהלים קלט, ה) ', ובגלות ' ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב, ג) ' - מהו 'אויב'? זה סמאל, שכל האלהים האחרים הם ל'אחור', ומשום שלא יסתכלו בשכינה שהיא למערב שהוא 'אחור', שם אותה בימין, ומשום כך אסור להתפלל למערב שהוא 'אחור', משום ששם אלהים אחרים, ושם סם המוות - שבתאי. ומשום שהיתה בראשונה למערב וחזרה לימין, שואלים עליה האלהים האחרים: שבתאי, אֵי שבת? שבתאי - אותיותיו: 'אי שבת'. וצריכים ישראל לשנות לה מקום ושם ומעשה, וזהו שינוי מקום ושינוי השם ושינוי המעשה, כדי שלא יכיר בה האויב שהוא סמאל, וזהו ' ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳ ' וכו'. אם זוכים לשמור שבת, צריך לשנותה מימי החול בבגדים ובמאכלים שהם עונג שבת: שאם היה רגיל לאכול שתי סעודות ביום חול, בשבת יאכל שלוש, שכתוב ' ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׳ (שמות טז, כה) ', ובכול צריך לעשות בשבת תוספת, שאם היה רגיל לאכול ביום חול לחם ויין, יוסיף בשבת בשר - זו תוספת שבת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מט.] ° ואתקרי (שדרה) אחור מסטרא (דף מט ע״א) דסיהרא, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקרי קדם, ורזא דמלה ׳אחור וקדם צרתני׳ (תהלים קלט, ה), ובגלותא ° ׳השיב אחור ימינו מפני אויב׳ (איכה ב, ג), מאי אויב דא סמא״ל, דכל אלהים אחרים אינון לאחור, ובגין דלא יסתכלון בשכינתא דאיהי למערב דאיהו אחור, שוי לה בימינא, ובגין דא אסור לצלאה למערב דאיהו אחור, בגין דתמן אלהים אחרים, ותמן סם המות שבתא״י, ובגין דהות בקדמיתא למערב וחזרת לימינא, שאלין עלה אלהים אחרים שבתא״י א״י שב״ת, שבתא״י אתוון דיליה אי שבת. ° וצריכין ישראל לשני לה אתר ושמא ועובדא, ° ודא איהו שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה, בגין דלא אשתמודע ביה אויב דאיהו סמא״ל, ודא איהו ׳השיב אחור ימינו׳ וכו', אם זכאן לנטרא שבת, צריך לשנויי ליה מיומין דחולא בלבושין ומיכלין דאינון ענג שבת, דאם הוה רגיל למיכל תרי סעודות ביומא דחולא, בשבת אכיל תלת, דכתיב ׳ויאמר משה אכלוהו היום, כי שבת היום׳ (שמות טז, כה) ׳ליהו״ה היום לא תמצאוהו בשדה׳, ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת, דאם הוה רגיל למיכל ביומא דחולא נהמא וחמרא, יוסיף בשבת בשרא, דא תוספת שבת.
התרגום: [ מט. ] ונקראת (השדרה) 'אחור' מצד (דף מט ע"א) הלבנה, ומצד עמוד האמצע נקראת 'קדם', וסוד הדבר ' ׳אחור וקדם צרתני׳ (תהלים קלט, ה) ', ובגלות ' ׳השיב אחור ימינו מפני אויב׳ (איכה ב, ג) ' - מהו 'אויב'? זה סמאל, שכל האלהים האחרים הם ל'אחור', ומשום שלא יסתכלו בשכינה שהיא למערב שהוא 'אחור', שם אותה בימין, ומשום כך אסור להתפלל למערב שהוא 'אחור', משום ששם אלהים אחרים, ושם סם המוות - שבתאי. ומשום שהיתה בראשונה למערב וחזרה לימין, שואלים עליה האלהים האחרים: שבתאי, אי שבת? שבתאי - אותיותיו: 'אי שבת'. וצריכים ישראל לשנות לה מקום ושם ומעשה, וזהו שינוי מקום ושינוי השם ושינוי המעשה, כדי שלא יכיר בה האויב שהוא סמאל, וזהו ' ׳השיב אחור ימינו׳ ' וכו'. אם זוכים לשמור שבת, צריך לשנותה מימי החול בבגדים ובמאכלים שהם עונג שבת: שאם היה רגיל לאכול שתי סעודות ביום חול, בשבת יאכל שלוש, שכתוב ' ׳ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׳ (שמות טז, כה) ', ובכול צריך לעשות בשבת תוספת, שאם היה רגיל לאכול ביום חול לחם ויין, יוסיף בשבת בשר - זו תוספת שבת.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מסטרא דגופא ואתקרי אחור כו'. ולא גרסינן שדרה, ורוצה לומר דהיא (שדרה כו'. רוצה לומר שכינתא נקראת שדרה וכן) אתקריאת אחור מסטרא דילה, וכל מה שאומר למטה בהגהה אינו ענין לכאן ושייך למקום אחר, ולפי שאמר כאן לקבל ח"י חוליין דשדרה אמר…
אור יקר: יהו״ה היו״ה שניהם למעלה מאות ר והא׳ והא׳ היא ראש, לזה ברישא דנקודה עילאה איהי רישא דהיינו ראש לאות ו, והשנית היא מיוחדת עמו בחינת קשר י עם ו באות אלף. וכן הם שתי נקודות למטה הוי״ה הוה״י שהם שתי יודין למטה מאלף, לזה אמר ובנקודה…