עטרה בראש הצדיקים בשמחת תורה - והאתרוג הדומה ללב שלם בפיטמתו
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 90 · דף מח ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה שַׁוְיָין (נ״א שריא) עֲטָרָה בְרֵישׁ כָּל צַדִּיק לְעִילָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שיר ג יא) ׳בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳, בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ׳וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְהָכִי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְעַטְרָא בְּכֹלָּא (נ״א כלהו) בַעֲטָרָא עַל רֵישַׁיְיהוּ בְּיוֹמָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה. ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עִץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים׳ וכו' (ויקרא כג מ), אֶתְרוֹג אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדַמְיָא לְלִבָּא דְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, וּבְגִין כַּךְ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְנָטְלָא אֶתְרוֹג בִּידָא שְׂמָאלָא וּצְרִיכָא לְמֶהֱוִי אֶתְרוֹג דְּדַמְיָא לְלִבָּא שְׁלֵימָא בִּפְטוֹמֶת דִּילָהּ, בְּגִין הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית כה כז) ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳, לְמֶהֱוִי שְׁלֵימָא עִמֵּיהּ, וּכְמָה דְלֵית פְּסוּל בְּיַעֲקֹב דִּלְעִילָא, כֵּן צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא פְסוּל בְּאֶתְרוֹג, לְקַיְימָא קְרָא (שיר ד ז) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳, וְאִם הִיא יְרוֹקָא הִיא מְשׁוּבַּחַת יַתִּיר, כְּדִיּוֹקְנָא דַהֲוַת אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ (אסתר ה א) ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳.
תרגום
באותה שעה של שמחת תורה שמים (נוסח אחר: שורה) עטרה בראש כל צדיק למעלה, כמו שנאמר (שיר ג יא) ' ׳בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ ' - 'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ' זו שכינה תחתונה, ' ׳וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ ' זו שכינה עליונה. וכך צריכים ישראל להתעטר בכול (נוסח אחר: כולם) בעטרה על ראשם ביום שמחת תורה. ' ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים׳ ' וכו' (ויקרא כג, מ): אתרוג היא שכינה תחתונה, ודומה ללב שהוא לשמאל שהוא גבורה, ומשום כך צריך אדם ליטול אתרוג ביד שמאל, וצריך שיהיה האתרוג הדומה ללב שלם בפיטמתו, בגלל אותו שנאמר בו ' ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) ' - להיות שלם עמו, וכשם שאין פסול ביעקב שלמעלה, כך צריך שלא יהיה פסול באתרוג, לקיים הכתוב (שיר ד ז) ' ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳ ', ואם היא ירוקה - היא משובחת יותר, כדוגמת אסתר שהיתה ירקרקת, שנאמר בה ' ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ (אסתר ה, א) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההוא זמנא דשמחת תורה שויין (נ״א שריא) עטרה בריש כל צדיק לעילא, כמה דאת אמר (שיר ג יא) ׳בעטרה שעטרה לו אמו, ביום חתונתו וביום שמחת לבו׳, ביום חתונתו דא שכינתא תתאה, ׳וביום שמחת לבו׳ דא שכינתא עלאה, והכי צריכין ישראל לאתעטרא בכלא (נ״א כלהו) בעטרא על רישייהו ביומא דשמחת תורה. ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים׳ וכו' (ויקרא כג מ), אתרוג איהי שכינתא תתאה, ודמיא ללבא דאיהו לשמאלא דאיהו גבורה, ובגין כך צריך בר נש לנטלא אתרוג בידא שמאלא וצריכא למהוי אתרוג דדמיא ללבא שלימא בפטומת דילה, בגין ההוא דאתמר ביה (בראשית כה כז) ׳ויעקב איש תם׳, למהוי שלימא עמיה, וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא, כן צריך דלא יהא פסול באתרוג, לקיימא קרא (שיר ד ז) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳, ואם היא ירוקא היא משובחת יתיר, כדיוקנא דהות אסתר ירקרקת, דאתמר בה (אסתר ה א) ׳ותלבש אסתר מלכות׳.
התרגום: באותה שעה של שמחת תורה שמים (נוסח אחר: שורה) עטרה בראש כל צדיק למעלה, כמו שנאמר (שיר ג יא) ' ׳בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׳ ' - 'ביום חתנתו' זו שכינה תחתונה, ' ׳וביום שמחת לבו׳ ' זו שכינה עליונה. וכך צריכים ישראל להתעטר בכול (נוסח אחר: כולם) בעטרה על ראשם ביום שמחת תורה. ' ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים׳ ' וכו' (ויקרא כג, מ): אתרוג היא שכינה תחתונה, ודומה ללב שהוא לשמאל שהוא גבורה, ומשום כך צריך אדם ליטול אתרוג ביד שמאל, וצריך שיהיה האתרוג הדומה ללב שלם בפיטמתו, בגלל אותו שנאמר בו ' ׳ויעקב איש תם׳ (בראשית כה, כז) ' - להיות שלם עמו, וכשם שאין פסול ביעקב שלמעלה, כך צריך שלא יהיה פסול באתרוג, לקיים הכתוב (שיר ד ז) ' ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳ ', ואם היא ירוקה - היא משובחת יותר, כדוגמת אסתר שהיתה ירקרקת, שנאמר בה ' ׳ותלבש אסתר מלכות׳ (אסתר ה, א) '.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שויין עטרה. דהוא מאימא כמו שמפרש והולך בעטרה שעטרה כו':