׳מלא שבוע זאת׳ - והסוכה חיבור שני השמות כ"ו ה"ס
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 89 · דף מח ע"ב
לשון הזוהר
מַתַּן תּוֹרָה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° וַעֲלָהּ אִתְּמַר יִשְׂמַח מֹשֶׂה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, בְּגִין דְּאִיהִי דוּגְמָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְעוֹד שָׁבוּעוֹת עַל שֵׁם ׳מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת׳ (בראשית כט, כז), ° ׳מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת׳ דָּא שְׁכִינְתָּא ° עִלָּאָה מַלֵּא ה' מַלֵּא י"ה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כִּי יָד עַל׳ (שמות יז, טז) כֵּ״ס י״הּ, ׳וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת׳ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה ה' זְעִירָא, ° מַלֵּא דְכֹלָּא עִלָּאָה ° וְתַתָּאָה דָא ו', אִיהוּ מַלֵּא י״ה לְעִילָא, דְּאִיהִי מְלֵיאָ״ה אלהי״ם, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳ (רות א, כא), מְלֵאָה הָלַכְתִּי לְטוּרָא דְסִינַי, וּבְגָלוּתָא רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יהו״ה (שם) וְאִיהוּ מָלֵא ה', וּבָהּ (נ״א וביה) ° ׳מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׳ (תהלים קד, כד). ° וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי סוּכָּ״ה, כ״ו ה״ס, דְּאִיהִי יהו״ה אדנ״י, כְּלִילָא מִתְּרֵין שְׁמָהָן, סוּכָּה חִבּוּרָא דְתַרְוַיְהוּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה״י, בְּגִין דְּאִיהִי כַּלָּה דִילֵיהּ, וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע כְּלָלָא דְשֶׁבַע יְמֵי סוּכָּה, וְכַד נָטְלָא מֵאִימָּא עִלָּאָה ° דְאִיהִי שִׂמְחַת תּוֹרָה ° שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְאִיהִי חוּפָּה דִילֵיהּ, אִתְקְרִיאַת שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת.
תרגום
מתן תורה זו שכינה תחתונה, ועליה נאמר 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', משום שהיא דוגמת עמוד האמצע. ועוד, 'שבועות' על שם ' ׳מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת׳ (בראשית כט, כז) ' - ' ׳מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת׳ ' זו שכינה עליונה, 'מלא ה'', 'מלא י"ה', שנאמר בה ' ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טז) ', ' ׳וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת׳ ' זו שכינה תחתונה, ה' זעירה, 'מלא' של הכול - עליונה ותחתונה - זה ו', שהוא מלא י"ה למעלה, שהיא 'מלֵאָה אלהי"ם', ועליה נאמר ' ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳ (רות א, כא) ' - מלאה הלכתי להר סיני, ובגלות 'רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה' (שם), והוא 'מלא ה'', ובה (נוסח אחר: ובו) ' ׳מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׳ (תהלים קד, כד) '. ושכינה תחתונה היא 'סוכה' - כ"ו ה"ס, שהיא יהו"ה אדנ"י, כלולה משני שמות, 'סוכה' - חיבור שניהם, כדוגמה זו: יאהדונה"י, משום שהיא כלתו, והיא 'בת שבע' - כלל שבעת ימי סוכה, וכשנוטלת מאימא עליונה שהיא שמחת תורה, שמחת בית השואבה - היא חופתו, נקראת 'שמיני חג עצרת'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מתן תורה דא שכינתא תתאה, ° ועלה אתמר ישמח משה במתנת חלקו, בגין דאיהי דוגמא דעמודא דאמצעיתא, ° ועוד שבועות על שם ׳מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת׳ (בראשית כט, כז), ° ׳מלא שבוע זאת׳ דא שכינתא ° עלאה מלא ה' מלא י"ה, דאתמר ביה ׳כי יד על׳ (שמות יז, טז) כ״ס י״ה, ׳ונתנה לך גם את זאת׳ דא שכינתא תתאה ה' זעירא, ° מלא דכלא עלאה ° ותתאה דא ו', איהו מלא י״ה לעילא, דאיהי מליא״ה אלהי״ם, ועלה אתמר ׳אני מלאה הלכתי׳ (רות א, כא), מלאה הלכתי לטורא דסיני, ובגלותא ריקם השיבני יהו״ה (שם) ואיהו מלא ה', ובה (נ״א וביה) ° ׳מלאה הארץ קנינך׳ (תהלים קד, כד). ° ושכינתא תתאה איהי סוכ״ה, כ״ו ה״ס, דאיהי יהו״ה אדנ״י, כלילא מתרין שמהן, סוכה חבורא דתרויהו כגוונא דא יאהדונה״י, בגין דאיהי כלה דיליה, ואיהי בת שבע כללא דשבע ימי סוכה, וכד נטלא מאימא עלאה ° דאיהי שמחת תורה ° שמחת בית השואבה, ואיהי חופה דיליה, אתקריאת שמיני חג עצרת.
התרגום: מתן תורה זו שכינה תחתונה, ועליה נאמר 'ישמח משה במתנת חלקו', משום שהיא דוגמת עמוד האמצע. ועוד, 'שבועות' על שם ' ׳מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת׳ (בראשית כט, כז) ' - ' ׳מלא שבע זאת׳ ' זו שכינה עליונה, 'מלא ה', 'מלא י"ה', שנאמר בה ' ׳כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טז) ', ' ׳ונתנה לך גם את זאת׳ ' זו שכינה תחתונה, ה' זעירה, 'מלא' של הכול - עליונה ותחתונה - זה ו', שהוא מלא י"ה למעלה, שהיא 'מלאה אלהי"ם', ועליה נאמר ' ׳אני מלאה הלכתי׳ (רות א, כא) ' - מלאה הלכתי להר סיני, ובגלות 'ריקם השיבני יהוה' (שם), והוא 'מלא ה', ובה (נוסח אחר: ובו) ' ׳מלאה הארץ קנינך׳ (תהלים קד, כד) '. ושכינה תחתונה היא 'סוכה' - כ"ו ה"ס, שהיא יהו"ה אדנ"י, כלולה משני שמות, 'סוכה' - חיבור שניהם, כדוגמה זו: יאהדונה"י, משום שהיא כלתו, והיא 'בת שבע' - כלל שבעת ימי סוכה, וכשנוטלת מאימא עליונה שהיא שמחת תורה, שמחת בית השואבה - היא חופתו, נקראת 'שמיני חג עצרת'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועלה אתמר ישמח כו'. מסטרא דשכינה עלאה דהיא נקראת בכל השמהן דלעילא דכלולה מכולם כנ"ל וזה שאומר לקמן נ"ו ב' ועלה אתמר ישמח משה כו'. וכן למעלה ל' א':