שבע שבתות וארבעים ותשע אותיות שמע - וביום החמשים מתן תורה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 88 · דף מח ע"ב
לשון הזוהר
[מח:] וְאִיהִי שָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וַדַּאי אִית בְּהוֹן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וּבְהוֹן מ״ט יוֹמִין, כְּחוּשְׁבַּן מ״ט אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע, ° דְּאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וכו', בָּרוּךְ שֵׁם וכו', בְּיוֹמָא דְחַמְשִׁין שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בָּהּ, ° וְאִתְקְרִיאַת מַתַּן תּוֹרָה, וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּחַמְשִׁין יוֹמִין דְּשָׁבוּעוֹת, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה (נ״א לבינה), בְּהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ׳, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא׳ (משלי ב, ג), (דף מח ע״ב) בְּגִין דְּאִיהִי ה' וְסָלְקָא בְּאָת י' לְחַמְשִׁין חָמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה, בְּהַהִיא דְאִתְּמַר אַל ׳תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ׳ (שם כג, כב), (ו' בן י״ה). ° וְזִמְנִין אִתְקְרִיאַת ם' סְתִימָא, ° וְאִתְּמַר בָּהּ בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, (כד לא איהי) בְּשׁוּתָּפָא דְאָת י' אִתְקְרִיאַת אַרְבָּעִים, וְאִיהִי עָלְמָא דְאָתֵי דְלֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַד סָלִיק מֹשֶׁה לְגַבָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְגוֹמֵר׳ (שמות כד, יח).
תרגום
[ מח: ] והיא שבועות מצד עמוד האמצע: שבעה שבועות ודאי יש בהם שבע שבתות, ובהם ארבעים ותשעה יום, כחשבון ארבעים ותשע אותיות קריאת שמע, שהן 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' וכו', 'בָּרוּךְ שֵׁם' וכו', ביום החמישים שורה בה שכינה עליונה, ונקראת 'מתן תורה', ועמוד האמצע הוא התורה שניתנה בחמישים ימי שבועות, ועליו נאמר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה' (נוסח אחר: לבינה), באותה שנאמר בה ' ׳כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ׳ ', ועליה נאמר ' ׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא׳ (משלי ב, ג) ', (דף מח ע"ב) משום שהיא ה' ועולה באות י' לחמישים - חמש פעמים עשר, ועליה נאמר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה', באותה שנאמר 'אַל ׳תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ׳ (שם כג, כב) ' (ו' בן י"ה). ולפעמים נקראת מ' סתומה, ונאמר בה 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה' (כשאינה) בשותפות אות י' נקראת ארבעים, והיא העולם הבא שאין בו אכילה ושתייה, וכשעלה משה אליה נאמר בו ' ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה׳ (שמות כד, יח) ' וגו'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מח:] ואיהי שבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° שבעה שבועות ודאי אית בהון שבע שבתות, ובהון מ״ט יומין, כחושבן מ״ט אתוון דקריאת שמע, ° דאינון שמע ישראל וכו', ברוך שם וכו', ביומא דחמשין שריא שכינתא עלאה בה, ° ואתקריאת מתן תורה, ועמודא דאמצעיתא איהו תורה דאתייהיבת בחמשין יומין דשבועות, ועליה אתמר בן חמשים לזקנה (נ״א לבינה), בההיא דאתמר בה ׳כי זקנה אמך׳, ועלה אתמר ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג), (דף מח ע״ב) בגין דאיהי ה' וסלקא באת י' לחמשין חמש זמנין עשר, ועלה אתמר בן חמשים לזקנה, בההיא דאתמר אל ׳תבוז כי זקנה אמך׳ (שם כג, כב), (ו' בן י״ה). ° וזמנין אתקריאת ם' סתימא, ° ואתמר בה בן ארבעים לבינה, (כד לא איהי) בשותפא דאת י' אתקריאת ארבעים, ואיהי עלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה, וכד סליק משה לגבה אתמר ביה ׳ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה וגומר׳ (שמות כד, יח).
התרגום: [ מח: ] והיא שבועות מצד עמוד האמצע: שבעה שבועות ודאי יש בהם שבע שבתות, ובהם ארבעים ותשעה יום, כחשבון ארבעים ותשע אותיות קריאת שמע, שהן 'שמע ישראל' וכו', 'ברוך שם' וכו', ביום החמישים שורה בה שכינה עליונה, ונקראת 'מתן תורה', ועמוד האמצע הוא התורה שניתנה בחמישים ימי שבועות, ועליו נאמר 'בן חמשים לזקנה' (נוסח אחר: לבינה), באותה שנאמר בה ' ׳כי זקנה אמך׳ ', ועליה נאמר ' ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג) ', (דף מח ע"ב) משום שהיא ה' ועולה באות י' לחמישים - חמש פעמים עשר, ועליה נאמר 'בן חמשים לזקנה', באותה שנאמר 'אל ׳תבוז כי זקנה אמך׳ (שם כג, כב) ' (ו' בן י"ה). ולפעמים נקראת מ' סתומה, ונאמר בה 'בן ארבעים לבינה' (כשאינה) בשותפות אות י' נקראת ארבעים, והיא העולם הבא שאין בו אכילה ושתייה, וכשעלה משה אליה נאמר בו ' ׳ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׳ (שמות כד, יח) ' וגו'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: לית שיבה כו'. פליג על בן תימא (משנה אבות ה כא) , וכן אמר למטה בן חמשים לזקנה והוא מדלג בן חמשים לעצה: