ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 9 (נג ע"א)

שבעה ימים שבעה בשבעה - והכנת כלי המלחמה לבעלי התריסים

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 9 · דף נג ע"א

לשון הזוהר

[נג.] חַיּוֹת קְטַנּוֹת אִלֵּין אַתְוָון דְאדנ״י, עִם גְּדוֹלוֹת אִינוּן אַתְוָון דְיהו״ה, דְּאִינוּן מֶרְכָּבוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, אָתוּ כֻּלְּהוּ (דף נג ע״א) חַבְרַיָּא לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח וְלָא חָזוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵי.פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַבָּא, וְהָא שֶׁבַע יַמִּים אִינוּן, וְיָם עִלָּאָה אִיהוּ עַל כֻּלְּהוּ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים לג יט) ׳כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִנָּקוּ׳, לְמָאן אִינוּן יוֹנְקִים, אָמַר לֵיהּ בְּרִי שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה אִינוּן מוּצָקוֹת, וְהָכִי אִינוּן רְקִיעִים שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי אִינוּן טוּרִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, יִשּׁוּבִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, כָּרְסְיָין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, הֵיכָלִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְרָאשִׁין דִּלְהוֹן תְּרֵין, וְרָזָא דְמִלָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְכֻלְּהוּ זָכָר וּנְקֵבָה, וּלְעִילָא חַד גָּנִיז וְטָמִיר, וְהָכִי אִינוּן שֶׁבַע כָּרְסְיָין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, שֶׁבַע הֵיכָלִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה.לִוְיָתָן דְּיַמָּא דָא צַדִּיק, רֵישָׁא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה דְאִיהִי רֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, וּתְרֵין גַּדְפוֹי וּתְרֵין קַשְׂקַשִּׂין בְּאַרְבַּע יַמִּים שִׁעוּרַיְיהוּ, שִׁעוּר דִּזְנָבָא דִילֵיהּ מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה בַּתְרָאָה, דְאִיהִי כְּלִילָא שֶׁבַע יַמִּים, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים קיט קסד) ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳.אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, הָא מָארֵי תְרִיסִין קָא נָחֲתִין מִלְּעִילָא, מְלוּבָּשִׁין שִׁרְיָין, קַשְׁתּוֹתֵיהוֹן קַשְׁתֵּי אֵשׁ, וְרוּמְחֵיהוֹן אֶשָּׁא, וְסַיְיפֵיהוֹן לֶהָבָה, כֻּלְּהוּ מָארֵי עַיְינִין, בְּוַדַּאי הָא מָארֵי תְרִיסִין בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְאִלֵּין בְּהוֹן יִתְעָרוּן לְאַגָחָא קְרָבָא לְעִילָא.וְלָא עוֹד אֶלָּא דְהָא נוּנָא רַבְרְבָא קָא אַתְיָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וַדַּאי בְּכַמָּה נוּנִין חֲיָילִין קַדִּישִׁין דְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא, כְּעַן צָרִיךְ לְפָרְשָׁא לוֹן רֶשֶׁת, לְמִיהְוִי בִרְשׁוּת דִּילָן, וּלְמָארֵי תְּרִיסִין מָאנֵי קְרָבָא, כְּעַן צָרִיךְ לְאַתְקָנָא בְקִירְטָא בְּאַבְנִין דְּקִירְטָא, בְּקַשְׁתָּא בְגִירִין דְּקַשְׁתָּא, בְּרוּמְחָא, בְּחַרְבָּא, ׳הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה׳ (תהלים לה ב), דְּאִית מָארֵי תְּרִיסִין דְּאִינוּן מַגִּיחִין בְּסוּסְוָון, וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִינוּן רַגְלִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּמַפְּקָנוּתָא דְגָלוּתָא דְמִצְרָאֵי, ׳כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳ וְגוֹמֵר (שמות יב לז).קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו״ה׳ (מיכה ו ב), מָאן רִיב, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב יהו״ה בְּגִין בְּנָהָא, אִיהִי רִיב בְּרַבִּי וְרַב (וְרַבָּן) וְרַבָּא, רִיב וַדַּאי בְּכֻלְּהוּ תַּנָּאִים וְאֱמוֹרָאִים, דְּאִיהִי מְרִיבַת בְּהוֹן בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, בְּגִין בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל שִׁית סִדְרִין.וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ישעיהו כז ה) ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳, תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְחַד בְּצַדִּיק, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם נז ט) ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב׳, דִּבְגָלוּתָא אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְאֶמָצָעִיתָא ׳מֵרָחוֹק יהו''ה נִרְאָה לִי׳ (ירמיהו לא ב), צַדִּיק קָרוֹב לָהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (משלי כז לה) ׳טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק׳.

תרגום

[ נג. ] 'חַיּוֹת קְטַנּוֹת' - אלו אותיות אדנ"י, 'עִם גְּדֹלוֹת' - הן אותיות יהו"ה, שהן מרכבות הקב"ה ושכינתו. באו כל (דף נג ע"א) החברים לנשק לו, פרח ולא ראו אותו ולא כלום. פתח רבי אלעזר ואמר: אבא, הרי שבעה ימים הם, וים העליון הוא על כולם, ועליהם נאמר ' ׳כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ׳ (דברים לג, יט) ' - למי הם יונקים? אמר לו: בני, שבעה בשבעה הם מוצקות, וכך הם הרקיעים שבעה בשבעה, וכך הם ההרים שבעה בשבעה, הישובים שבעה בשבעה, הכיסאות שבעה בשבעה, ההיכלות שבעה בשבעה, וראשיהם שניים, וסוד הדבר: שניים שניים, שבעה שבעה, וכולם זכר ונקבה, ולמעלה אחד גנוז וטמור, וכך הם שבעה כיסאות שבעה בשבעה, שבעה היכלות שבעה בשבעה. לויתן שבים - זה צדיק, שראשו הוא עמוד האמצע, מגיע עד הים השביעי שהוא ראש כולם, ושתי כנפיו ושני קשקשיו - שיעורם בארבעה ימים, שיעור זנבו מגיע עד הים השביעי האחרון, שהוא כולל שבעה ימים, שעליה נאמר ' ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳ (תהלים קיט, קסד) '. אמר רבי שמעון: בני, הנה בעלי התריסים יורדים מלמעלה, לבושים שריונות, קשתותיהם קשתות אש, ורומחיהם אש, וחרבותיהם להבה, כולם בעלי עיניים, ובוודאי הנה בעלי התריסים בבית המדרש, ואלה בהם יתעוררו לערוך מלחמה למעלה. ולא עוד אלא שהנה הדג הגדול בא - רב המנונא סבא, ודאי, עם כמה דגים חיילים קדושים של תלמידי חכמים המתרבים בים, כעת צריך לפרוש להם רשת, כדי שיהיו ברשותנו, ולבעלי התריסים כלי מלחמה, כעת צריך להכין קלעים ואבני קלע, קשת וחיצי קשת, רומח, חרב - ' ׳הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה׳ (תהלים לה, ב) ', שיש בעלי תריסים הנלחמים בסוסים, ויש אחרים שהם רגלים, שעליהם נאמר ביציאת גלות מצרים ' ׳כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳ ' וגו' (שמות יב, לז). קם רבי שמעון, פתח ואמר: ' ׳שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב׳ (מיכה ו, ב) יְהוָה', מי הוא הריב? זו השכינה, שהיא ריבו של יהו"ה בגלל בניה, היא ריב ברבי ורב (ורבן) ורבא - ריב ודאי בכל התנאים והאמוראים, שהיא מריבה בהם בשישה סדרי משנה, בגלל בעלה שהוא עמוד האמצע, הכולל שישה סדרים. ועליהם נאמר ' ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ (ישעיהו כז, ה) ' - שני שלומות: אחד בעמוד האמצע, ואחד בצדיק, שעליהם נאמר ' ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב׳ (שם נז, ט) ', שבגלות נאמר בעמוד האמצע 'מֵרָחוֹק יְהוָה נִרְאָה לִי' (ירמיהו לא, ב), וצדיק קרוב לה, ובגללו נאמר ' ׳טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק׳ (משלי כז, לה) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [נג.] חיות קטנות אלין אתוון דאדנ״י, עם גדולות אינון אתוון דיהו״ה, דאינון מרכבות דקודשא בריך הוא ושכינתיה, אתו כלהו (דף נג ע״א) חבריא לנשקא ליה, פרח ולא חזו ליה ולא מידי.פתח רבי אלעזר ואמר, אבא, והא שבע ימים אינון, וים עלאה איהו על כלהו, ועלייהו אתמר (דברים לג יט) ׳כי שפע ימים ינקו׳, למאן אינון יונקים, אמר ליה ברי שבעה בשבעה אינון מוצקות, והכי אינון רקיעים שבעה בשבעה, והכי אינון טורין שבעה בשבעה, ישובין שבעה בשבעה, כרסיין שבעה בשבעה, היכלין שבעה בשבעה, וראשין דלהון תרין, ורזא דמלה שנים שנים שבעה שבעה, וכלהו זכר ונקבה, ולעילא חד גניז וטמיר, והכי אינון שבע כרסיין שבעה בשבעה, שבע היכלין שבעה בשבעה.לויתן דימא דא צדיק, רישא דאיהו עמודא דאמצעיתא, מטי עד ימא שביעאה דאיהי רישא דכלהו, ותרין גדפוי ותרין קשקשין בארבע ימים שעורייהו, שעור דזנבא דיליה מטי עד ימא שביעאה בתראה, דאיהי כלילא שבע ימים, דעלה אתמר (תהלים קיט קסד) ׳שבע ביום הללתיך׳.אמר רבי שמעון, ברי, הא מארי תריסין קא נחתין מלעילא, מלובשין שריין, קשתותיהון קשתי אש, ורומחיהון אשא, וסייפיהון להבה, כלהו מארי עיינין, בודאי הא מארי תריסין בבי מדרשא, ואלין בהון יתערון לאגחא קרבא לעילא.ולא עוד אלא דהא נונא רברבא קא אתיא, רב המנונא סבא, ודאי בכמה נונין חיילין קדישין דתלמידי חכמים, דמתרבין בימא, כען צריך לפרשא לון רשת, למיהוי ברשות דילן, ולמארי תריסין מאני קרבא, כען צריך לאתקנא בקירטא באבנין דקירטא, בקשתא בגירין דקשתא, ברומחא, בחרבא, ׳החזק מגן וצנה׳ (תהלים לה ב), דאית מארי תריסין דאינון מגיחין בסוסוון, ואית אחרנין דאינון רגלין, דעלייהו אתמר במפקנותא דגלותא דמצראי, ׳כשש מאות אלף רגלי׳ וגומר (שמות יב לז).קם רבי שמעון פתח ואמר, ׳שמעו הרים את ריב יהו״ה׳ (מיכה ו ב), מאן ריב, דא שכינתא, דאיהי ריב יהו״ה בגין בנהא, איהי ריב ברבי ורב (ורבן) ורבא, ריב ודאי בכלהו תנאים ואמוראים, דאיהי מריבת בהון בשית סדרי משנה, בגין בעלה דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל שית סדרין.ועלייהו אתמר (ישעיהו כז ה) ׳או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי׳, תרי שלמי, חד בעמודא דאמצעיתא, וחד בצדיק, דעלייהו אתמר (שם נז ט) ׳שלום שלום לרחוק ולקרוב׳, דבגלותא אתמר בעמודא דאמצעיתא ׳מרחוק יהו'ה נראה לי׳ (ירמיהו לא ב), צדיק קרוב לה, ובגיניה אתמר (משלי כז לה) ׳טוב שכן קרוב מאח רחוק׳.

התרגום: [ נג. ] 'חיות קטנות' - אלו אותיות אדנ"י, 'עם גדלות' - הן אותיות יהו"ה, שהן מרכבות הקב"ה ושכינתו. באו כל (דף נג ע"א) החברים לנשק לו, פרח ולא ראו אותו ולא כלום. פתח רבי אלעזר ואמר: אבא, הרי שבעה ימים הם, וים העליון הוא על כולם, ועליהם נאמר ' ׳כי שפע ימים יינקו׳ (דברים לג, יט) ' - למי הם יונקים? אמר לו: בני, שבעה בשבעה הם מוצקות, וכך הם הרקיעים שבעה בשבעה, וכך הם ההרים שבעה בשבעה, הישובים שבעה בשבעה, הכיסאות שבעה בשבעה, ההיכלות שבעה בשבעה, וראשיהם שניים, וסוד הדבר: שניים שניים, שבעה שבעה, וכולם זכר ונקבה, ולמעלה אחד גנוז וטמור, וכך הם שבעה כיסאות שבעה בשבעה, שבעה היכלות שבעה בשבעה. לויתן שבים - זה צדיק, שראשו הוא עמוד האמצע, מגיע עד הים השביעי שהוא ראש כולם, ושתי כנפיו ושני קשקשיו - שיעורם בארבעה ימים, שיעור זנבו מגיע עד הים השביעי האחרון, שהוא כולל שבעה ימים, שעליה נאמר ' ׳שבע ביום הללתיך׳ (תהלים קיט, קסד) '. אמר רבי שמעון: בני, הנה בעלי התריסים יורדים מלמעלה, לבושים שריונות, קשתותיהם קשתות אש, ורומחיהם אש, וחרבותיהם להבה, כולם בעלי עיניים, ובוודאי הנה בעלי התריסים בבית המדרש, ואלה בהם יתעוררו לערוך מלחמה למעלה. ולא עוד אלא שהנה הדג הגדול בא - רב המנונא סבא, ודאי, עם כמה דגים חיילים קדושים של תלמידי חכמים המתרבים בים, כעת צריך לפרוש להם רשת, כדי שיהיו ברשותנו, ולבעלי התריסים כלי מלחמה, כעת צריך להכין קלעים ואבני קלע, קשת וחיצי קשת, רומח, חרב - ' ׳החזק מגן וצנה׳ (תהלים לה, ב) ', שיש בעלי תריסים הנלחמים בסוסים, ויש אחרים שהם רגלים, שעליהם נאמר ביציאת גלות מצרים ' ׳כשש מאות אלף רגלי׳ ' וגו' (שמות יב, לז). קם רבי שמעון, פתח ואמר: ' ׳שמעו הרים את ריב׳ (מיכה ו, ב) יהוה', מי הוא הריב? זו השכינה, שהיא ריבו של יהו"ה בגלל בניה, היא ריב ברבי ורב (ורבן) ורבא - ריב ודאי בכל התנאים והאמוראים, שהיא מריבה בהם בשישה סדרי משנה, בגלל בעלה שהוא עמוד האמצע, הכולל שישה סדרים. ועליהם נאמר ' ׳או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׳ (ישעיהו כז, ה) ' - שני שלומות: אחד בעמוד האמצע, ואחד בצדיק, שעליהם נאמר ' ׳שלום שלום לרחוק ולקרוב׳ (שם נז, ט) ', שבגלות נאמר בעמוד האמצע 'מרחוק יהוה נראה לי' (ירמיהו לא, ב), וצדיק קרוב לה, ובגללו נאמר ' ׳טוב שכן קרוב מאח רחוק׳ (משלי כז, לה) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: חיות כו'. שהן אותן המרכבות שהן לקוב"ה ושכינתיה דנחתין בקריאת שמע ותפלה, כמו שאומר לעיל בהקדמה ובתיקוני זוהר חדש ושאר מקומות הרבה, והן נקראין על שם דנפקו מתמן כמו שאומר לקמן דף פ"ח ב' ובתיקון נ"ז דף צ"ב ב', והן מסטרא דמאור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: