ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 10 (נג ע"ב)

׳שמעו הרים׳ אלו האבות - והכאת הסלע שגרמה טיפין טיפין ומחלוקות

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 10 · דף נג ע"ב

לשון הזוהר

[נג:] ° וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, אֶת רִיב יהו״ה דָּא שְׁכִינְתָּא, (דף נג ע״ב) דְאִיהִי רִיב עִם אֲבָהָן, בְּגִין דִּמְרַחֲקִין לָהּ מִבַּעְלָהּ, דְּאִינוּן אִתְקְרִיאוּ ° אֱמוֹרָאִים, ° וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין אִינוּן תַּנָּאִים, וְאִלֵּין תַּנָּאִי״ם ° אֵיתָנִי״ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד (צדיקים) ° אֵיתָנֵי עוֹלָם, ° וְהָא אֵיתָ״ן בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנְיָ״א ° דִמְסַיֵּיעַ לֵיהּ בְּגָלוּתָא, ° וַעֲלָהּ אִתְּמַר (במדבר כד, כא) אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. ° וְהַאי סֶלַע אִתְּמַר בָּהּ דְלָא נָפִיק ° אֶלָּא ° טִפִּין טִפִּין דְמַיָא דְאוֹרַיְיתָא ° בְּאִלֵּין פְּסַקוֹת ° וּבְגִין וַיַך מֹשֶה ׳אֶת הַסֶלַע בְּמַטהוּ פְּעֲמָים׳ (במדבר כ, יא) ° דָּא גָּרִים דְּלָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין זְעִיר שָׁם זְעִיר שָׁם, ° וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין, ° וּמָאן גְּרִים דָּא, הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, ° וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה ׳אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם׳, דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ ° לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ (שם ח) ° וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר (ירמיה לא, לג), וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא ° בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳הֲלֹא ° כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו״ה׳ (שם כג, כט) ° הֲוָה שָׁרִי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע ° עַ״ל ס', דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ״ע עַ״ל ס'.

תרגום

[ נג: ] ומשום כך 'שִׁמְעוּ הָרִים' - אלו האבות, ' ׳אֶת רִיב יְהוָה׳ ' - זו השכינה, (דף נג ע"ב) שיש לה ריב עם האבות, משום שהם מרחיקים אותה מבעלה, שהם נקראים אמוראים, ו'הָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ' - אלו הם התנאים, ואלו תַּנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בהיפוך אותיות, והם נצח והוד (הצדיקים) - 'אֵיתָנֵי עוֹלָם', והנה אֵיתָ"ן בהיפוך אותיות תַּנְיָ"א, שמסייע לו בגלות, ועליה נאמר ' ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳ (במדבר כד, כא) '. וסלע זה נאמר בו שאינם יוצאים ממנו אלא טיפין טיפין של מי התורה בפסקאות אלו, ובגלל 'וַיַּךְ מֹשֶׁה ׳אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם׳ (במדבר כ, יא) ' - זה גרם שלא יצאו ממנה אלא טיפין טיפין, מעט כאן מעט שם, וכמה מחלוקות על טיפין אלו, ומי גרם לזה - המורים, שנאמר בהם: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ומשום כך 'שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים', ובגללם 'וַיַּךְ מֹשֶׁה ׳אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם׳ ' - שאילו לא הכה בה לא היו טורחים ישראל והתנאים והאמוראים בתורה שבעל פה שהיא סלע, אלא נאמר בו (שם ח) 'וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו' בלא טורח, ויהיה מתקיים בהם 'וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד' וגו' (ירמיה לא, לג), והיו יוצאים המים בלא קושיה ומחלוקת ופסק, משום שהשכינה שנאמר בה ' ׳הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם׳ (שם כג, כט) יְהוָה' היתה שורה בפי ישראל, שהיא תורה שבעל פה, שהיא סלע - על ס', שהם ששים מסכתות, שכך הוא: סֶלַ"ע עַ"ל ס'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [נג:] ° ובגין דא שמעו הרים אלין אבהן, את ריב יהו״ה דא שכינתא, (דף נג ע״ב) דאיהי ריב עם אבהן, בגין דמרחקין לה מבעלה, דאינון אתקריאו ° אמוראים, ° והאיתנים מוסדי ארץ אלין אינון תנאים, ואלין תנאי״ם ° איתני״ם בהפוך אתוון, ואינון נצח והוד (צדיקים) ° איתני עולם, ° והא אית״ן בהפוך אתוון תני״א ° דמסייע ליה בגלותא, ° ועלה אתמר (במדבר כד, כא) איתן מושבך ושים בסלע קנך. ° והאי סלע אתמר בה דלא נפיק ° אלא ° טפין טפין דמיא דאורייתא ° באלין פסקות ° ובגין ויך משה ׳את הסלע במטהו פעמים׳ (במדבר כ, יא) ° דא גרים דלא נפיק מינה אלא טפין טפין זעיר שם זעיר שם, ° וכמה מחלוקות על אלין טפין, ° ומאן גרים דא, המורים, דאתמר בהון כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ° ובגין דא שמעו נא המורים, ובגינייהו ויך משה ׳את הסלע במטהו פעמים׳, דאם לא דמחא בה ° לא הוו טרחין ישראל ותנאים ואמוראין באורייתא דבעל פה דאיהי סלע, אלא אתמר בו (שם ח) ° ודברתם אל הסלע ונתן מימיו בלא טורח, ויהיה מתקיים בהון ולא ילמדו עוד וגומר (ירמיה לא, לג), והוה נפיק מיא ° בלא קשיא ומחלוקת ופסק, בגין דשכינתא דאתמר בה ׳הלא ° כה דברי כאש נאם יהו״ה׳ (שם כג, כט) ° הוה שרי בפומיהון דישראל, דאיהי אורייתא דבעל פה, דאיהי סלע ° ע״ל ס', דאינון שתין מסכתות, דהכי איהו סל״ע ע״ל ס'.

התרגום: [ נג: ] ומשום כך 'שמעו הרים' - אלו האבות, ' ׳את ריב יהוה׳ ' - זו השכינה, (דף נג ע"ב) שיש לה ריב עם האבות, משום שהם מרחיקים אותה מבעלה, שהם נקראים אמוראים, ו'האתנים מוסדי ארץ' - אלו הם התנאים, ואלו תנאי"ם איתני"ם בהיפוך אותיות, והם נצח והוד (הצדיקים) - 'איתני עולם', והנה אית"ן בהיפוך אותיות תני"א, שמסייע לו בגלות, ועליה נאמר ' ׳איתן מושבך ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא) '. וסלע זה נאמר בו שאינם יוצאים ממנו אלא טיפין טיפין של מי התורה בפסקאות אלו, ובגלל 'ויך משה ׳את הסלע במטהו פעמים׳ (במדבר כ, יא) ' - זה גרם שלא יצאו ממנה אלא טיפין טיפין, מעט כאן מעט שם, וכמה מחלוקות על טיפין אלו, ומי גרם לזה - המורים, שנאמר בהם: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ומשום כך 'שמעו נא המרים', ובגללם 'ויך משה ׳את הסלע במטהו פעמים׳ ' - שאילו לא הכה בה לא היו טורחים ישראל והתנאים והאמוראים בתורה שבעל פה שהיא סלע, אלא נאמר בו (שם ח) 'ודברתם אל הסלע ונתן מימיו' בלא טורח, ויהיה מתקיים בהם 'ולא ילמדו עוד' וגו' (ירמיה לא, לג), והיו יוצאים המים בלא קושיה ומחלוקת ופסק, משום שהשכינה שנאמר בה ' ׳הלוא כה דברי כאש נאם׳ (שם כג, כט) יהוה' היתה שורה בפי ישראל, שהיא תורה שבעל פה, שהיא סלע - על ס', שהם ששים מסכתות, שכך הוא: סל"ע ע"ל ס'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אמוראים כו'. הנה בשם האריז"ל כתב דתנאים - בנו"ה דז"א, וכאן - בדידה, ואין המאמר סובל, דכלהו משתעי בחד גוונא, אבל הענין כי נה"י הן קרובין לה בגלותא כנ"ל - לקרוב, ולכן אורן מרובה - תנאים, אבל חג"ת הן רחוק, וכן כתב האר"י במקום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: