הסרת הנחש הרע מן הים - ולויתן הקדוש נחש בריח עמודא דאמצעיתא
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 8 · דף נב ע"ב
לשון הזוהר
° בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְעֲבַר הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא מִן יַמָּא, שַׁלִּיט חִוְיָא קַדִּישָׁא, ° וּבְהַהוּא זִמְנָא (׳שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות׳), אָזְלִין אֳנִיּוֹת בְּהַבְטָחָה בְיַמָּא דְלָא טָבְעִין, ° דְּהָא רוּחַ סְעָרָה אִתְעֲבַר שָׁלְטָנוּתֵיהּ מִן יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא ° ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר וְגוֹמֵר׳, ° ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן ° לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהלים קד כה כו), ° וִיהֵי חָדֵי עִמְּהוֹן, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה וְגוֹמֵר׳ (תהלים מח, יד), לְחוֹלָה כְּתִיב, וְכֻלָּם ׳אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳, (דאינון עתותי דאורייתא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קבעת עתים לתורה) ° דְּאִיהוּ עִתּוֹ דְצַדִּיק, ° תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן (שם קד, כח) דָּא מַנָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ וְגוֹמֵר׳ (שמות טז, כו), מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ כְּלִיל שִׁית סִטְרִין, ° לִוְיָתָן לְעִילָא דָא צַדִּיק ° דְּאִיהוּ כְּדָג (דף מג ע״ב) קָטָן עַל כֵּיף יַמָּא, ° נָחָשׁ בָּרִיחַ, דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ הַבְּרִיחַ ׳הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח), וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְקְרֵי תִּיכוֹן, בְּגִין דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° תְּרֵין גַּדְפוֹי יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, ° דְמִתַּמָּן אוֹרַיְיתָא אִתְיְהִיבַת, ° תְּרֵין קַשְׂקַשּׂוֹי ° תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, ° שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי יַמָּא, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי ׳דֶרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֵב יָם׳ (משלי ל, יט), ° דְּאִיהוּ ל״ב אלהי״ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, ° ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שיר ו ח) וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר וכו', וְאִינוּן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, דְּאִינוּן ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ׳ (תהלים מה, טו) דִשְׁכִינְתָּא.
תרגום
באותה שעה שיוסר אותו הנחש הרע מן הים, ישלוט הנחש הקדוש, ובאותה שעה (' ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׳ '), הולכות האוניות בהבטחה בים ואינן טובעות, שהרי רוח הסערה תוסר שליטתה מים התורה, ובאותה שעה ' ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ ' וגו', ' ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ ' (תהלים קד כה כו), ויהי שמח עמם, זהו שכתוב ' ׳שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה׳ (תהלים מח, יד) ' וגו' - 'לחולה' כתוב, וכולם ' ׳אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳ ' (שהם עתותיה של תורה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: קבעת עיתים לתורה), שהוא עתו של צדיק - 'תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן' (שם קד, כח) - זה המן, שנאמר בו ' ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ׳ (שמות טז, כו) ' וגו', מצד עמוד האמצע שהוא כולל שישה צדדים, לויתן שלמעלה - זה צדיק, שהוא כדג קטן (דף מג ע"ב) על שפת הים, 'נָחָשׁ בָּרִיחַ' - זה מה שנאמר בו 'הַבְּרִיחַ ׳הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח) ', וזה עמוד האמצע הנקרא 'תיכון', משום שהוא עמוד האמצע - שני כנפיו ימין ושמאל, שמשם ניתנה התורה, שני קשקשיו - שני עמודי אמת (סמכי קשוט), שכינה עליונה היא הים, שכינה תחתונה היא ' ׳דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֶב יָם׳ (משלי ל, יט) ' - שהוא ל"ב אלהי"ם של מעשה בראשית, ' ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ ', כמו שנאמר (שיר ו ח) 'וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר' וגו' - והן הלכות פסוקות, שהן ' ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ׳ (תהלים מה, טו) ' של השכינה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בההוא זמנא דאתעבר ההוא חויא בישא מן ימא, שליט חויא קדישא, ° ובההוא זמנא (׳שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות׳), אזלין אניות בהבטחה בימא דלא טבעין, ° דהא רוח סערה אתעבר שלטנותיה מן ימא דאורייתא, ובההוא זמנא ° ׳שם רמש ואין מספר וגומר׳, ° ׳שם אניות יהלכון ° לויתן זה יצרת לשחק בו׳ (תהלים קד כה כו), ° ויהי חדי עמהון, ° הדא הוא דכתיב ׳שיתו לבכם לחילה וגומר׳ (תהלים מח, יד), לחולה כתיב, וכלם ׳אליך ישברון לתת אכלם בעתו׳, (דאינון עתותי דאורייתא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קבעת עתים לתורה) ° דאיהו עתו דצדיק, ° תתן להם ילקוטון (שם קד, כח) דא מנא, דאתמר ביה ׳ששת ימים תלקטוהו וגומר׳ (שמות טז, כו), מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו כליל שית סטרין, ° לויתן לעילא דא צדיק ° דאיהו כדג (דף מג ע״ב) קטן על כיף ימא, ° נחש בריח, דא ההוא דאתמר ביה הבריח ׳התיכון בתוך הקרשים׳ (שמות כו, כח), ודא עמודא דאמצעיתא דאתקרי תיכון, בגין דאיהו עמודא דאמצעיתא, ° תרין גדפוי ימינא ושמאלא, ° דמתמן אורייתא אתיהיבת, ° תרין קשקשוי ° תרין סמכי קשוט, ° שכינתא עלאה איהי ימא, שכינתא תתאה איהי ׳דרך אניה בלב ים׳ (משלי ל, יט), ° דאיהו ל״ב אלהי״ם דעובדא דבראשית, ° ׳שם רמש ואין מספר׳, כמה דאת אמר (שיר ו ח) ועלמות אין מספר וכו', ואינון הלכות פסוקות, דאינון ׳בתולות אחריה רעותיה׳ (תהלים מה, טו) דשכינתא.
התרגום: באותה שעה שיוסר אותו הנחש הרע מן הים, ישלוט הנחש הקדוש, ובאותה שעה (' ׳שם רמש ואין מספר, חיות קטנות עם גדלות׳ '), הולכות האוניות בהבטחה בים ואינן טובעות, שהרי רוח הסערה תוסר שליטתה מים התורה, ובאותה שעה ' ׳שם רמש ואין מספר׳ ' וגו', ' ׳שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׳ ' (תהלים קד כה כו), ויהי שמח עמם, זהו שכתוב ' ׳שיתו לבכם לחילה׳ (תהלים מח, יד) ' וגו' - 'לחולה' כתוב, וכולם ' ׳אליך ישברון לתת אכלם בעתו׳ ' (שהם עתותיה של תורה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: קבעת עיתים לתורה), שהוא עתו של צדיק - 'תתן להם ילקטון' (שם קד, כח) - זה המן, שנאמר בו ' ׳ששת ימים תלקטהו׳ (שמות טז, כו) ' וגו', מצד עמוד האמצע שהוא כולל שישה צדדים, לויתן שלמעלה - זה צדיק, שהוא כדג קטן (דף מג ע"ב) על שפת הים, 'נחש בריח' - זה מה שנאמר בו 'הבריח ׳התיכן בתוך הקרשים׳ (שמות כו, כח) ', וזה עמוד האמצע הנקרא 'תיכון', משום שהוא עמוד האמצע - שני כנפיו ימין ושמאל, שמשם ניתנה התורה, שני קשקשיו - שני עמודי אמת (סמכי קשוט), שכינה עליונה היא הים, שכינה תחתונה היא ' ׳דרך אניה בלב ים׳ (משלי ל, יט) ' - שהוא ל"ב אלהי"ם של מעשה בראשית, ' ׳שם רמש ואין מספר׳ ', כמו שנאמר (שיר ו ח) 'ועלמות אין מספר' וגו' - והן הלכות פסוקות, שהן ' ׳בתולות אחריה רעותיה׳ (תהלים מה, טו) ' של השכינה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: איהו ז' ימי כו'. שהן ז"ת וה' הוא הדעת, ה' אור כידוע, ה’ חסדים שהוא עוטה אור כשלמה, וב' הוא בינה, נקודה בהיכליה, בחכמה יבנה בית, ואלו הן ארבעה לבושי זהב שלה כמו שאומר לעיל ג' ב' ולקמן ריש תיקון ל"ח , והן כי ז"ת - הן שני לבושין,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים