השכינה קטורתו קרבנו וארונו - ומנורתו נר משמאל והוא אור מימין
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 84 · דף מז ע"ב
לשון הזוהר
° שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי קְטֹרֶת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהִי קָרְבָּן דִּילֵיהּ, מִזְבֵּחַ דִּילֵיהּ, דְּבָהּ מְתַקְּנִין יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִים דְּקָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° דְּאִינוּן לָקֳבֵל קָרְבַּן הַשַּׁחַר, וְקָרְבַּן דְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְקָרְבָּנָא דְאֵמוּרִים וּפְדָרִים דְּמִתְאַכְלִין כָּל לֵילְיָא, וְאִיהִי קָרְבַּן מוּסַף, דְּאִיהוּ צַדִּיק, וְאִיהִי קָרְבָּנָא דְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּלֵית קְרִיבוּ (לעמא קדישא לקודשא בריך הוא בשבת ויום טוב) אֶלָּא בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג), וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל ׳כִּי אִם בְּזֹאת׳ (ירמיהו ט, כג). ° אִיהִי מַשְׁכּוֹנָא דִילֵיהּ, דִּבְגִינָהּ אִיהוּ שָׁארֵי בְגַוַּויְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ ° וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם וְגוֹמֵר׳ (שמות כה, ח), אִיהִי אָרוֹן דִּילֵיהּ, וְאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה גָנִיז בְּגַוָּוהּ, אִיהִי מְנַרְתָּא דִילֵיהּ, וּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר ° מֵהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ו, כג) וְתוֹרָה אוֹר, וְאִיהִי נֵר דְּדָלִיק קֳדָמֵיהּ, ° כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד׳ (ויקרא כד, ב), וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע מְנַרְתָּא כְלִילָא מִשִּׁבְעָה בוֹצִינִין, ° אִיהִי נֵר לְגַבֵּיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ אוֹר לְגַבָּהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְעַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג).
תרגום
שכינה תחתונה היא קטורת הקב"ה, והיא קרבנו, מזבחו, שבה מתקנים ישראל מאכלי קרבנות התפילות לקב"ה, שהם כנגד קרבן השחר וקרבן בין הערביים, וקרבן האימורים והפדרים הנאכלים כל הלילה, והיא קרבן מוסף שהוא צדיק, והיא קרבן שבתות וימים טובים, שאין קרבה (לעם הקודש לקב"ה בשבת ויום טוב) אלא בה, זהו שכתוב ' ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ג) ', 'וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל ׳כִּי אִם בְּזֹאת׳ (ירמיהו ט, כג) '. היא משכונו, שבגללה הוא שוכן בתוכם, זהו שכתוב ' ׳וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׳ (שמות כה, ח) ' וגו', היא ארונו, וספר התורה גנוז בתוכה, היא מנורתו - 'מְנֹרַת הַמָּאוֹר' מאותו שנאמר בו (משלי ו, כג) 'וְתוֹרָה אוֹר', והיא נר הדולק לפניו, כמו שנאמר ' ׳לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׳ (ויקרא כד, ב) ', והיא 'בת שבע' - מנורה כלולה משבעה נרות, היא נר כלפיו מצד השמאל, והוא אור כלפיה מצד הימין, ועל שניהם נאמר ' ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° שכינתא תתאה איהי קטרת דקודשא בריך הוא, ואיהי קרבן דיליה, מזבח דיליה, דבה מתקנין ישראל מאכלים דקרבנין דצלותין לקודשא בריך הוא, ° דאינון לקבל קרבן השחר, וקרבן דבין הערבים, וקרבנא דאמורים ופדרים דמתאכלין כל ליליא, ואיהי קרבן מוסף, דאיהו צדיק, ואיהי קרבנא דשבתות וימים טובים, דלית קריבו (לעמא קדישא לקודשא בריך הוא בשבת ויום טוב) אלא בה, הדא הוא דכתיב ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ (ויקרא טז, ג), ואל יתהלל המתהלל ׳כי אם בזאת׳ (ירמיהו ט, כג). ° איהי משכונא דיליה, דבגינה איהו שארי בגווייהו, הדא הוא דכתיב ׳ועשו לי מקדש ° ושכנתי בתוכם וגומר׳ (שמות כה, ח), איהי ארון דיליה, ואיהו ספר תורה גניז בגווה, איהי מנרתא דיליה, ומנורת המאור ° מההוא דאתמר ביה (משלי ו, כג) ותורה אור, ואיהי נר דדליק קדמיה, ° כמה דאת אמר ׳להעלות נר תמיד׳ (ויקרא כד, ב), ואיהי בת שבע מנרתא כלילא משבעה בוצינין, ° איהי נר לגביה מסטרא דשמאלא, ואיהו אור לגבה מסטרא דימינא, ועל תרוייהו אתמר ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג).
התרגום: שכינה תחתונה היא קטורת הקב"ה, והיא קרבנו, מזבחו, שבה מתקנים ישראל מאכלי קרבנות התפילות לקב"ה, שהם כנגד קרבן השחר וקרבן בין הערביים, וקרבן האימורים והפדרים הנאכלים כל הלילה, והיא קרבן מוסף שהוא צדיק, והיא קרבן שבתות וימים טובים, שאין קרבה (לעם הקודש לקב"ה בשבת ויום טוב) אלא בה, זהו שכתוב ' ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳ (ויקרא טז, ג) ', 'ואל יתהלל המתהלל ׳כי אם בזאת׳ (ירמיהו ט, כג) '. היא משכונו, שבגללה הוא שוכן בתוכם, זהו שכתוב ' ׳ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׳ (שמות כה, ח) ' וגו', היא ארונו, וספר התורה גנוז בתוכה, היא מנורתו - 'מנרת המאור' מאותו שנאמר בו (משלי ו, כג) 'ותורה אור', והיא נר הדולק לפניו, כמו שנאמר ' ׳להעלת נר תמיד׳ (ויקרא כד, ב) ', והיא 'בת שבע' - מנורה כלולה משבעה נרות, היא נר כלפיו מצד השמאל, והוא אור כלפיה מצד הימין, ועל שניהם נאמר ' ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג) '.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שכינתא תתאה איהי כו'. חוזר לענין הראשון דאמר מאי קטרת דיליה דנאמר עשן הקטרת, משמע עשן של קטרת, ואגב מפרש והולך ואיהי קרבן דיליה, מזבח כו':