ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 83 (מז ע"ב)

מאכלים מרים מציד עשו לשמאל - ועשן הקטורת הקושר ימין ושמאל

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 83 · דף מז ע"ב

לשון הזוהר

(ואלין הוה קריב) (נ״א אקדים) (נ״א ובאלין מתקרב) עִשָׂו לְיִצְחָק וְאָמַר לֵיהּ ׳יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ׳ (בראשית כז, לא), וְסמא״ל בְּגִינַיְיהוּ ° הֲוָה קְרִיב לִשְׂמָאלָא, לְאַטְעָמָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵחוֹבִין דִּבְנוֹי דְּאִינוּן מַאֲכָלִין מְרִירָן, דִּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳וְאֶת עִשָׂו שָׂנֵאתִי׳ (מלאכי א, ג), ° עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְתָא, דְאִיהִי כְּלִילָא דִימִינָא וּשְׂמָאלָא, ° בְּהַהוּא זִמְנָא עָשָׁן יִתְעַר לְגַבֵּי שְׂמָאלָא לְאַעֲבָרָא מִתַּמָּן סמא״ל, וּמִיָּד סָלִיק עָשָׁן אָחֳרָא דְאִיהוּ עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, (איהו כללא דאורייתא קשורא דיליה פקודין דעשה) לְקָשְׁרָא וּלְקָרְבָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, דְּעַמּוּדָא דְעָשָׁן אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא (ברחימו, ופקודין דלא תעשה בדחילו) עַמּוּד הַקְּטֹרֶת. מַאי קְטֹרֶת דִּילֵיהּ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי סָלְקָא בְּכַמָּה רֵיחִין וּבוּסְמִין טָבִין, וְכַד סָלְקָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר בָּהּ (שיר ג ו) מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וכו' דְּסָלְקָא בְּהוֹן, דָּא ה' תַּתָּאָה, זֹאת סָלְקָא בְמִ״י, ° מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבֹנָה (שם) תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל (שם) דָּא צַדִּיק, ° דְּאִיהוּ כְּלִיל כֹּלָּא, אִיהוּ רוֹכֵל, ° וְאִיהִי אַבְקַת דִּילֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׳ (בראשית ב, כד), ° וּבֵיהּ סְלִיקַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ.

תרגום

(ובאלה היה קרב) (נוסח אחר: הקדים) (נוסח אחר: ובאלה מתקרב) עשו ליצחק ואמר לו ' ׳יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ׳ (בראשית כז, לא) ', וסמאל בגללם היה קרב לשמאל, להטעים לקב"ה מעוונות בניו שהם מאכלים מרים, שבגללם נאמר ' ׳וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי׳ (מלאכי א, ג) ', עמוד האמצע - משם ניתנה התורה, שהיא כלולה מימין ומשמאל. באותה שעה עשן יתעורר כלפי השמאל להעביר משם את סמאל, ומיד עולה עשן אחר שהוא עשן הקטורת (הוא כלל התורה, קשרו - מצוות עשה) לקשור ולקרב ימין בשמאל, שעמוד העשן הוא עמוד האמצע (באהבה, ומצוות לא תעשה ביראה) - עמוד הקטורת. מהי קטורתו? השכינה התחתונה, שעולה בכמה ריחות ובשמים טובים, וכשעולה אליו נאמר בה (שיר ג ו) 'מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר' וכו' העולה בהם - זו ה' תחתונה, 'זֹאת' עולה ב'מִי', 'מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה' (שם) - שני ירכי אמת, 'מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל' (שם) - זה צדיק, שהוא כלול מהכול, הוא 'רוֹכֵל' והיא 'אַבְקָתוֹ', זהו שכתוב (בראשית ב, כד) ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ ', ובו היא עולה אל בעלה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (ואלין הוה קריב) (נ״א אקדים) (נ״א ובאלין מתקרב) עשו ליצחק ואמר ליה ׳יקם אבי ויאכל מציד בנו׳ (בראשית כז, לא), וסמא״ל בגינייהו ° הוה קריב לשמאלא, לאטעמא לקודשא בריך הוא מחובין דבנוי דאינון מאכלין מרירן, דבגיניהו אתמר ° ׳ואת עשו שנאתי׳ (מלאכי א, ג), ° עמודא דאמצעיתא מתמן אתייהיבת אוריתא, דאיהי כלילא דימינא ושמאלא, ° בההוא זמנא עשן יתער לגבי שמאלא לאעברא מתמן סמא״ל, ומיד סליק עשן אחרא דאיהו עשן הקטרת, (איהו כללא דאורייתא קשורא דיליה פקודין דעשה) לקשרא ולקרבא ימינא בשמאלא, דעמודא דעשן איהו עמודא דאמצעיתא (ברחימו, ופקודין דלא תעשה בדחילו) עמוד הקטרת. מאי קטרת דיליה שכינתא תתאה, דאיהי סלקא בכמה ריחין ובוסמין טבין, וכד סלקא לגביה אתמר בה (שיר ג ו) מי זאת עולה מן המדבר וכו' דסלקא בהון, דא ה' תתאה, זאת סלקא במ״י, ° מקטרת מר ולבנה (שם) תרי ירכי קשוט, מכל אבקת רוכל (שם) דא צדיק, ° דאיהו כליל כלא, איהו רוכל, ° ואיהי אבקת דיליה, הדא הוא דכתיב ׳ודבק באשתו׳ (בראשית ב, כד), ° וביה סליקת לגבי בעלה.

התרגום: (ובאלה היה קרב) (נוסח אחר: הקדים) (נוסח אחר: ובאלה מתקרב) עשו ליצחק ואמר לו ' ׳יקם אבי ויאכל מציד בנו׳ (בראשית כז, לא) ', וסמאל בגללם היה קרב לשמאל, להטעים לקב"ה מעוונות בניו שהם מאכלים מרים, שבגללם נאמר ' ׳ואת עשו שנאתי׳ (מלאכי א, ג) ', עמוד האמצע - משם ניתנה התורה, שהיא כלולה מימין ומשמאל. באותה שעה עשן יתעורר כלפי השמאל להעביר משם את סמאל, ומיד עולה עשן אחר שהוא עשן הקטורת (הוא כלל התורה, קשרו - מצוות עשה) לקשור ולקרב ימין בשמאל, שעמוד העשן הוא עמוד האמצע (באהבה, ומצוות לא תעשה ביראה) - עמוד הקטורת. מהי קטורתו? השכינה התחתונה, שעולה בכמה ריחות ובשמים טובים, וכשעולה אליו נאמר בה (שיר ג ו) 'מי זאת עלה מן המדבר' וכו' העולה בהם - זו ה' תחתונה, 'זאת' עולה ב'מי', 'מקטרת מור ולבונה' (שם) - שני ירכי אמת, 'מכל אבקת רוכל' (שם) - זה צדיק, שהוא כלול מהכול, הוא 'רוכל' והיא 'אבקתו', זהו שכתוב (בראשית ב, כד) ' ודבק באשתו ', ובו היא עולה אל בעלה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואת עשו שנאתי. דהוא קריב מטעמים מרירין ולכן אמר כאשר אהבתי:

לכל המפרשים על פיסקה זו