׳דרגא תרי טעמי׳ - קירוב אות ה' אל ו' ברמ"ח מצוות עשה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 82 · דף מז ע"ב
לשון הזוהר
° בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק ו' עַל דַּרְגָּא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ ׳שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳, וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ״א, תְרֵ״י טַעֲמֵ״י, מַאי תְּרֵ״י טַעֲמֵ״י, אֶלָּא בָּתַר דְּסָלִיק לְדַרְגֵּיהּ יֵימַר לְיִשְׂרָאֵל ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי׳ (בראשית כז, ד), מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דִכְלִילָן בְּה' דְּאַבְרָהָם, דִּכְלִיל רְמַ״ח פִּקּוּדִין, ° דִּבְהוֹן אִתְקְרִיב ה' לְגַבֵּי ו', וְקָרְבָּנָא דָא אִיהוּ קְרִיבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ. בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר (נ״א אבר ואבר) קְרִיבוּ י״ה, ה' חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לִבְרִיאַת עוֹלָם, ו' אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בְּרַמַ״ח, וּבִשְׂמָאלָא דְתַמָּן לִבָּא יִטּוֹל נוּקְמִין מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְרָזָא דְמִלָּה ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד), וַדַּאי אִתְכְּלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא, וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵ״י טַעֲמֵ״י, וּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מַאֲכָלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּפִקּוּדִין דְלֹא תַעֲשֶׂה פַרְנָסָה לְסמא״ל לְמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ.
תרגום
באותה שעה עולה ו' על דרגתה שהיא שש מעלות לכיסא, וזהו 'דַרְגָּא, תְּרֵי טַעֲמֵי' - מהו 'תרי טעמי'? אלא אחר שעולה לדרגתו יאמר לישראל ' ׳וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי׳ (בראשית כז, ד) ' ממצוות עשה הכלולות בה' של אברהם, הכוללת רמ"ח מצוות, שבהן מתקרבת ה' אל ו', וקרבן זה הוא קירוב הקב"ה עם שכינתו. בכל מקום ומקום (נוסח אחר: אבר ואבר) קירוב י"ה: ה' חמשת אלפים לבריאת העולם, ו' אלף השישי ברמ"ח, ובשמאל שם הלב ייטול נקמות מאומות העולם, וסוד הדבר ' ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג) ', ודאי נכללות בעמוד האמצע, שמצוות עשה ניתנו מימין, ומצוות לא תעשה משמאל, ואלה הן 'תְּרֵי טַעֲמֵי', ומצוות עשה הן מאכלי הקב"ה, ומצוות לא תעשה - פרנסה לסמאל, למי שעובר עליהן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בההוא זמנא סליק ו' על דרגא דיליה דאיהו ׳שש מעלות לכסא׳, ודא איהו דרג״א, תר״י טעמ״י, מאי תר״י טעמ״י, אלא בתר דסליק לדרגיה יימר לישראל ׳ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי׳ (בראשית כז, ד), מפקודין דעשה דכלילן בה' דאברהם, דכליל רמ״ח פקודין, ° דבהון אתקריב ה' לגבי ו', וקרבנא דא איהו קריבו דקודשא בריך הוא עם שכינתיה. בכל אתר ואתר (נ״א אבר ואבר) קריבו י״ה, ה' חמשת אלפים לבריאת עולם, ו' אלף הששי ברמ״ח, ובשמאלא דתמן לבא יטול נוקמין מאומין דעלמא, ורזא דמלה ׳כי יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג, ד), ודאי אתכלילן בעמודא דאמצעיתא, דפקודין דעשה אתייהיבו מימינא, ופקודין דלא תעשה משמאלא, ואלין אינון תר״י טעמ״י, ופקודין דעשה אינון מאכלין דקודשא בריך הוא, ופקודין דלא תעשה פרנסה לסמא״ל למאן דעבר עלייהו.
התרגום: באותה שעה עולה ו' על דרגתה שהיא שש מעלות לכיסא, וזהו 'דרגא, תרי טעמי' - מהו 'תרי טעמי'? אלא אחר שעולה לדרגתו יאמר לישראל ' ׳ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי׳ (בראשית כז, ד) ' ממצוות עשה הכלולות בה' של אברהם, הכוללת רמ"ח מצוות, שבהן מתקרבת ה' אל ו', וקרבן זה הוא קירוב הקב"ה עם שכינתו. בכל מקום ומקום (נוסח אחר: אבר ואבר) קירוב י"ה: ה' חמשת אלפים לבריאת העולם, ו' אלף השישי ברמ"ח, ובשמאל שם הלב ייטול נקמות מאומות העולם, וסוד הדבר ' ׳כי יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג) ', ודאי נכללות בעמוד האמצע, שמצוות עשה ניתנו מימין, ומצוות לא תעשה משמאל, ואלה הן 'תרי טעמי', ומצוות עשה הן מאכלי הקב"ה, ומצוות לא תעשה - פרנסה לסמאל, למי שעובר עליהן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בההוא זמנא סליק כו' דכלילין בה' דאברהם כו'. דע"י ה"א נעשה חושבן רמ"ח, והיא כוללת אותן, ורוצה לומר דעתה נשלם השם י"ה כנ"ל, וו' על דרגיה וה' תרי טעמי:
אור יקר: י״ו ו״י, שית עשר זמנין יו הם רנ״ו, דהיינו רנו ליעקב שמחה שפירשנו לעיל. והרי כפלנו י״ו בו״י ונחזור ונכפול עוד ו״י מפני שהם שלשה פעמים.