ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 80 (מז ע"א)

׳מאריך טרחא׳ על הבינוניים - ו ׳סוף פסוק׳ לחמשת מיני עמלק

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 80 · דף מז ע"א

לשון הזוהר

° וּבֵיהּ מַאֲרִי״ךְ טַרְחָ״א, בֵיהּ מַאֲרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° דְאִיהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוּנִיִּים, ° וְטָרַח בְּגִינַיְיהוּ, לְקַיָּימָא ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נד, ז), ° וּבֵיהּ יִפְקוֹן עַל יְדָא דְהַהוּא דְאִתְיַיהִיב אוֹרַיְתָא עַל יְדֵיהּ בְּשָׁבוּעוֹת, דְּאָזִיל לִימִינָא דְהַיְינוּ פֶסַח, ° בְּהַהִיא זִמְנָא ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א), ° וּבַסֻּכּוֹת ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (בראשית לג, יח), ° שָׁלֵם בְּגוּפֵיהּ, ° שָׁלֵם בְּמָמוֹנֵיהּ, וְאִסְתַּחַר בְּשִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר ° כְּגַוְונָא דְקַדְמֵיתָא כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְקַיֵּים ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹמֵר׳ (מיכה ז, טו). ° וְרַשִּׁיעַיָּא דְאִינוּן עִרֶב רַב אִתְּמַר בְּהוֹן סוֹ״ף פָּסוּ״ק, דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דַעֲמָלֵק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס׳ (שמות יז, טו) י״הּ, וְאִינוּן חָמֵשׁ מִינִים עֲמָלֵקִים גִּבּוֹרִים נְפִילִים עֲנָקִים רְפָאִים, דְּכֻלְּהוּ מִסְתַּלְּקִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יח), וְאַרְבַּע זִמְנִין כְּתִיב וַיִּגְבְּרוּ וְגָבְרוּ, לָקֳבֵל אַרְבַּע גַּלְוָון, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר סוֹ״ף פָּסוּ״ק, דְּפָסִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסוֹף יוֹמַיָּא מֵעָלְמָא.

תרגום

ובו 'מַאֲרִיךְ טַרְחָא' - בו מאריך הקב"ה, שהוא ארך אפיים, על הבינוניים, וטורח בגללם, לקיים ' ׳וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נד, ז) ', ובו יצאו על ידי אותו שניתנה התורה על ידו בשבועות, ההולך לימין שהוא פסח, שבאותה שעה ' ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א) ', ובסוכות ' ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (בראשית לג, יח) ' - שלם בגופו, שלם בממונו, ומוקף בשבעה ענני כבוד כדוגמת הראשונה, כשיצאו ישראל ממצרים, לקיים ' ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ ' וגו' (מיכה ז, טו). והרשעים שהם ערב רב, נאמר בהם 'סוֹף פָּסוּק', שהם מזרע עמלק שנאמר בו ' ׳וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ׳ (שמות יז, טו) ', והם חמישה מינים: עמלקים, גיבורים, נפילים, ענקים, רפאים, שכולם מסתלקים ומתגברים על ישראל בגלות, זהו שכתוב ' ׳וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יח) ' - וארבע פעמים כתוב 'ויגברו' ו'גברו', כנגד ארבע גלויות, ועליהם נאמר 'סוֹף פָּסוּק', שמפסיק אותם הקב"ה בסוף הימים מן העולם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° וביה מארי״ך טרח״א, ביה מאריך קודשא בריך הוא ° דאיהו ארך אפים על בינוניים, ° וטרח בגינייהו, לקיימא ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נד, ז), ° וביה יפקון על ידא דההוא דאתייהיב אוריתא על ידיה בשבועות, דאזיל לימינא דהיינו פסח, ° בההיא זמנא ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א), ° ובסכות ׳ויבא יעקב שלם׳ (בראשית לג, יח), ° שלם בגופיה, ° שלם בממוניה, ואסתחר בשבעה ענני יקר ° כגוונא דקדמיתא כד נפקו ישראל ממצרים, לקיים ׳כימי צאתך מארץ מצרים וגומר׳ (מיכה ז, טו). ° ורשיעיא דאינון ערב רב אתמר בהון סו״ף פסו״ק, דאינון מזרעא דעמלק דאתמר ביה ׳ויאמר כי יד על כס׳ (שמות יז, טו) י״ה, ואינון חמש מינים עמלקים גבורים נפילים ענקים רפאים, דכלהו מסתלקין ומתגברין על ישראל בגלותא, הדא הוא דכתיב ׳ויגברו המים וירבו מאד על הארץ׳ (בראשית ז, יח), וארבע זמנין כתיב ויגברו וגברו, לקבל ארבע גלוון, ועלייהו אתמר סו״ף פסו״ק, דפסיק לון קודשא בריך הוא לסוף יומיא מעלמא.

התרגום: ובו 'מאריך טרחא' - בו מאריך הקב"ה, שהוא ארך אפיים, על הבינוניים, וטורח בגללם, לקיים ' ׳וברחמים גדלים אקבצך׳ (ישעיה נד, ז) ', ובו יצאו על ידי אותו שניתנה התורה על ידו בשבועות, ההולך לימין שהוא פסח, שבאותה שעה ' ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א) ', ובסוכות ' ׳ויבא יעקב שלם׳ (בראשית לג, יח) ' - שלם בגופו, שלם בממונו, ומוקף בשבעה ענני כבוד כדוגמת הראשונה, כשיצאו ישראל ממצרים, לקיים ' ׳כימי צאתך מארץ מצרים׳ ' וגו' (מיכה ז, טו). והרשעים שהם ערב רב, נאמר בהם 'סוף פסוק', שהם מזרע עמלק שנאמר בו ' ׳ויאמר כי יד על כס יה׳ (שמות יז, טו) ', והם חמישה מינים: עמלקים, גיבורים, נפילים, ענקים, רפאים, שכולם מסתלקים ומתגברים על ישראל בגלות, זהו שכתוב ' ׳ויגברו המים וירבו מאד על הארץ׳ (בראשית ז, יח) ' - וארבע פעמים כתוב 'ויגברו' ו'גברו', כנגד ארבע גלויות, ועליהם נאמר 'סוף פסוק', שמפסיק אותם הקב"ה בסוף הימים מן העולם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהו ארך כו'. רוצה לומר מה שאמר אף לרשעים - היינו על בינונים שהיו ראוים ליכתב בראש השנה עם הרשעים וכנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו