ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 79 (מז ע"א)

הרועה הנאמן ׳מחולל מפשעינו׳ בגלות האחרונה - וזקיפת ישראל בזקף גדול

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 79 · דף מז ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא עָתִיד רַעְיָא מְהֵימְנָא לְמֶהֱוִי בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, וּבֵיהּ יִתְקַיֵּים ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעִינוּ׳ (ישעיה נג, ה), ° אִתְעֲבִיד חוֹל בְּגִינַיְיהוּ, מְדוּכָּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּמַכְתְּשִׁין ° דְּיִסּוּרִין דַּעֲנִיּוּתָא, בְּכַמָּה דוֹחֲקִין דְּסָבִיל עֲלַיְיהוּ, וּבְגִינֵיהּ ׳וַיִּנָּחֶם יהו״ה עַל הָרָעָה וְגוֹמֵר׳ (שמות לב, ד), וְהֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיה נג, ה), וּבְגִינֵיהּ ° שְׂמֹאל דּוֹחֶה לְבֵינוּנִיִּים דְּאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֵב לוֹן בִּתְיוּבְתָּא דְאִיהוּ פֶּסַח, דְּרוֹעָא יְמִינָא לְקַבֵּל שָׁבִים, ° וְיוֹקִים לוֹן מִנְּפִילוּ דִלְהוֹן וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְיֵימִי לוֹן קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָם, וּבְשָׁבוּעוֹת יִפְקוּן בִּזְכוּתָא דְמֹשֶׁה ° דְאִיהוּ מַתַּן תּוֹרָה רַחֲמֵי, (ס"א וְגַלִּי לוֹן סֵפֶר תּוֹרָה, וְיִתְכַּנְשׁוּן לִירוּשְׁלֵם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמֵי עַל בְּנוֹי) וּבֵיהּ ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא), ° מָאן קִנּוֹ יְרוּשְׁלֵם קִנּוֹ (לשכינתא). בְּהַהוּא זִמְנָא שׁוֹפָ״ר מְהוּפָּ״ךְ קַדְמָ״א זָקֵף קָטָ״ן, אִתְהַפַּךְ מֶמְשָׁלָה דְאוּמִין דְּעָלְמָא, וְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דְהַהוּא ° דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים׳ (בראשית לב, יא) אִסְתַּלַּק וְאִזְדַּקַּף, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ° זָקֵ״ף גָּדוֹ״ל, בִּימִינָא אִסְתַּלְקוּ מִן גָּלוּתָא, ° בְּגִין דְּמוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה דְּדַרְגֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ שָׁבוּעוֹת.

תרגום

ומשום כך עתיד הרועה הנאמן להיות בגלות האחרונה, ובו יתקיים ' ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ׳ (ישעיה נג, ה) ' - נעשה חול בגללם, 'מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ' במכות ייסורי העניות, בכמה דחקים שסובל עליהם, ובגללו ' ׳וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה׳ (שמות לב, ד) ' וגו', וזהו שכתוב ' ׳וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיה נג, ה) ', ובגללו השמאל דוחה את הבינוניים שהיא ראש השנה, והימין מקרבם בתשובה שהוא פסח - זרוע הימין לקבל שבים, ויקימם מנפילתם ויאחז בידיהם ויאמר להם 'קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָם', ובשבועות יצאו בזכות משה, שהוא מתן תורה - רחמים (נוסח אחר: ויגלה להם ספר תורה, ויתכנסו לירושלים, ותיראה היבשה - מלכות הרשעה, ורחמים על בניו), ובו ' ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא) ' - מהו 'קנו'? ירושלים, קנו (של השכינה). באותה שעה 'שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ קַדְמָא' - 'זָקֵף קָטָן' - מתהפכת ממשלת אומות העולם, וישראל שהם מזרעו של אותו שנאמר בו ' ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים׳ (בראשית לב, יא) ' - מסתלקים ונזקפים, ונאמר בהם 'זָקֵף גָּדוֹל', בימין מסתלקים מן הגלות, משום שמוליך לימין את משה שדרגתו עמוד האמצע שהוא שבועות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא עתיד רעיא מהימנא למהוי בגלותא בתראה, וביה יתקיים ׳והוא מחולל מפשעינו׳ (ישעיה נג, ה), ° אתעביד חול בגינייהו, מדוכא בעונותינו במכתשין ° דיסורין דעניותא, בכמה דוחקין דסביל עלייהו, ובגיניה ׳וינחם יהו״ה על הרעה וגומר׳ (שמות לב, ד), והדא הוא דכתיב ׳ובחבורתו נרפא לנו׳ (ישעיה נג, ה), ובגיניה ° שמאל דוחה לבינוניים דאיהי ראש השנה, וימין מקרב לון בתיובתא דאיהו פסח, דרועא ימינא לקבל שבים, ° ויוקים לון מנפילו דלהון ואחיד בידיהון, ויימי לון קומי שבי ירושלם, ובשבועות יפקון בזכותא דמשה ° דאיהו מתן תורה רחמי, (ס"א וגלי לון ספר תורה, ויתכנשון לירושלם, ותראה היבשה מלכות הרשעה, ורחמי על בנוי) וביה ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא), ° מאן קנו ירושלם קנו (לשכינתא). בההוא זמנא שופ״ר מהופ״ך קדמ״א זקף קט״ן, אתהפך ממשלה דאומין דעלמא, וישראל דאינון מזרעא דההוא ° דאתמר ביה ׳קטנתי מכל החסדים׳ (בראשית לב, יא) אסתלק ואזדקף, ואתמר ביה ° זק״ף גדו״ל, בימינא אסתלקו מן גלותא, ° בגין דמוליך לימין משה דדרגיה עמודא דאמצעיתא דאיהו שבועות.

התרגום: ומשום כך עתיד הרועה הנאמן להיות בגלות האחרונה, ובו יתקיים ' ׳והוא מחלל מפשענו׳ (ישעיה נג, ה) ' - נעשה חול בגללם, 'מדכא מעונתינו' במכות ייסורי העניות, בכמה דחקים שסובל עליהם, ובגללו ' ׳וינחם יהוה על הרעה׳ (שמות לב, ד) ' וגו', וזהו שכתוב ' ׳ובחברתו נרפא לנו׳ (ישעיה נג, ה) ', ובגללו השמאל דוחה את הבינוניים שהיא ראש השנה, והימין מקרבם בתשובה שהוא פסח - זרוע הימין לקבל שבים, ויקימם מנפילתם ויאחז בידיהם ויאמר להם 'קומי שבי ירושלם', ובשבועות יצאו בזכות משה, שהוא מתן תורה - רחמים (נוסח אחר: ויגלה להם ספר תורה, ויתכנסו לירושלים, ותיראה היבשה - מלכות הרשעה, ורחמים על בניו), ובו ' ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא) ' - מהו 'קנו'? ירושלים, קנו (של השכינה). באותה שעה 'שופר מהפך קדמא' - 'זקף קטן' - מתהפכת ממשלת אומות העולם, וישראל שהם מזרעו של אותו שנאמר בו ' ׳קטנתי מכל החסדים׳ (בראשית לב, יא) ' - מסתלקים ונזקפים, ונאמר בהם 'זקף גדול', בימין מסתלקים מן הגלות, משום שמוליך לימין את משה שדרגתו עמוד האמצע שהוא שבועות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אתעביד חול. שהן כלולין הקודש וחול והוא סובל חול דלהון:

לכל המפרשים על פיסקה זו