ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 76 (מו ע"ב)

שומרי אות ברית תפלין ושבת העולים ח"י - ותשובתם תיבת נח

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 76 · דף מו ע"ב

לשון הזוהר

דְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן שְׁנַיִם שְׁנַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה חַ״י. אוֹ אִלֵּין דַּהֲווֹ נָטְרִין י' דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית מִילָה דְאִיהוּ לִשְׁמֹנָה דְכֹלָּא חַ״י, אוֹ אִלֵּין דְּמַנְחָן תְּפִלֵּי בְּכָל יוֹמָא דְאִינוּן אוֹת י', כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יג, טז) וְהָיָה לְאוֹת כו', וַהֲווֹ קָשְׁרִין לֵיהּ בְּח' בָּתֵּי דִתְּפִלֵּי, דְאִינוּן ד' בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְאַרְבַּע פַּרְשִׁיָּין דִּתְּפִלִּין דְּיָד, אוֹ אִינוּן דְּנָטְרִין אוֹת י' שַׁבָּת בִּתְּחוּמָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ ח', תְּרֵי אַלְפֵי אַמִּין לְכָל סִטְרָא, וְכֹלָּא חַ״י, לְאִלֵּין אִינוּן מְקַבְּלִין בִּתְשׁוּבָה, דְאִיהִי ° תֵּיבַת נֹחַ יוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל לְאָחֳרָנִין לָא יְקַבֵּל לוֹן בִּתְיוּבְתָּא, וְאִם יִפְקוּן בְּיוֹמָא דְּדִינָא, אִלֵּין דְּלָא הֲווֹ נָטְרִין, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, כא), וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים דְּנִדּוֹנִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה, דִּבְהוֹן הֲוַת שְׁכִינְתָּא מִתְתַּרְכָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ׳ (שם ח, ט), ° וְאִלֵּין אִינוּן יוֹמִין דְּחוֹל.

תרגום

העולים לחשבון 'שניים שניים שבעה שבעה - חַ"י'. או אלה השומרים י' שהוא אות ברית מילה, שהוא לשמונה, שהכל חַ"י, או אלה המניחים תפילין בכל יום, שהם אות י', כמו שנאמר ' ׳וְהָיָה לְאוֹת׳ (שמות יג, טז) ' וגו', והיו קושרים אותו בשמונה בתי תפילין, שהם ארבעה בתי תפילין של ראש, וארבע פרשיות תפילין של יד, או אלה השומרים אות י' - שבת בתחומה שהוא שמונה - אלפיים אמה לכל צד, והכל חַ"י. לאלה מקבלים בתשובה, שהיא 'תיבת נח' - יום הכיפורים. אבל לאחרים אין מקבל אותם בתשובה, ואם יצאו ביום הדין - אלה שלא היו שומרים - נאמר בהם ' ׳וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, כא) ', ואלה נקראים רשעים גמורים הנידונים מיד למיתה, שבהם היתה השכינה מתגרשת, זהו שכתוב ' ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ׳ (שם ח, ט) ' - ואלה הם ימי החול.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דסלקין לחושבן שנים שנים שבעה שבעה ח״י. או אלין דהוו נטרין י' דאיהו אות ברית מילה דאיהו לשמנה דכלא ח״י, או אלין דמנחן תפלי בכל יומא דאינון אות י', כמה דאת אמר (שמות יג, טז) והיה לאות כו', והוו קשרין ליה בח' בתי דתפלי, דאינון ד' בתי דתפלין דרישא, וארבע פרשיין דתפלין דיד, או אינון דנטרין אות י' שבת בתחומא דיליה דאיהו ח', תרי אלפי אמין לכל סטרא, וכלא ח״י, לאלין אינון מקבלין בתשובה, דאיהי ° תיבת נח יום הכפורים. אבל לאחרנין לא יקבל לון בתיובתא, ואם יפקון ביומא דדינא, אלין דלא הוו נטרין, אתמר בהון ׳ויגוע כל בשר הרמש על הארץ׳ (בראשית ז, כא), ואלין אתקריאו רשעים גמורים דנדונין לאלתר למיתה, דבהון הות שכינתא מתתרכא הדא הוא דכתיב ׳ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה׳ (שם ח, ט), ° ואלין אינון יומין דחול.

התרגום: העולים לחשבון 'שניים שניים שבעה שבעה - ח"י'. או אלה השומרים י' שהוא אות ברית מילה, שהוא לשמונה, שהכל ח"י, או אלה המניחים תפילין בכל יום, שהם אות י', כמו שנאמר ' ׳והיה לאות׳ (שמות יג, טז) ' וגו', והיו קושרים אותו בשמונה בתי תפילין, שהם ארבעה בתי תפילין של ראש, וארבע פרשיות תפילין של יד, או אלה השומרים אות י' - שבת בתחומה שהוא שמונה - אלפיים אמה לכל צד, והכל ח"י. לאלה מקבלים בתשובה, שהיא 'תיבת נח' - יום הכיפורים. אבל לאחרים אין מקבל אותם בתשובה, ואם יצאו ביום הדין - אלה שלא היו שומרים - נאמר בהם ' ׳ויגוע כל בשר הרמש על הארץ׳ (בראשית ז, כא) ', ואלה נקראים רשעים גמורים הנידונים מיד למיתה, שבהם היתה השכינה מתגרשת, זהו שכתוב ' ׳ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה׳ (שם ח, ט) ' - ואלה הם ימי החול.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואלין יומין דחול. הוא ענין אחר דדריש על בני אדם ולא מצאה היונה כו' ותבא אליו היונה כו', על רשעים וצדיקים, ועוד דריש על ימי החול ושבת, והכל ענין אחד, דצדיקים נגד שבתות שהם נטרו שבתות, ורשעים שלא נטרו שבתות נגד ימי החול, וזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו