התארכות הטיפה לזרע ו' - והיבשה הנעשית תיבת נח בחודש השביעי
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 74 · דף מו ע"ב
לשון הזוהר
וְהַהִיא טִפָּה בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְאָרְכַת, ° וְאִתְעֲבִידַת זֶרַע ו', דְּכָלִיל שִׁית סִטְרִין, וּכְמָה דְכָל סְפִירָן נָטְלִין חוּלָקֵיהוֹן מֵהַהוּא טִפָּה, הָכִי נָטְלִין ° מִזֶּרַע (נ״א מההוא זרע) דְּאִיהוּ ו', כַּד אִיהוּ ו' אִתְעֲבִיד שִׁית, כַּד נָטִיל בְּיוּ״ד סָלִיק לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, ° אֲבָל כָּל סְפִירָן כָּל חַד אִיהוּ תֵשַׁע, וּמַלְכוּת בָּהּ אִשְׁתַּלִּים כָּל חַד לְעֶשֶׂר, וְכֹלָּא אִתְמַשַּׁךְ לְגַבֵּיהּ דְּגִיד דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ לְהַהוּא יַבָּשָׁה, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאָרִיק בָּהּ כֹּלָּא ° אִתְקְרִיאַת תֵּיבַת נֹחַ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ח, יג), מַה דַּהֲוַת ° ה' יַבָּשָׁה, אִתְעֲבִידַת הֵ״א הַשְּׁבִיעִי, וְדָא אִיהוּ ׳וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳, וַתָּנַח וַדַּאי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וְדָא אִיהוּ גִיד צַדִּיק חַ״י עָלְמִין, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ נָפִיק זֶרַע לְהַאי יַבָּשָׁה.
תרגום
וטיפה זו בעמוד האמצע מתארכת, ונעשית 'זרע ו'', הכולל שישה צדדים, וכשם שכל הספירות נוטלות חלקן מאותה טיפה, כך נוטלות מהזרע (נוסח אחר: מאותו זרע) שהוא ו'. כשהוא ו' נעשה שש, כשנוטל ביו"ד עולה לשישים - שש פעמים עשר, אבל כל ספירה - כל אחת היא תשע, ומלכות בה משתלם כל אחת לעשר. והכול נמשך אל 'הגיד' שהוא צדיק, וממנו לאותה יבשה, ובאותה שעה שהוריק בה הכול, נקראת 'תיבת נח', וסוד הדבר ' ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ח, יג) ': מה שהיתה ה' - יבשה, נעשית ה"א 'השביעי', וזהו ' ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ ' - 'ותנח' ודאי בחודש השביעי, וזהו 'גיד' - הצדיק, חי העולמים, משום שממנו יוצא זרע לאותה יבשה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההיא טפה בעמודא דאמצעיתא אתארכת, ° ואתעבידת זרע ו', דכליל שית סטרין, וכמה דכל ספירן נטלין חולקיהון מההוא טפה, הכי נטלין ° מזרע (נ״א מההוא זרע) דאיהו ו', כד איהו ו' אתעביד שית, כד נטיל ביו״ד סליק לשתין, שית זמנין עשר, ° אבל כל ספירן כל חד איהו תשע, ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר, וכלא אתמשך לגביה דגיד דאיהו צדיק, ומניה לההוא יבשה, ובההוא זמנא דאריק בה כלא ° אתקריאת תיבת נח, ורזא דמלה ׳ותנח התיבה בחדש השביעי׳ (בראשית ח, יג), מה דהות ° ה' יבשה, אתעבידת ה״א השביעי, ודא איהו ׳ותנח התיבה בחדש השביעי׳, ותנח ודאי בחדש השביעי, ודא איהו גיד צדיק ח״י עלמין, בגין דמניה נפיק זרע להאי יבשה.
התרגום: וטיפה זו בעמוד האמצע מתארכת, ונעשית 'זרע ו', הכולל שישה צדדים, וכשם שכל הספירות נוטלות חלקן מאותה טיפה, כך נוטלות מהזרע (נוסח אחר: מאותו זרע) שהוא ו'. כשהוא ו' נעשה שש, כשנוטל ביו"ד עולה לשישים - שש פעמים עשר, אבל כל ספירה - כל אחת היא תשע, ומלכות בה משתלם כל אחת לעשר. והכול נמשך אל 'הגיד' שהוא צדיק, וממנו לאותה יבשה, ובאותה שעה שהוריק בה הכול, נקראת 'תיבת נח', וסוד הדבר ' ׳ותנח התבה בחדש השביעי׳ (בראשית ח, יג) ': מה שהיתה ה' - יבשה, נעשית ה"א 'השביעי', וזהו ' ׳ותנח התבה בחדש השביעי׳ ' - 'ותנח' ודאי בחודש השביעי, וזהו 'גיד' - הצדיק, חי העולמים, משום שממנו יוצא זרע לאותה יבשה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואתעבידת זרע ו'. כמו שאומר לעיל כ"ד ג' דאתמשכת כו' וזה שאומר זרע ו' כמו שכתוב (תהלים קכו ו) משך הזרע: