ערב רב רב החובל - והיאור שסרח ואור הגאולה ר"ז
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 71 · דף מו ע"א
לשון הזוהר
° וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, ׳לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה׳ דָא נַפְשָׁא, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ ׳וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה׳ (שמות ו, ט) מִסִּטְרָא דְכָבֵד דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ז, יד) כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה (שם ה, ט), עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ׳ (קהלת ז, ט), מִסִּטְרָא דְמָרָה ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם׳ (שם א, יד). דָּג גָּדוֹל אִיהוּ עִרֶב רַב, דְּאִינוּן (נ״א דאיהו) רַב הַחוֹבֵל, מָאן חוֹבֵל אֶלָּא רַב מִכָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, אִיהוּ חוֹבֵל, וְאִיהִי חַבָּלָה, עִרֶב רַב בְּנִין דְּלִילִית חַיָּיבָא, ° דִבְהוֹן חָאבוּ יִשְׂרָאֵל ° וַחֲבִילוּ יָת בִּשְׂרַיְיהוּ בְּאָת בְּרִית, ° אִינוּן רַב עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא, ° וְאִינוּן דָּגָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ ׳זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה׳ (במדבר יא, ה) וכו', וּבְזִמְנָא דְנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קְטִיל מִנַּיְיהוּ סַגִּיאִין, וְדָא אִיהוּ ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה׳ (שמות ז, יח), ° וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקָטְלָא לוֹן, ° וַיִּבְאַשׁ הַיְאוֹר דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (משלי ו, כג) וְתוֹרָה אוֹר, סָרְחַת לְגַבַּיְיהוּ, ° וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ׳ (שמות א, כב), אוֹר אִיהוּ רָ״ז, הַיְאוֹרָה בַּת זוּגֵיהּ דְּהַהוּא אוֹר, ° דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם׳ (שם י, כג), כְּגַוְונָא דָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה (היאורה) הַזּוֹהַר בֵּיהּ הָוָה רָ״ז, דְּאִיהוּ אוֹר דְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא, לְקַיֵּים ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו), וְדָא אִיהוּ ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן׳, אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.
תרגום
והטחול הוא שחוק הכסיל, ' ׳לבלוע את יונה׳ ' - זו הנפש, מצדו ' ׳וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה׳ (שמות ו, ט) ' - מצד הכבד, שנאמר בו (שם ז, יד) 'כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה', 'תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה' (שם ה, ט), עליו נאמר ' ׳כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ׳ (קהלת ז, ט) ', מצד המרה - ' ׳וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם׳ (שם א, יד) '. 'דג גדול' הוא ערב רב, שהם (נוסח אחר: שהוא) 'רב החובל', מיהו 'חובל'? אלא רב מכל מלאכי חבלה, הוא חובל והיא חבלה, ערב רב - בני לילית הרשעה, שבהם חטאו ישראל וחיבלו את בשרם באות ברית, הם רב עליהם בגלות, והם 'דגה' לישראל, ומשום כך אמרו ' ׳זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה׳ (במדבר יא, ה) ' וכו', ובזמן שיצאו ישראל ממצרים, נהרגו מהם רבים, וזהו ' ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת׳ (שמות ז, יח) '. ובגלות האחרונה עתיד הקב"ה להורגם. 'וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר' - זו התורה, שנאמר בה (משלי ו, כג) 'וְתוֹרָה אוֹר' - סרחה כלפיהם, ונאמר בישראל ' ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳ (שמות א, כב) ' - 'אור' הוא ר"ז, 'היאורה' בת זוגו של אור זה, שנאמר בה ' ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם׳ (שם י, כג) '. כדוגמה זו, בגלות האחרונה (היאורה) הזוהר בו היה ר"ז, שהוא אור הגאולה האחרונה, לקיים ' ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו) ', וזהו ' ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן׳ ' - אלה המשתדלים בתורה שבעל פה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° וטחול איהו שחוק הכסיל, ׳לבלוע את יונה׳ דא נפשא, מסטרא דיליה ׳ולא שמעו אל משה מקצר רוח, ומעבודה קשה׳ (שמות ו, ט) מסטרא דכבד דאתמר ביה (שם ז, יד) כבד לב פרעה, תכבד העבודה (שם ה, ט), עליה אתמר ׳כי כעס בחיק כסילים ינוח׳ (קהלת ז, ט), מסטרא דמרה ׳וימררו את חייהם׳ (שם א, יד). דג גדול איהו ערב רב, דאינון (נ״א דאיהו) רב החובל, מאן חובל אלא רב מכל מלאכי חבלה, איהו חובל, ואיהי חבלה, ערב רב בנין דלילית חייבא, ° דבהון חאבו ישראל ° וחבילו ית בשרייהו באת ברית, ° אינון רב עלייהו בגלותא, ° ואינון דגה לישראל, ובגין דא אמרו ׳זכרנו את הדגה׳ (במדבר יא, ה) וכו', ובזמנא דנפקו ישראל ממצרים קטיל מנייהו סגיאין, ודא איהו ׳והדגה אשר ביאור מתה׳ (שמות ז, יח), ° ובגלותא בתראה עתיד הקדוש ברוך הוא לקטלא לון, ° ויבאש היאור דא אורייתא, דאתמר בה (משלי ו, כג) ותורה אור, סרחת לגבייהו, ° ואתמר בישראל ׳כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו׳ (שמות א, כב), אור איהו ר״ז, היאורה בת זוגיה דההוא אור, ° דאתמר בה ׳ולכל בני ישראל היה אור במושבותם׳ (שם י, כג), כגוונא דא בגלותא בתראה (היאורה) הזוהר ביה הוה ר״ז, דאיהו אור דפורקנא בתרייתא, לקיים ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו), ודא איהו ׳כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת תחיון׳, אלין דמשתדלין באורייתא דבעל פה.
התרגום: והטחול הוא שחוק הכסיל, ' ׳לבלוע את יונה׳ ' - זו הנפש, מצדו ' ׳ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׳ (שמות ו, ט) ' - מצד הכבד, שנאמר בו (שם ז, יד) 'כבד לב פרעה', 'תכבד העבדה' (שם ה, ט), עליו נאמר ' ׳כי כעס בחיק כסילים ינוח׳ (קהלת ז, ט) ', מצד המרה - ' ׳וימררו את חייהם׳ (שם א, יד) '. 'דג גדול' הוא ערב רב, שהם (נוסח אחר: שהוא) 'רב החובל', מיהו 'חובל'? אלא רב מכל מלאכי חבלה, הוא חובל והיא חבלה, ערב רב - בני לילית הרשעה, שבהם חטאו ישראל וחיבלו את בשרם באות ברית, הם רב עליהם בגלות, והם 'דגה' לישראל, ומשום כך אמרו ' ׳זכרנו את הדגה׳ (במדבר יא, ה) ' וכו', ובזמן שיצאו ישראל ממצרים, נהרגו מהם רבים, וזהו ' ׳והדגה אשר ביאר תמות׳ (שמות ז, יח) '. ובגלות האחרונה עתיד הקב"ה להורגם. 'ויבאש היאר' - זו התורה, שנאמר בה (משלי ו, כג) 'ותורה אור' - סרחה כלפיהם, ונאמר בישראל ' ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳ (שמות א, כב) ' - 'אור' הוא ר"ז, 'היאורה' בת זוגו של אור זה, שנאמר בה ' ׳ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׳ (שם י, כג) '. כדוגמה זו, בגלות האחרונה (היאורה) הזוהר בו היה ר"ז, שהוא אור הגאולה האחרונה, לקיים ' ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו) ', וזהו ' ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׳ ' - אלה המשתדלים בתורה שבעל פה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אם חבל כו'. כמו דהוא חביל גופא כן בית המקדש שהוא בית חיינו, ועד בא השמש כו' - ביום הששי, ועיין בזוהר פרשת בלק בזוהר חדש: