ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 70 (מו ע"א)

הדג הגדול הבולע את יונה זו הגלות - ו ׳את׳ לרבות הרועה הנאמן

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 70 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וַיְמַן יהו''ה דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה׳ (שם ב, א), ° דָא גָלוּתָא קַדְמָאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְיוֹנָה יָרַד ° אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה׳, ° וְדָא הוּא ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד), כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ בְּכָל אֲתַר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵיהוֹן, בֵּיהּ זִמְנָא אִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳ (שמות א, ח), וְדָא פַּרְעֹה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר וַיְמַן יהו״ה ׳דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה׳, ׳דְּבָעָא לְבַטְלָא יִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב (שם כב) ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ׳, ׳לְקִבְּלֵיהּ וַיְמַן יהו'ה דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה׳, לְקַטְלֵיהּ, לִבְלוֹעַ יוֹנָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה׳, אֶת אָתָא לְרַבּוֹת רַעְיָא מְהֵימְנָא דְעָתִיד לְאִתְיַיהֲבָא אוֹרַיְיתָא עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהִי מֵאַלֶּ'ף וְעַד תָּי״ו, ° כָּל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין עַל יְדֵיהּ הֲווֹ, וְדָא אִיהוּ דָּג גָּדוֹל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (יחזקאל כט, ג) הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, ° אִיהוּ דָּג, וּמִצְרָיִם בַת זוּגֵיהּ דָּגָה, ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל׳ (יונה ב, ב) יהו״ה אֱלֹהָי״ו מִמְּעִי הַדָּגָה, מָאן מְעִי הַדָּגָה אִלֵּין מִצְרָאֵי. וְעוֹד ׳וַיְמַן יהו״ה ° דָּג גָּדוֹל׳ דָּא סמא״ל, דָּגָה דָּא לִילִית נָחָשׁ בַת זוּגֵיהּ, מֵהַהוּא רַב הַחוֹבֵל דְּאִיהוּ עִרֶב רַב דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות יב, לח) וְגַם עִרֶב רַב וכו'.

תרגום

באותה שעה ’וַיְמַן יְהוָה ׳דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה׳’ (שם ב א) - זו הגלות הראשונה, שנאמר בה ’׳וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה׳’, וזהו (בראשית מו ד) ’׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳’, כמו שפירשוהו: בכל מקום שגלו ישראל - שכינה עמהם. קלקלו ישראל מעשיהם, באותה שעה נאמר בהם (שמות א ח) ’׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳’ - וזה פרעה, עליו נאמר ’וַיְמַן יְהוָה ׳דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה׳’ - שרצה לבטל את ישראל מן העולם, זהו שכתוב (שם כב) ’׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳’; כנגד זה ’וַיְמַן יְהוָה ׳דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה׳’ - להורגו. ’לבלוע יונה’ לא כתוב, אלא ’׳לבלוע את יונה׳’ - ’את’ בא לרבות את הרועה הנאמן שעתיד להינתן על ידו התורה, שהיא מאל"ף ועד תי"ו, כל אלה הגלגולים על ידו היו. וזהו ’דג גדול’, שנאמר בו (יחזקאל כט ג) ’הַתַּנִּים הַגָּדוֹל’ - הוא ’דג’, ומצרים בת זוגו ’דגה’. (יונה ב ב) ’׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל׳ יְהוָה ׳אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳’ - מיהם ’מעי הדגה’? אלה המצרים. ועוד, ’׳וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל׳’ - זה סמאל, ’דגה’ - זו לילית, נחש בת זוגו, מאותו ’רב החובל’ שהוא ערב רב, שנאמר בו (שמות יב לח) ’׳וְגַם עֵרֶב רַב׳’ וכו’.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא ׳וימן יהו'ה דג גדול לבלוע את יונה׳ (שם ב, א), ° דא גלותא קדמאה, דאתמר ביה ׳ויונה ירד ° אל ירכתי הספינה׳, ° ודא הוא ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ (בראשית מו, ד), כמה דאוקמוהו בכל אתר דגלו ישראל שכינתא עמהון, קלקלו ישראל עובדיהון, ביה זמנא אתמר בהון ׳ויקם מלך חדש על מצרים׳ (שמות א, ח), ודא פרעה, עליה אתמר וימן יהו״ה ׳דג גדול לבלוע את יונה׳, ׳דבעא לבטלא ישראל מעלמא, הדא הוא׳ דכתיב (שם כב) ׳כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו׳, ׳לקבליה וימן יהו'ה דג גדול לבלוע את יונה׳, לקטליה, לבלוע יונה לא כתיב, אלא ׳לבלוע את יונה׳, את אתא לרבות רעיא מהימנא דעתיד לאתייהבא אורייתא על ידיה, דאיהי מאל'ף ועד תי״ו, ° כל אלין גלגולין על ידיה הוו, ודא איהו דג גדול, דאתמר ביה (יחזקאל כט, ג) התנין הגדול, ° איהו דג, ומצרים בת זוגיה דגה, ׳ויתפלל יונה אל׳ (יונה ב, ב) יהו״ה אלהי״ו ממעי הדגה, מאן מעי הדגה אלין מצראי. ועוד ׳וימן יהו״ה ° דג גדול׳ דא סמא״ל, דגה דא לילית נחש בת זוגיה, מההוא רב החובל דאיהו ערב רב דאתמר ביה (שמות יב, לח) וגם ערב רב וכו'.

התרגום: באותה שעה ’וימן יהוה ׳דג גדול לבלע את יונה׳’ (שם ב א) - זו הגלות הראשונה, שנאמר בה ’׳ויונה ירד אל ירכתי הספינה׳’, וזהו (בראשית מו ד) ’׳אנכי ארד עמך מצרימה׳’, כמו שפירשוהו: בכל מקום שגלו ישראל - שכינה עמהם. קלקלו ישראל מעשיהם, באותה שעה נאמר בהם (שמות א ח) ’׳ויקם מלך חדש על מצרים׳’ - וזה פרעה, עליו נאמר ’וימן יהוה ׳דג גדול לבלע את יונה׳’ - שרצה לבטל את ישראל מן העולם, זהו שכתוב (שם כב) ’׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳’; כנגד זה ’וימן יהוה ׳דג גדול לבלע את יונה׳’ - להורגו. ’לבלוע יונה’ לא כתוב, אלא ’׳לבלוע את יונה׳’ - ’את’ בא לרבות את הרועה הנאמן שעתיד להינתן על ידו התורה, שהיא מאל"ף ועד תי"ו, כל אלה הגלגולים על ידו היו. וזהו ’דג גדול’, שנאמר בו (יחזקאל כט ג) ’התנים הגדול’ - הוא ’דג’, ומצרים בת זוגו ’דגה’. (יונה ב ב) ’׳ויתפלל יונה אל׳ יהוה ׳אלהיו ממעי הדגה׳’ - מיהם ’מעי הדגה’? אלה המצרים. ועוד, ’׳וימן יהוה דג גדול׳’ - זה סמאל, ’דגה’ - זו לילית, נחש בת זוגו, מאותו ’רב החובל’ שהוא ערב רב, שנאמר בו (שמות יב לח) ’׳וגם ערב רב׳’ וכו’.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דא גלותא קדמאה כו'. דהוא התנין הגדול הרובץ כו'. וכמו שמפרש והולך ודא פרעה כו' ודא איהו דג גדול כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו