ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 69 (מו ע"א)

׳קום קרא אל אלהיך׳ - שיבה לשכינה העליונה שהיא התשובה

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 69 · דף מו ע"א

לשון הזוהר

[מו.] ° וְעוֹד מָאן רַב הַחוֹבֵל הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל שַׂלְמַת רֵעֶךָ׳ (שמות כב, כה), חָבוֹל בְּבַיִת רִאשׁוֹן, תַּחְבּוֹל בְּבַיִת שֵׁנִי, ° וְאִיהוּ רַב דְּכָל מַנְהִיגֵי סְפִינָה, וּמָה אָמַר לֵיהּ ׳קוּם קְרָא אֶל׳ (יונה א, ו) אלהי״ך, דְּהָא דִינִין קָא אַתְיָין עֲלָךְ וְעַל בְּנָיִךְ, הָא מָארֵי דְחוֹבִין מִתְכַּנְשִׁין, ° דְּאִינוּן סַחֲרִין לִסְפִינָה דִילָךְ דְּאִינוּן רוּחִין בִּישִׁין, ° אִסְתַּכַּל בְּזַכְוָון דִּילָךְ, ° בְּאִלֵּין אֵבָרִים דְּיִשְׁתַּדְלוּן בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין טָבִין, וְיַחֲזִירוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְּיוּבְתָּא עֲלָךְ, ° וְאִיהִי אֲגִינַת עֲלָךְ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא) ° דָּא יְרוּשָׁלֵם, ׳עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף׳ (שם) ° דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו עֲלַיְיהוּ ° בְּשַׁבַּתָּא וְיֹמִין טָבִין, וּבְגִינָהּ מְבָרְכִין בְּהוֹן בָּרוּךְ אַתָּה יהו״ה הַפּוֹרֵס ° סֻכַּת שָׁלוֹם, וּבְזִמְנָא דִפְּרִישַׁת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר (דברים לב, יא) יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ (שמות יט, ד) וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וכו', וּבְגִין דָּא ׳קוּם קְרָא אֶל׳ אלהי״ך דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי תְיוּבְתָּא דִילָךְ, ° וְתוּב בָּהּ לְמָארָךְ דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° אִסְתַּכַּל דְּשִׁפְחָה בִּישָׁא שָׁלְטָא עֲלָךְ ° דְּאִיהִי טִפָּה סְרוּחָה, ° וַעֲלָהּ אִתְּמַר (איוב א, ז) וַיֹּאמֶר יהו''ה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא, דְּכָל חוֹבִין אִינוּן מֵאֵבָרִין דְּטִפָּה סְרוּחָה, דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וַיַּחְתְּרוּ (דף מו ע'א) הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה (יונה א, יג) בְּתִיּוּבְתָּא, וְלֹא יָכוֹלוּ ° כִּי הַיָּם, דְּאִיהוּ גְזֵרַת דִּינָא, הוֹלֵךְ וְסוֹעִר עֲלֵיהֶם.

תרגום

[ מו. ] ועוד, מי הוא 'רב החובל'? אותו שנאמר בו ' ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ׳ (שמות כב, כה) ' - 'חבל' בבית ראשון, 'תחבל' בבית שני, והוא הרב של כל מנהיגי הספינה. ומה אמר לו? ' ׳קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ׳ (יונה א, ו) ' - שהרי דינים באים עליך ועל בניך, הנה בעלי החובות מתכנסים, שהם סובבים את ספינתך, שהם רוחות רעות, הסתכל בזכויותיך, באברים אלה המשתדלים בתורה ובמצוות טובות, ויחזירו את השכינה העליונה שהיא תשובתך, והיא מגינה עליך, שעליה נאמר ' ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא) ' - זו ירושלים, ' ׳עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף׳ ' (שם) - שהם ישראל, יפרוש כנפיו עליהם בשבת וימים טובים, ובגללה מברכים בהם 'בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם'. ובזמן שהיא פורשת כנפיה על ישראל נאמר ' ׳יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳ (דברים לב, יא) ', כמו שפירשוהו ' ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים׳ (שמות יט, ד) ' וכו'. ומשום כך ' ׳קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ׳ ' - שהיא שכינה עליונה, שהיא תשובתך, ושוב בה אל ריבונך שהוא הקב"ה, הסתכל ששפחה רעה שולטת עליך, שהיא טיפה סרוחה, ועליה נאמר (איוב א, ז) 'וַיֹּאמֶר יְהוָה ׳אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא׳ ' - שכל העוונות הם מאברי הטיפה הסרוחה, שבגללה נאמר לחייבים 'מֵאַיִן בָּאתָ' - מטיפה סרוחה. 'וַיַּחְתְּרוּ (דף מו ע"א) ׳הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה׳ (יונה א, יג) ' - בתשובה, ' ׳וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם׳ ' - שהוא גזרת הדין - ' ׳הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם׳ '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [מו.] ° ועוד מאן רב החובל ההוא דאתמר ביה ° ׳אם חבול תחבול שלמת רעך׳ (שמות כב, כה), חבול בבית ראשון, תחבול בבית שני, ° ואיהו רב דכל מנהיגי ספינה, ומה אמר ליה ׳קום קרא אל׳ (יונה א, ו) אלהי״ך, דהא דינין קא אתיין עלך ועל בניך, הא מארי דחובין מתכנשין, ° דאינון סחרין לספינה דילך דאינון רוחין בישין, ° אסתכל בזכוון דילך, ° באלין אברים דישתדלון באורייתא ובפקודין טבין, ויחזירון שכינתא עלאה דאיהי תיובתא עלך, ° ואיהי אגינת עלך, דעלה אתמר ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא) ° דא ירושלם, ׳על גוזליו ירחף׳ (שם) ° דאינון ישראל, יפרוש כנפיו עלייהו ° בשבתא וימין טבין, ובגינה מברכין בהון ברוך אתה יהו״ה הפורס ° סכת שלום, ובזמנא דפרישת גדפהא על ישראל אתמר (דברים לב, יא) יקחהו ישאהו על אברתו, כמה דאוקמוהו (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו', ובגין דא ׳קום קרא אל׳ אלהי״ך דאיהי שכינתא עלאה, דאיהי תיובתא דילך, ° ותוב בה למארך דאיהו קודשא בריך הוא, ° אסתכל דשפחה בישא שלטא עלך ° דאיהי טפה סרוחה, ° ועלה אתמר (איוב א, ז) ויאמר יהו'ה אל השטן מאין תבא, דכל חובין אינון מאברין דטפה סרוחה, דבגינה אתמר לגבי חייביא מאין באת מטפה סרוחה, ויחתרו (דף מו ע'א) האנשים להשיב אל היבשה (יונה א, יג) בתיובתא, ולא יכולו ° כי הים, דאיהו גזרת דינא, הולך וסוער עליהם.

התרגום: [ מו. ] ועוד, מי הוא 'רב החובל'? אותו שנאמר בו ' ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳ (שמות כב, כה) ' - 'חבל' בבית ראשון, 'תחבל' בבית שני, והוא הרב של כל מנהיגי הספינה. ומה אמר לו? ' ׳קום קרא אל אלהיך׳ (יונה א, ו) ' - שהרי דינים באים עליך ועל בניך, הנה בעלי החובות מתכנסים, שהם סובבים את ספינתך, שהם רוחות רעות, הסתכל בזכויותיך, באברים אלה המשתדלים בתורה ובמצוות טובות, ויחזירו את השכינה העליונה שהיא תשובתך, והיא מגינה עליך, שעליה נאמר ' ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא) ' - זו ירושלים, ' ׳על גוזליו ירחף׳ ' (שם) - שהם ישראל, יפרוש כנפיו עליהם בשבת וימים טובים, ובגללה מברכים בהם 'ברוך אתה יהוה הפורש סכת שלום'. ובזמן שהיא פורשת כנפיה על ישראל נאמר ' ׳יקחהו ישאהו על אברתו׳ (דברים לב, יא) ', כמו שפירשוהו ' ׳ואשא אתכם על כנפי נשרים׳ (שמות יט, ד) ' וכו'. ומשום כך ' ׳קום קרא אל אלהיך׳ ' - שהיא שכינה עליונה, שהיא תשובתך, ושוב בה אל ריבונך שהוא הקב"ה, הסתכל ששפחה רעה שולטת עליך, שהיא טיפה סרוחה, ועליה נאמר (איוב א, ז) 'ויאמר יהוה ׳אל השטן מאין תבא׳ ' - שכל העוונות הם מאברי הטיפה הסרוחה, שבגללה נאמר לחייבים 'מאין באת' - מטיפה סרוחה. 'ויחתרו (דף מו ע"א) ׳האנשים להשיב אל היבשה׳ (יונה א, יג) ' - בתשובה, ' ׳ולא יכלו כי הים׳ ' - שהוא גזרת הדין - ' ׳הולך וסער עליהם׳ '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כמה דאוקמוהו מ"מ כו'. קאי על מה שאמר או גרע כו' , ורוצה לומר או שהיא מטונף בחובין, או שאפילו שרק שעבירה הועילה לחסר מצוה אחת, וכמו שמפרש והולך בההוא אתר דשריא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו