ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 64 (מד ע"ב)

׳היו צריה לראש׳ בגלות - ובנשמה השלמה נכפפים הממונים תחת הלב

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 64 · דף מד ע"ב

לשון הזוהר

בְּזִמְנָא דְגָלוּתָא כָּל מְמַנָּן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא וְעִרֶב רַב, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ׳ (איכה א, ה), ° צָרֶיהָ וַדַּאי אִינוּן עִרֶב רַב, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַנָּבִים כֻּלּוֹ, אוֹהֵב שֹׁחַד וְגוֹמֵר׳ (ישעיה א, כג), ° אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ אִלֵּין עִשָׂו וְיִשְׁמָעִאל וְשַׁבְעִין מְמַנָּן, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ בְּשַׁלְוָה בְעוּתְרָא, וְיִשְׂרָאֵל בְּדוֹחֲקָא בַעֲנִיּוּתָא, וּבְגִין דָּא וַוי לְעָלְמָא כַּד אִתְבַּלְעוּ בְּעִרְבוּבְיָא בִישָׁא, ° וּמָאן גָּרַם דְּאִתְבַּלְעוּ בְּמֵעַיְיהוּ ׳וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה׳, בְּגִין דְּעוֹבְדֵיהוֹן בִּישִׁין בִּידֵיהוֹן, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (תהלים קו, לה), ° כְּגַוְונָא דָא נִשְׁמָתָא אִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כַּד אִיהִי שְׁלֵימָא בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, אִתְּמַר בָּהּ (שיר ד ז) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳, בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁרְיָא שֵׁם יהו״ה עֲלָהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם׳ (דברים כח, י) יהו״ה ׳נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳, וּמְמַנָּן דְּכָבֵד וְעַרְקִין דִּילֵיהּ וּמְמַנָּן דִּטְחוֹל וְעִרְבוּבְיָא בִישָׁא דִילֵיהּ, מִתְכַּפְיָין תְּחוֹת לִבָּא דְתַמָּן נִשְׁמָתָא.

תרגום

בזמן הגלות, כל הממונים על אומות העולם והערב רב, נאמר בהם ' ׳הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ׳ (איכה א, ה) ' - 'צריה' ודאי הם ערב רב, עליהם נאמר ' ׳שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד׳ (ישעיה א, כג) ' וגו', 'אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ' - אלה עשו וישמעאל ושבעים הממונים, שכולם בשלווה בעושר, וישראל בדוחק בעניות, ומשום כך אוי לעולם כשנבלעים בעירבוביה רעה. ומי גרם שנבלעו בתוכם? ' ׳וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה׳ ' - משום שמעשיהם הרעים בידיהם, זהו שכתוב ' ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (תהלים קו, לה) '. כדוגמה זו הנשמה היא כנסת ישראל: כשהיא שלמה במצוות עשה, נאמר בה (שיר ד ז) ' ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳ ', ובאותה שעה שורה שם יהו"ה עליה, ונאמר בה ' ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם׳ (דברים כח, י) יְהוָה ׳נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳ ', והממונים על הכבד ועורקיו, והממונים על הטחול ועירבוביתו הרעה, נכפפים תחת הלב שבו שוכנת הנשמה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בזמנא דגלותא כל ממנן דאומין דעלמא וערב רב, אתמר בהון ׳היו צריה לראש אויביה שלו׳ (איכה א, ה), ° צריה ודאי אינון ערב רב, עלייהו אתמר ׳שריך סוררים וחברי גנבים כלו, אוהב שחד וגומר׳ (ישעיה א, כג), ° אויביה שלו אלין עשו וישמעאל ושבעין ממנן, דאינון כלהו בשלוה בעותרא, וישראל בדוחקא בעניותא, ובגין דא ווי לעלמא כד אתבלעו בערבוביא בישא, ° ומאן גרם דאתבלעו במעייהו ׳ולא נודע כי באו אל קרבנה׳, בגין דעובדיהון בישין בידיהון, ° הדא הוא דכתיב ׳ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׳ (תהלים קו, לה), ° כגוונא דא נשמתא איהי כנסת ישראל, כד איהי שלימא בפקודין דעשה, אתמר בה (שיר ד ז) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳, בההוא זמנא שריא שם יהו״ה עלה, ואתמר בה ׳וראו כל עמי הארץ כי שם׳ (דברים כח, י) יהו״ה ׳נקרא עליך ויראו ממך׳, וממנן דכבד וערקין דיליה וממנן דטחול וערבוביא בישא דיליה, מתכפיין תחות לבא דתמן נשמתא.

התרגום: בזמן הגלות, כל הממונים על אומות העולם והערב רב, נאמר בהם ' ׳היו צריה לראש איביה שלו׳ (איכה א, ה) ' - 'צריה' ודאי הם ערב רב, עליהם נאמר ' ׳שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד׳ (ישעיה א, כג) ' וגו', 'איביה שלו' - אלה עשו וישמעאל ושבעים הממונים, שכולם בשלווה בעושר, וישראל בדוחק בעניות, ומשום כך אוי לעולם כשנבלעים בעירבוביה רעה. ומי גרם שנבלעו בתוכם? ' ׳ולא נודע כי באו אל קרבנה׳ ' - משום שמעשיהם הרעים בידיהם, זהו שכתוב ' ׳ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׳ (תהלים קו, לה) '. כדוגמה זו הנשמה היא כנסת ישראל: כשהיא שלמה במצוות עשה, נאמר בה (שיר ד ז) ' ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳ ', ובאותה שעה שורה שם יהו"ה עליה, ונאמר בה ' ׳וראו כל עמי הארץ כי שם׳ (דברים כח, י) יהוה ׳נקרא עליך ויראו ממך׳ ', והממונים על הכבד ועורקיו, והממונים על הטחול ועירבוביתו הרעה, נכפפים תחת הלב שבו שוכנת הנשמה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: צריה ודאי. רוצה לומר דהן רישי עמא בגלותא כמו שאמרו בזוהר פרשת בראשית כ"ה א' ואינון עמלקים כו' בגלותא אינון רישין בקיומא סגי כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו