בנו של רב המנונא סבא - וההכרזה שההורג את הנחש נוטל בת מלך
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 6 · דף נב ע"ב
לשון הזוהר
[נב:] בְּהַהוּא זִמְנָא אִדְכַּר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וַדַּאי אַנְתְּ אִיהוּ בְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, חָדוּ בֵּיהּ, וְאָמְרוּ. בְּוַדַּאי אִי אַנְתְּ הֲוִית בְּהַאי עָלְמָא, הֲוִינָן (נב ע"ב) קָא נָחֲתִין מִסּוּסְוָון דִּילָן, וַהֲוִינָן אֲנַן מְחַמְּרִין בָּתַר בְּעִירָךְ. ° אָמַר לוֹן, הַהוּא חִוְיָא דְאַתּוּן מַגִּיחִין קְרָבָא בֵיהּ אֵיךְ אִשְׁתֵּזַבְתּוּן מִנֵּיהּ, ° דְּאִיהוּ בָלַע וְקָטִיל, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִיהוּ קָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וּלְכָל דָּרִין דְּקָא אַתְיָין אַבַּתְרֵיהּ, ° וּבְרַתָּא ° אִיהִי עַל מַגְדְּלָא דְפָרַח בַּאֲוִירָא, ° וּמַכְרִיזִין בְּכָל יוֹמָא בִרְקִיעָא, דְכָל מָאן דְּקָטִיל לְהַאי חִוְיָא, ° דְיָהֲבִין לֵיהּ לְאִנְתּוּ בַת מֶלֶךְ פְּנִימָאָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, וְהַאי זָהָב ° אִיהוּ ז' יְמֵי בְרֵאשִׁית, ה' חָמֵשׁ אוֹר, ב' אִיהִי ב' מִן בְּרֵאשִׁית, עֲלָהּ אִתְּמַר (שיר ז י) ° יָפָה כַלְּבָנָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קְרָאָן לָהּ בִּמְתִיבְתָּא. וּבְגִין הַהוּא כָרוֹזָא דְּכַרִיז, ° כַּמָּה גִבָּרִין, כַּמָּה מָארֵי תְרִיסִין, אִתְכַּנְשׁוּ בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, לְאַגָּחָא קְרָבָא עִם חִוְיָא בְגִינָהּ, ° וְכַמָּה תְרִיסִין אִתְעֲבִידוּ פְּסָקוֹת בְּגִינָהּ דִּבְרַתָּא דְמַלְכָּא, ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב), לֵית בְּהוֹן דְּקָטִיל לְחִוְיָא, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ ׳וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי׳, וּבְגִין דָּא בְּגִינֵיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ ׳עַד כִּי יָבֹא׳ (בראשית מט, י) ° שִׁילֹ״ה, מֹשֶׁ״ה, דְּאִיהִי מוֹרָשָׁה דִילֵיהּ, וַדַּאי ° אִיהוּ קָטִיל לְחִוְיָא.
תרגום
[ נב: ] באותה שעה נזכר רבי אלעזר ואמר: ודאי אתה בנו של רב המנונא סבא. שמחו בו, ואמרו: ודאי, אילו היית בעולם הזה היינו (נב ע"ב) יורדים מסוסינו, והיינו אנו נוהגים אחר בהמתך. אמר להם: אותו נחש שאתם עורכים בו מלחמה - כיצד ניצלתם ממנו, שהוא בולע והורג, ולא עוד אלא שהוא הרג את אדם הראשון ואת כל הדורות הבאים אחריו, ובתו היא על המגדל הפורח באוויר, ומכריזים בכל יום ברקיע: כל מי שיהרוג את הנחש הזה - נותנים לו לאישה בת מלך פנימי, שלבושה ממשבצות זהב, וזהב זה הוא שבעת ימי בראשית, ה' - חמש האור, ב' היא ב' של 'בראשית', עליה נאמר (שיר ז י) 'יָפָה כַלְּבָנָה' - תורה שבעל פה קוראים לה בישיבה של מעלה. ובגלל אותה הכרזה שמכריזים, כמה גיבורים, כמה בעלי תריסים, נאספו בבית המדרש לערוך מלחמה עם הנחש בגללה, וכמה תריסים נעשו שבורים בגלל בת המלך, ' ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב) ', אין בהם מי שיהרוג את הנחש עד שיבוא זה שנאמר בו ' ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ ' ' ׳וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי׳ ', ומשום כך בגללו נאמר בו ' ׳עַד כִּי יָבֹא' שִׁילֹה׳ (בראשית מט, י) - מֹשֶׁה, שהיא מורשה שלו - ודאי הוא יהרוג את הנחש.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [נב:] בההוא זמנא אדכר רבי אלעזר ואמר ודאי אנת איהו ברא דרב המנונא סבא, חדו ביה, ואמרו. בודאי אי אנת הוית בהאי עלמא, הוינן (נב ע"ב) קא נחתין מסוסוון דילן, והוינן אנן מחמרין בתר בעירך. ° אמר לון, ההוא חויא דאתון מגיחין קרבא ביה איך אשתזבתון מניה, ° דאיהו בלע וקטיל, ולא עוד אלא דאיהו קטיל לאדם קדמאה, ולכל דרין דקא אתיין אבתריה, ° וברתא ° איהי על מגדלא דפרח באוירא, ° ומכריזין בכל יומא ברקיעא, דכל מאן דקטיל להאי חויא, ° דיהבין ליה לאנתו בת מלך פנימאה ממשבצות זהב לבושה, והאי זהב ° איהו ז' ימי בראשית, ה' חמש אור, ב' איהי ב' מן בראשית, עלה אתמר (שיר ז י) ° יפה כלבנה, תורה שבעל פה קראן לה במתיבתא. ובגין ההוא כרוזא דכריז, ° כמה גברין, כמה מארי תריסין, אתכנשו בבי מדרשא, לאגחא קרבא עם חויא בגינה, ° וכמה תריסין אתעבידו פסקות בגינה דברתא דמלכא, ׳ויפן כה וכה וירא כי אין איש׳ (שמות ב, יב), לית בהון דקטיל לחויא, עד דייתי ההוא דאתמר ביה ׳ויפן כה וכה׳ ׳ויך את המצרי׳, ובגין דא בגיניה אתמר ביה ׳עד כי יבא׳ (בראשית מט, י) ° שיל״ה, מש״ה, דאיהי מורשה דיליה, ודאי ° איהו קטיל לחויא.
התרגום: [ נב: ] באותה שעה נזכר רבי אלעזר ואמר: ודאי אתה בנו של רב המנונא סבא. שמחו בו, ואמרו: ודאי, אילו היית בעולם הזה היינו (נב ע"ב) יורדים מסוסינו, והיינו אנו נוהגים אחר בהמתך. אמר להם: אותו נחש שאתם עורכים בו מלחמה - כיצד ניצלתם ממנו, שהוא בולע והורג, ולא עוד אלא שהוא הרג את אדם הראשון ואת כל הדורות הבאים אחריו, ובתו היא על המגדל הפורח באוויר, ומכריזים בכל יום ברקיע: כל מי שיהרוג את הנחש הזה - נותנים לו לאישה בת מלך פנימי, שלבושה ממשבצות זהב, וזהב זה הוא שבעת ימי בראשית, ה' - חמש האור, ב' היא ב' של 'בראשית', עליה נאמר (שיר ז י) 'יפה כלבנה' - תורה שבעל פה קוראים לה בישיבה של מעלה. ובגלל אותה הכרזה שמכריזים, כמה גיבורים, כמה בעלי תריסים, נאספו בבית המדרש לערוך מלחמה עם הנחש בגללה, וכמה תריסים נעשו שבורים בגלל בת המלך, ' ׳ויפן כה וכה וירא כי אין איש׳ (שמות ב, יב) ', אין בהם מי שיהרוג את הנחש עד שיבוא זה שנאמר בו ' ׳ויפן כה וכה׳ ' ' ׳ויך את המצרי׳ ', ומשום כך בגללו נאמר בו ' ׳עד כי יבא' שילה׳ (בראשית מט, י) - משה, שהיא מורשה שלו - ודאי הוא יהרוג את הנחש.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהו בלע וקטיל. רוצה לומר, בלע - בנורא דגיהנם, וקטיל - בסם המות דיליה דאינון שני נוקבין דיליה ועיין מה שבארנו לקמן בתיקוני זוהר חדש פ"ח א'. והן מרה וטחול וכמו שבארנו שם. ועיין לקמן מ"ג א' מרה סם המות דיליה טחול נחש כו' ומרה…
אור יקר: ויפן כה וכה וירא כי אין איש ונשאר ה״ך, ולכן ק״ש דערבית היא ה״ך שאנו קוראים להגן להכות כל סטרא דשמאלא, ועם היות שיש כ״ד דברוך שם כבוד וכו׳ אינם בסוד המספר הזה. וז״ש בקרא קדמאה,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: