׳אם יגאלך טוב יגאל׳ - שמאל דוחה וימין מקימה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 47 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
וְרָזָא דְמִלָּה לִינִי ׳הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל׳ (רות ג, יג), טוֹב דְּאִיהוּ בְּרִית ׳יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפּוֹץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יהו''ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳, ° אָנֹכִי דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, אָנֹכִי דִיצִיאַת מִצְרַיִם, ׳חַי יהו''ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ דְּאִיהִי יְמִינָא, דְבֵיהּ תּוּקְפָא דְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְמִימִינָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא ° דְבִכְתָב, וּמִשְּׂמָאלָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה דְאִיהִי נוּקְבָא. ° וּבְגִין דָּא טוֹב, צַדִּיק, חַ״י עָלְמִין, אִיהוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְאִיהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ דְאִיהוּ סמא״ל, וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחֶה, וּבִימִינָא יֵקוּם (ס"א יקים לה), דְּמָאן דְּנָפִיל לָא צָרִיךְ לְאַקָּמָא אֶלָּא בִידָא יְמִינָא, ° וּבְגִין דָּא ׳חַי יהו״ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳.
תרגום
וסוד הדבר: ’לִינִי ׳הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל׳’ (רות ג יג) - ’טוֹב’ שהוא ברית ’׳יִגְאָל’, ’וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי׳ יְהוָה ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳’; ’אנוכי’ שהיא אימא עליונה, ’אנוכי’ של יציאת מצרים, ’חַי יְהוָה ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳’ - שהיא ימין, שבה תוקף התורה שבכתב, שהיא עמוד האמצע, שמימין ניתנה תורה שבכתב ומשמאל ניתנה תורה שבעל פה שהיא נקבה. ומשום כך ’טוֹב’, צדיק, חי העולמים, הוא מצד השמאל, שהוא ’גבור הכובש את יצרו’ שהוא סמאל, ומשום כך שמאל דוחה ובימין יקום (נוסח אחר: יקימנה), שמי שנופל אין צריך להקימו אלא ביד ימין, ומשום כך ’חַי יְהוָה ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳’.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דמלה ליני ׳הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל׳ (רות ג, יג), טוב דאיהו ברית ׳יגאל, ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי, חי יהו'ה שכבי עד הבקר׳, ° אנכי דאיהי אימא עלאה, אנכי דיציאת מצרים, ׳חי יהו'ה שכבי עד הבקר׳ דאיהי ימינא, דביה תוקפא דאורייתא דבכתב דאיהי עמודא דאמצעיתא, דמימינא אתייהיבת אורייתא ° דבכתב, ומשמאלא אתייהיבת אורייתא דעל פה דאיהי נוקבא. ° ובגין דא טוב, צדיק, ח״י עלמין, איהו מסטרא דשמאלא, דאיהו גבור הכובש את יצרו דאיהו סמא״ל, ובגין דא שמאל דוחה, ובימינא יקום (ס"א יקים לה), דמאן דנפיל לא צריך לאקמא אלא בידא ימינא, ° ובגין דא ׳חי יהו״ה שכבי עד הבקר׳.
התרגום: וסוד הדבר: ’ליני ׳הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל׳’ (רות ג יג) - ’טוב’ שהוא ברית ’׳יגאל’, ’ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי, חי׳ יהוה ׳שכבי עד הבקר׳’; ’אנוכי’ שהיא אימא עליונה, ’אנוכי’ של יציאת מצרים, ’חי יהוה ׳שכבי עד הבקר׳’ - שהיא ימין, שבה תוקף התורה שבכתב, שהיא עמוד האמצע, שמימין ניתנה תורה שבכתב ומשמאל ניתנה תורה שבעל פה שהיא נקבה. ומשום כך ’טוב’, צדיק, חי העולמים, הוא מצד השמאל, שהוא ’גבור הכובש את יצרו’ שהוא סמאל, ומשום כך שמאל דוחה ובימין יקום (נוסח אחר: יקימנה), שמי שנופל אין צריך להקימו אלא ביד ימין, ומשום כך ’חי יהוה ׳שכבי עד הבקר׳’.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אנכי דאיהי אימא כו'. דחירות בידהא, עלמא דחירו, וזה שאומר אנכי דיציאת מצרים, והיא תגאל בימינא דאברהם דהוא ימינא דידה, ימינו פשוטה לקבל שבים:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: