נר נהר ורנה בחשבון אחד - ולב ירושלים שלא יכבה נרה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 45 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
רִנָּ״ה אִיהוּ הַנֵּ״ר, אִיהוּ נָהָ״ר יוֹצֵא מֵעִדֶן, וּמַאי נִיהוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחוּשְׁבַּן נָהָ״ר, נוּ״ן הֵ״א רֵי״שׁ, וְאִיהִי הַנֵּר הַמֵּאִיר לְאָדָם, וְעַל דָּא בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ״ה, וּבְהַהוּא זִמְנָא הַטְּחוֹל דְּשׂוֹחֵק אִתְאֲבִיד, וְאָז יִתְקַיַּים ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה׳ (תהלים קכו, ב) וַדַּאי, וְאָז (משלי לא, יח) לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, בְּגִין (שם) דְּטָעֲמָה ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ׳, וּבְהַהִיא זִמְנָא ° מִתְתַּקְנָא יְרוּשָׁלַם דְּאִיהִי לִבָּא, לִבָּא אִיהוּ לַהַ״ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ״ה בְּחוּשְׁבַּן הַלֵּ״ב, לַהַ״ב הֶבֶ״ל, לֹא יִכְבֶּה בְגָלוּתָא דְאִיהִי לַיְלָה, וְאִתְבְּנִיאַת עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמז, ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יהו״ה, (מאן דנטיר ׳נר יהו״ה נשמת אדם׳ בפקודין דעשה ולא תעשה, לא שליט עליה נורא דגיהנם, דאיהי כבד מרה טחול).
תרגום
'רִנָּה' היא 'הַנֵּר', הוא 'נָהָר' היוצא מעדן, ומהם? מצוות עשה ומצוות לא תעשה כחשבון 'נָהָר' - נו"ן ה"א רי"ש, והוא הנר המאיר לאדם, ועל כן 'בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה', ובאותה שעה הטחול השוחק אובד, ואז יתקיים ' ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה׳ (תהלים קכו, ב) ' ודאי, ואז (משלי לא, יח) 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ', משום (שם) שטעמה ' ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ׳ ', ובאותה שעה מתתקנת ירושלים שהיא הלב, הלב הוא להב המזבח, 'יִכְבֶּה' בחשבון 'הלב', 'לַהַב' - 'הֶבֶל', לא יכבה בגלות שהיא לילה, ותיבנה על ידי הקב"ה, כמו שנאמר ' ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ׳ (תהלים קמז, ב) יְהוָה'. (מי ששומר ׳נר יהו"ה נשמת אדם׳ במצוות עשה ולא תעשה, אין שולטת עליו אש הגיהינום, שהיא כבד מרה טחול).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רנ״ה איהו הנ״ר, איהו נה״ר יוצא מעדן, ומאי ניהו מצות עשה ומצות לא תעשה כחושבן נה״ר, נו״ן ה״א רי״ש, ואיהי הנר המאיר לאדם, ועל דא באבד רשעים רנ״ה, ובההוא זמנא הטחול דשוחק אתאביד, ואז יתקיים ׳אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה׳ (תהלים קכו, ב) ודאי, ואז (משלי לא, יח) לא יכבה בלילה נרה, בגין (שם) דטעמה ׳כי טוב סחרה׳, ובההיא זמנא ° מתתקנא ירושלם דאיהי לבא, לבא איהו לה״ב המזבח, יכב״ה בחושבן הל״ב, לה״ב הב״ל, לא יכבה בגלותא דאיהי לילה, ואתבניאת על ידא דקודשא בריך הוא, כמה דאת אמר (תהלים קמז, ב) בונה ירושלם יהו״ה, (מאן דנטיר ׳נר יהו״ה נשמת אדם׳ בפקודין דעשה ולא תעשה, לא שליט עליה נורא דגיהנם, דאיהי כבד מרה טחול).
התרגום: 'רנה' היא 'הנר', הוא 'נהר' היוצא מעדן, ומהם? מצוות עשה ומצוות לא תעשה כחשבון 'נהר' - נו"ן ה"א רי"ש, והוא הנר המאיר לאדם, ועל כן 'באבד רשעים רנה', ובאותה שעה הטחול השוחק אובד, ואז יתקיים ' ׳אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה׳ (תהלים קכו, ב) ' ודאי, ואז (משלי לא, יח) 'לא יכבה בלילה נרה', משום (שם) שטעמה ' ׳כי טוב סחרה׳ ', ובאותה שעה מתתקנת ירושלים שהיא הלב, הלב הוא להב המזבח, 'יכבה' בחשבון 'הלב', 'להב' - 'הבל', לא יכבה בגלות שהיא לילה, ותיבנה על ידי הקב"ה, כמו שנאמר ' ׳בונה ירושלם׳ (תהלים קמז, ב) יהוה'. (מי ששומר ׳נר יהו"ה נשמת אדם׳ במצוות עשה ולא תעשה, אין שולטת עליו אש הגיהינום, שהיא כבד מרה טחול).
מן המפרשים
אור יקר: איהו נה״ר מצד הנשמה בינה, ויוצא מעדן חכמה, הרי אלו שלשה בחינות אל ג׳ הנזכרות, וכל זמן שרשעים שהם החצונים שולטים אין אלו נראים אלא חשוכים ומשוקעים בזוהמת החצונים, אמנם בניקוי ואבוד רשעים מיד רנה באהלי צדיקים, ונרם יגיה אור הנ״ר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: